הגנה על חושפי שחיתות

עובדי ציבור אשר חשפו מעשה שחיתות, פגיעה חמורה במינהל תקין או הפרה חמורה של החוק במקום עבודתם (להלן - מעשה שחיתות) עלולים לשלם בשל כך מחיר כבד. הם עלולים לסבול מלחצים, מאיומים, מחרם, מאלימות פיזית ומילולית - ואף עלולים לאבד את מקום עבודתם או לגלות שהמעסיק פגע בשכרם או בתנאי העסקתם.

מסיבה זו הסמיך החוק את מבקר המדינה, בתוקף תפקידו כנציב תלונות הציבור, להגן על העובדים הללו ולשמש בעבורם כתובת. הנציב רואה בסמכות זו נדבך חשוב בשמירה על טוהר המידות בשירות הציבורי. 

 

הצווים שמגינים על העובדים

אם הנציב מצא כי עובדים נפגעו כתוצאה מחשיפת מעשי שחיתות, הוא רשאי להוציא צו הגנה זמני או קבוע כדי למנוע פגיעה בהם, בשכרם או בתנאי העסקתם - ואף להורות על ביטול פיטורים, על מתן פיצויים מיוחדים או על העברתם למשרות אחרות בשירות המעסיק.

הודעה של עובד על מעשה שחיתות, בכתב או בעל פה, עשויה להקנות לו זכות לקבלת הגנה מהנציב. לעיתים גם סירוב לשתף פעולה עם מעשה שחיתות יכול להיחשב למעשה העומד בתנאים למתן צו הגנה. 

על העובדים לפעול בתום לב ולהאמין שמדובר במעשה שחיתות, ולהוכיח קשר סיבתי לכאורה בין חשיפת מעשה השחיתות לבין ההתנכלות כלפיהם. די שהעובדים יראו כי לחשיפת המעשה הייתה השפעה ממשית על החלטת המעסיק לפגוע בתנאי עבודתם או לפטרם.

החוק גם נותן הגנה למבקרים פנימיים בגופים הציבוריים אם הממונים עליהם פגעו בהם בתגובה על פעולות שביצעו במסגרת מילוי תפקידם.

המתלוננים זכאים לייצוג מטעם האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים, ללא תלות במצבם הכלכלי ובהתאם להוראות חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972.

איך אנחנו מבררים את תלונות העובדים?

עם קבלת התלונה של עובד הטוען כי חשף שחיתות נשקלת האפשרות להוציא צו הגנה זמני בעניינו. אנחנו  מקיימים בירור עם כל הגורמים שיכולים לשפוך אור על נסיבות המקרה ובוחנים את כל המסמכים הרלוונטיים בנושא. ככלל, במסגרת הבירור אנחנו מקיימים פגישות תשאול עם המתלונן, עם גורמים רלוונטיים בגוף הנילון ועם כל גורם רלוונטי נוסף. במהלך פגישת התשאול נערך פרוטוקול מפורט, והמתושאל נדרש לחתום עליו בתום התשאול. לאחר מכן אנחנו מסכמים את ממצאי הבירור ומגבשים את המסקנות המסתמנות מכך. הממצאים והמסקנות המסתמנות מועברים לצד שעלול להיפגע, לקבלת תגובתו בעניינם. לאחר בחינת התגובה מתבצע במידת הצורך הליך בירור משלים, ולאחריו מקבל הנציב החלטה סופית.

יש שהמתלונן פונה לנציבות בטענה שהופר צו זמני או צו קבוע, או שהמעסיק טוען שהעובד מנצל לרעה את הצו. אם נמצא מקום לברר טענות אלה, יש לקבל את תגובת המעסיק או העובד עליהן, לפי העניין. אם העלה הבירור כי אכן מדובר בהפרת הצו, נשקלת האפשרות לפנות בעניין ליועץ המשפטי לממשלה.

ועוד משהו שחשוב לדעת: לפי החוק, הגופים הציבוריים מחויבים לפרסם במקום העבודה, במקום בולט, את עיקרי הוראות החוק שעניינן ההגנה על חושפי שחיתות, לפי נוסח שקבע הנציב.

 

מעטפת תומכת לעובדים ולבני משפחותיהם

הגשת התלונה והליכי הבירור כרוכים לעיתים בקשיים רבים המשפיעים על העובדים ועל סביבתם מבחינות שונות. לפיכך, במהלך בירור התלונה מוצעים שירותי תמיכה וליווי רגשי על ידי עובדת סוציאלית קלינית, עובדת נציבות תלונות הציבור, שהוכשרה לכך במיוחד.

אפשר לפנות אלינו באמצעות טופס התלונה המקוון ובדרכים נוספות (לדרכי ההתקשרות עם הנציבות לחצו כאן). הגשת בקשה להגנה אינה כרוכה בתשלום ואינה דורשת ייצוג של עורך דין.

במקרים המתאימים אנחנו מסייעים לעובדים ולמעסיקים להגיע להסכמות ביניהם לרבות בדרך של גישור, וכשיש הסכמה הנציב נותן לה תוקף של החלטה מחייבת.

דיווחתם על מעשה פסול במקום העבודה ונפגעתם בשל כך? אתם לא לבד!

פנו לנציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה.