מבקר המדינה: "יוקר המחיה בישראל מרקיע שחקים"

ישראלים רבים חגגו בליל 31 בדצמבר את בואה של השנה האזרחית החדשה, אבל כשזרחה השמש על היום הראשון של שנת 2025 התעוררה מדינה שלמה לכאב הראש שאחרי - או ליתר דיוק לכאב הכיס.

השנה האזרחית החדשה נפתחה בגל של גזירות כלכליות שנכנסו לתוקף במגוון תחומים, ושעל פי ההערכות צפויות לעלות לכל משק בית בישראל בין 8,000 ל-12,000 שקלים בשנה. 

הכתובת הייתה רשומה בשורה של דוחות שפרסם מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מתניהו אנגלמן ובדברים שונים שאמר בשנה האחרונה, ובהם התריע על יוקר המחיה המחריף והולך . 

למשל, מבקר המדינה הדגיש בריאיון להסכת "דוח מצב" ש"יוקר המחיה בישראל מרקיע שחקים ושילובו עם סביבת ריבית גבוהה מקשה מאוד על משקי הבית".

אז נכון, העלויות הכספיות העצומות של מלחמת חרבות ברזל אומנם מחייבות להדק את החגורה, אך תיקון הליקויים שעליהם מתריעים דוחות הביקורת עשוי להפחית את יוקר המחיה ולהקל על כולנו.

מכת הריכוזיות

אחת ההוצאות המשמעותיות ביותר של כולנו היא על מזון ומוצרי צריכה. למשל, בשנת 2021 שילמו הישראלים 138 מיליארד שקלים על מזון ומשקאות לא אלכוהוליים. הסיבה שאנחנו משלמים כל כך הרבה קשורה בחלקה לבעיות המבניות בשוק המזון והצריכה בישראל: הריכוזיות ורמת התחרותיות במשק, חסמי מכס, חסמי הגנת הצומח וחסמים מטעמי בריאות הציבור.
איך הריכוזיות בענף המזון משפיעה על כל אחת ואחד מאיתנו? דוח שפרסם מבקר המדינה בנובמבר 2024 ניסה לבדוק זאת. צוות הביקורת בדק 38 קטגוריות של מוצרי מזון - החל מלחם, חלב, גבינות וביצים, דרך קולה, קפה ותה, וכלה באורז, פסטה, טונה ועוף קפוא. פעם אחר פעם נתקל הצוות בשמותיהן של אותן חברות: התברר שבלא פחות 20 מ-38 הקטגוריות הללו שולטות שלוש חברות ביותר מ-85% מהשוק. 

קחו לדוגמה את הקפה הנמס, השמנת המתוקה ודגני הבוקר. אם המוצרים האלה נמצאים גם במטבח שלכם, קרוב לוודאי שהם יוצרו על ידי אחת משלוש חברות גדולות ששולטות על מדפי הקפה, השמנת ודגני הבוקר במרכולים. 

ואולם לא רק הריכוזיות אשמה במחירים הגבוהים. כשהחלה מלחמת חרבות ברזל, גויסו עובדים רבים למילואים, ועקב כך המפעלים ייצרו פחות, בוטלו מבצעים בסופרמרקטים, והמזון התייקר: בשלושת החודשים הראשונים למלחמה לבדם עלו מחירי המזון ב-2.9% - וההתייקרויות לא עוצרות. משרד הכלכלה מצא שחלק מהקמעונאים ניצלו את המחסור במוצרים מסוימים כדי להעלות במידה ניכרת את מחיריהם. הרשות להגנת הצרכן הייתה אמורה להיכנס לתמונה, אבל ללא חקיקה מתאימה לא היו לה כלים להתמודד עם ההתייקרויות הללו. 

בדוחות אחרים, לרבות הדוח שבו בדק את הפיקוח על מחירי המזון בישראל, מצא המבקר שמחירי מוצרי המזון כאן (במונחי כוח קנייה) גבוהים בכ-51% בהשוואה למדינות האיחוד האירופי וב-37% בהשוואה למדינות ה-OECD. אם אתם משתדלים לאכול בריא, חשוב שתדעו שלחם מלא, שנחשב לבריא יותר, יקר בכ-253% ממחירו של הלחם שעשוי מקמח לבן. ואם זה לא מספיק, בישראל תשלמו עליו 82% יותר מאשר בארה"ב, באנגלייה, בניו זילנד ובספרד. 

ומה קורה במדפי הירקות והפירות? ביטול המכס על האננס והגדלת היקף היבוא שלו הפכו את הפרי הטרופי לבן בית ביותר ויותר בתים בישראל. אלא שרפורמת החקלאות, שנועדה להפחית מכסים ולהגדיל את היקף היבוא של פירות וירקות נוספים, הוקפאה ולמעשה בוטלה לפני שהושלמה. משרד האוצר אומנם הפחית את המכס על ענבים למשל, אבל ההפחתה לא הביאה לירידת מחיר משמעותית ולגידול בהיצע. וכשאין מספיק סחורה ואין תחרות - המחירים עולים. 

לא רק המזון מתייקר - אלא גם מוצרי צריכה רבים אחרים. מבקר המדינה מצא למשל שמוצרי איפור עולים בישראל עד כ-403% יותר מאשר באירופה. לדוגמה, על מייק-אפ של רבלון תשלמו בארץ כ-102 שקלים. ובאירופה? הוא יעלה לכם 25 שקלים בלבד. מקומם? בהחלט. 

אז מה אפשר לעשות? המבקר קרא למשרדי הממשלה ולרשויות הרלוונטיות לוודא שרפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", שנועדה להגביר את התחרות, אכן מצמצמת את חסמי היבוא. המבקר ציין שעל משרדי הממשלה והרשויות הרלוונטיות ליזום צעדים נוספים שיסייעו להקטנת הריכוזיות בענף המזון ומוצרי הצריכה ולקידום התחרות, כדי להפחית את יוקר המחיה.

 

היטלים גבוהים מדי

אך עוד לפני עלויות המזון, ההוצאה המשמעותית ביותר של הישראלים היא על עלויות הדיור. מתכננים להוסיף חדר לדירה שלכם? חושבים למכור את הבית? ייתכן שתחויבו לשלם על כך היטל השבחה לרשות המקומית - ומדובר בהמון כסף: בשנת 2021 גבו הרשויות המקומיות מהתושבים היטלי השבחה שהסתכמו בכמעט 9 מיליארדי שקלים.

 בביקורת בנושא גבייה של היטלי השבחה והשימוש בהם נמצא שהעיריות שנבדקו - ירושלים, הרצלייה, רמת גן ורמת השרון - אינן מפרסמות את חיובי היטלי ההשבחה הפרטניים שהן גובות מבעלי הנכסים, ולכן קשה לתושבים לבדוק אם דרישות התשלום שקיבלו מוצדקות.

אם אתם מרגישים שסכום ההיטל שחויבתם לשלם גבוה מדי, אתם כנראה צודקים. מבקר המדינה בדק ומצא שב-95% מהמקרים שבהם מונו שמאים מכריעים, הופחת בממוצע כשליש מסכום החיוב שקבעו הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה. לפי מדגם משרד מבקר המדינה, סכום ההפחתה הממוצע בשנת 2022 הגיע ל-1.1 מיליון שקלים. 

חובות עד הגג

המבקר מצא שגם בשוק האשראי עדיין אין מספיק תחרות. באפריל 2019 החל לפעול בבנק ישראל מאגר נתוני אשראי שנועד בין היתר להגביר את התחרות בשוק האשראי הצרכני (שאינו לדיור).

אלא שהבחינות שביצע בנק ישראל העלו כי המאגר לא השפיע על מעבר של לקוחות בין תאגידים בנקאיים או על הוזלת האשראי ללקוחות חדשים. עד דצמבר 2020 רק 17% מציבור לוקחי ההלוואות שאינן לדיור לקחו אותן מנותן אשראי שאינו הבנק שבו הם מנהלים את חשבון העובר ושב שלהם.

המאגר גם לא תרם להגברת התחרות בשוק האשראי למשקי הבית לדיור, אשר יתרות החוב בו נכון לסוף שנת 2022 היו כ-536 מיליארד שקלים. 97% מיתרות החוב של משקי הבית לדיור למגזר הפיננסי בשנת 2022  היו לתאגידים הבנקאיים.

בדוח המבקר בנושא ההיערכות להתפרצות האינפלציה, שפורסם בינואר 2024, צוין שהבנקים אומנם הקפידו לגבות ריבית גבוהה יותר על הלוואות ועל חריגה בעובר ושב, אבל לא פיצו את בעלי החשבונות במלוא הריבית שהגיעה להם על הפיקדונות. "לאחר שבנק ישראל העלה את הריבית הבנקים הגדילו את רווחיהם ולא 'גילגלו' באופן מלא את הריבית לפקדונות האזרחים", אמר המבקר אנגלמן עם פרסום הדוח.

המונה דופק

את יוקר המחיה אפשר להרגיש לא רק בקנייה השבועית בסופרמרקט, במשכנתה או בריבית על המינוס בבנק, אלא למשל גם בתחבורה. 

יצא לכם לנסוע בזמן האחרון באחד מכבישי האגרה? מבקר המדינה בדק ומצא שמחיר הנסיעה במקטע המרכזי של כביש 6 גבוה בכ-60% מהתעריף בכביש 6 צפון. הנסיעה במנהרות הכרמל התייקרה בכ-65% מאז נפתחו המנהרות לתנועה בשנת 2010, ומנויים עלולים לשלם כמעט 900 שקלים בחודש. 

גם נסיעה במונית, כידוע, היא לא תענוג זול, ודוח המבקר מגלה עד כמה. בערים גדולות בעולם, כמו לונדון, ניו יורק, ברצלונה וברלין, יש תעריפי נסיעה מיוחדים ומוזלים ליעדים מרכזיים כמו נמלי תעופה. ובישראל - אין.

"לצד מלחמת חרבות ברזל, סוגיית יוקר המחיה חייבת לעמוד לנגד עיני ראש הממשלה ושרי הממשלה", הדגיש המבקר אנגלמן והוסיף כי "אנחנו, במשרד מבקר המדינה, מחויבים לנושא יוקר המחיה ומבינים שבסופו של דבר הפרטים השונים הם המרכיבים את השלם. לכן נמשיך לעסוק בביקורת על סוגיות שונות הקשורות ליוקר המחיה לטובת כל אזרחי ישראל".