מהאופן שבו נבחרים הנושאים לביקורת ועד למעקב אחר תיקון הליקויים: כך מתבצעת ביקורת המדינה בפועל
איך נבחרים נושאי הביקורת?
משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור פועל על פי תוכנית עבודה תלת-שנתית, שמבקר המדינה קובע מדי שנה אם לאשר אותה. בתוכנית זו נקבע אילו גופים ונושאים ייבדקו, אך היא נתונה לשינויים בהתאם לצורך. למשל, עם תחילת מלחמת חרבות ברזל החליט מבקר המדינה כי תוכנית העבודה שנקבעה לשנת 2024 תעודכן באופן שחטיבות הביקורת יתמקדו בביקורת נרחבת ומקיפה על המלחמה.
הקריטריונים המרכזיים שלפיהם נבחרים נושאי הביקורת:
- מידת החשיבות של הנושא והעניין הציבורי שבו.
- משמעותו הכספית.
- יכולתו של הגוף המבוקר לבדוק את עצמו.
- מספר התלונות שמתקבלות על נושא מסוים.
- מידע המתפרסם בתקשורת או מובא לידיעת מבקר המדינה בדרך אחרת.
מתי מתבצעת הביקורת?
בדרך כלל נבחנים האירועים במסגרת ביקורת המדינה לאחר שהסתיימו, אך לעיתים נושאים שיש בהם עניין ציבורי נבחנים במסגרת הביקורת בזמן אמת, בסמוך ככל האפשר למועד התרחשותם.
איך דוח ביקורת נולד?
תכנון הביקורת
תהליך התכנון התלת-שנתי מאפשר חשיבה מתמשכת ומסייע למקד את עבודת הביקורת.
בשלב הראשון מציעות חטיבות הביקורת למבקר נושאים שהביקורת עליהם תבוצע במהלך שלוש השנים הבאות.
נושאים לביקורת בשנת העבודה: הביקורת מתבצעת במהלך שנה זו ומתפרסמת בסופה.
נושאים לביקורת בשנה השנייה (סקרים): ישמשו בסיס למטלות ביקורת בשנה הבאה או בשנים הבאות. בשלב הסקר צוותי הביקורת מעמיקים את הידע שלהם בנושא הסקר.
נושאים לביקורת בשנה השלישית (מו"פ): ישמשו בסיס לסקרים. בשלב המופ יש להתחיל באיסוף מידע ראשוני ובלימוד הנושא הנבדק כדי לבחון את מידת ההיתכנות של הביקורת עליהם.
במסגרת מדיניות המבקר 20% מדוחות הביקורת המתפרסמים מדי שנה הם דוחות ביקורת מעקב. במסגרתם בודק מבקר המדינה את אופן טיפול הגופים המבוקרים בליקויים שהועלו בביקורת המקורית.
גיבוש של ממצאים, מסקנות והמלצות וכתיבת דוח הביקורת
לאחר שמבקר המדינה אישר, במסגרת אישור התוכנית התלת-שנתית, את הנושאים לביקורת בשנת העבודה מתחילה עבודת השדה. במהלכה נפגשים צוותי הביקורת עם המבוקרים, קובעים את הנורמות הרלוונטיות לביקורת, אוספים ראיות ביקורת בנושא שנבדק באמצעות כלי הביקורת הרלוונטיים, ומגבשים את ממצאי הביקורת, המסקנות וההמלצות.
במהלך עבודת הביקורת, אשר נמשכת 14 חודשים, מעדכנים עובדי הביקורת את מבקר המדינה לגבי סטטוס הביקורת והממצאים שגובשו ומקבלים ממבקר המדינה הנחיות ודגשים להמשך הביקורת.
המבקר אנגלמן וצוותו בסיור בקו התפר בגלבוע
במהלך עבודת השדה מגבשים צוותי הביקורת טיוטה ראשונה של דוח הביקורת.
טיוטת דוח שאישר המבקר מכונה במשרד "פנייה", והיא נשלחת לגופים המבוקרים ולגורמים נוספים שהוזכרו בה כדי שיוכלו להתייחס לממצאים, למסקנות ולהמלצות שנכתבו בה ולהגיב עליה. במקרים מסויימים יישלחו לנוגעים בדבר רק קטעים מהפנייה. צוותי הביקורת בוחנים את התייחסויות הגופים המבוקרים בלב פתוח ובנפש חפצה ומטמיעים אותן בפנייה במידת הצורך.
פנייה שבה הוטמעו התייחסויות הגופים המבוקרים מכונה במשרד "הצעת תמ"ה" (תיק מבקר המדינה). הצעת התמ"ה מועברת לאישור גורמי הבקרה המשרדיים ולאישור מבקר המדינה.
הדוחות השנתיים של מבקר המדינה מוגשים לראש הממשלה וליו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה בהליך הנקרא "המצאה". עשרה שבועות מיום ההמצאה מונח הדוח על שולחן הכנסת בד בבד עם הנחת ספר "הערות ראש הממשלה על דוח המבקר". באותו היום הדוח גם מתפרסם לציבור.
דוח נציב תלונות הציבור, דוח הביקורת השנתי על השלטון המקומי ודוחות מיוחדים אינם מומצאים לראש הממשלה אלא מונחים על שולחן הכנסת ומתפרסמים לציבור.
בנסיבות חריגות, כשבמהלך הביקורת מתברר שפעולה מסוימת של גוף מבוקר עלולה לגרום נזק חמור במיוחד, מבקר המדינה מתריע על כך עוד לפני שהושלם תהליך הביקורת, כדי למנוע את הנזק שעלול להיגרם. במקרים המתאימים, לאחר שיקול דעת ובחינה מדוקדקת, עשוי מבקר המדינה לפרסם בדוחותיו שמות של בעלי תפקידים בגופים המבוקרים ואף להטיל עליהם אחריות אישית.
מועדי פרסום הדוחות
הדוח השנתי מוגש ככלל בשלושה חלקים:
- חלק א' עוסק בעיקר בתחומי הכלכלה והתשתיות, והוא מוגש ככלל ביולי בכל שנה ומתפרסם באוקטובר.
- חלק ב' עוסק בעיקר בתחומי הביטחון, והוא מוגש ככלל בדצמבר בכל שנה ומתפרסם במרץ.
- חלק ג' עוסק בעיקר בתחומי החברה, הרווחה ובנושאים הנוגעים למשרדי ממשלה ומוסדות שלטון, והוא מוגש ב-15 בפברואר בכל שנה ומתפרסם במאי. הוא הדוח האחרון לשנת הכספים (חלקים א' ו-ב' מוגשים לפניו, בשנה הקלנדרית הקודמת), והוא כולל דוח על מאזן המדינה.
דוחות שנתיים נוספים, שאינם דורשים המצאה ושמועד פרסומם נתון להחלטת המבקר:
- הדוח השנתי של נציב תלונות הציבור מתפרסם בחודש יוני מדי שנה.
- דוח הביקורת השנתי על השלטון המקומי מתפרסם לרוב בחודש יולי מדי שנה.
- דוחות על תוצאות ביקורת החשבונות של הסיעות והמועמדים מתפרסמים בהתאם לחוק ולמערכות הבחירות המתקיימות.
- דוחות מיוחדים נוספים.
תיקון הליקויים
כאמור, את הדוח השנתי, שנחלק לכמה פרסומים בשנה, ממציא המבקר לראש הממשלה וליו"ר הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת כעשרה שבועות לפני הנחתו על שולחן הכנסת ופרסומו לציבור. בד בבד המפקח הכללי במשרד ראש הממשלה מעביר למשרדי הממשלה ולגופי הסמך הכפופים להם טבלה ובה מרוכזים הליקויים שנמצאו בדוח והמלצות לתיקונם.
עד לפרסום הדוח נדרשים הגופים המבוקרים להעביר למפקח הכללי את התייחסותם הראשונית לליקויים ולהמלצות.
כשבוע לפני פרסום הדוח מבקר המדינה מעביר לכל גוף מבוקר את הדוח בצירוף טבלאות הליקויים המפורטות ומכתב המנחה את הגוף כיצד להתייחס לליקויים.
דיווח על תיקון ליקויים לפי חוק מבקר המדינה
בתוך 60 ימים מפרסום הדוח נדרש כל גוף מבוקר לכנס צוות בראשות מנכל הגוף או המקביל לו כדי לדון בליקויים ובהמלצות.
בתוך 105 ימים מפרסום הדוח נדרש ראש הגוף המבוקר לדווח למבקר המדינה על ההחלטות שהתקבלו ועל המועד לתיקון הליקויים.
אם הגוף המבוקר סבור שאין צורך לתקן ליקוי מסוים - עליו לנמק את הסיבות לכך.
מבקר המדינה מוסמך לדרוש מן הגופים המבוקרים דיווחים נוספים על פעולותיהם לתיקון הליקויים. הדיווחים הללו הם אמצעי הבקרה הראשי של מבקר המדינה על האופן שבו הגופים המבוקרים מטפלים בליקויים שעלו בביקורת.
לפי החוק בתוך שמונה חודשים מפרסום הדוח מחויב ראש הממשלה לדווח למבקר המדינה על פעולותיו לתיקון הליקויים בגופים המבוקרים שכפופים לו.
לעיתים בודק מבקר המדינה את תיקון הליקויים באמצעות ביקורות מעקב ומפרסם לציבור את ממצאי בדיקה זו.
