תפקידי המבקר וסמכויותיו

מבקר המדינה עורך ביקורת חיצונית על מגוון פעולותיהם של משרדי הממשלה, השלטון המקומי וגופים ציבוריים שונים שבסמכותו לבקר מתוקף חוק יסוד: מבקר המדינה. הביקורת נועדה להבטיח שהגופים המבוקרים פועלים בהתאם לחוק, למינהל התקין ולטוהר המידות - ועל פי עקרונות של יעילות וחיסכון.

ביקורת המדינה היא תהליך שונה במעמדו, במטרתו ובשיטות פעולתו מצורות אחרות של ביקורת ציבורית. זהו תהליך של הערכה עצמאית ובלתי תלויה של פעולות המדינה, המוסדות והתאגידים שלה. במסגרת הביקורת, המבקר בודק את ההיבטים הבאים, כולם או חלקם:

חוקיות וסדירות
האם הפעולות שעושים הגופים המבוקרים, כמו שימוש בסמכויותיהם, הוצאה של כספי ציבור ושמירה על זכויות הפרט נעשות על פי החוק, על פי פסיקת בתי המשפט והנורמות הראויות. כאשר אין נורמה מחייבת החלה באופן מפורש וישיר על גוף מבוקר, מבקר המדינה עשוי לקבוע נורמה ראויה להחלה. לא אחת קורה שנורמות אלו מקבלות לאחר מכן מעמד מחייב בחוק או בנהלים.

חיסכון, יעילות ואפקטיביות
האם הגופים המבוקרים פעלו על פי העקרונות הבאים:

• החיסכון: האם המשאבים שנדרשו לפעילות הנבדקת הושגו - במועד, בכמות ובאיכות, במחיר הטוב ביותר?
• היעילות: האם הגוף המבוקר מפיק את המירב - במונחי איכות וכמות - מן המשאבים הקיימים?
• המועילות (האפקטיביות): באיזו מידה הושגו היעדים של התוכנית או המדיניות? האם הם הושגו כתוצאה מיישום המדיניות?

טוהר המידות
האם עובדי הציבור פעלו בהתאם לעקרונות הנדרשים מממלאי תפקידים ציבוריים כגון: איסור להימצא במצב של ניגוד עניינים, הפעלת שיקול דעת בסבירות, היעדר משוא פנים ושיקולים זרים.

היקף הביקורת ועצמאותה

היקפה של ביקורת המדינה בישראל הוא מהרחבים בעולם ומבקר המדינה קובע את תוכנית עבודת הביקורת באופן עצמאי ובלתי תלוי. הביקורת חלה על כל משרדי הממשלה, על מוסדות המדינה, על כל זרועות מערכת הביטחון (משרד הביטחון, צה"ל, התעשיות הצבאיות ואף היחידות החשאיות ביותר) ועל כל הרשויות המקומיות. בסך הכול נתונים לביקורתו של מבקר המדינה 2,330 גופים.

כדי שמבקר המדינה יוכל לבצע את תפקידו, קובע חוק היסוד כי "גוף העומד לביקורתו של מבקר המדינה ימציא למבקר ללא דיחוי, לפי דרישתו, ידיעות, מסמכים, הסברים, וכל חומר אחר שלדעת המבקר דרושים לו לצורכי הביקורת". כאשר מתעורר חשש לפגיעה בזכויות יסוד ובמיוחד לפגיעה בפרטיות, ייעשה איתור המידע בצורה מרוסנת, סבירה ומידתית.

תפקידיו הנוספים של מבקר המדינה

נוסף על תפקידי הביקורת הללו הוטלו על מבקר המדינה במהלך השנים תפקידים נוספים: 

ביקורת על המפלגות ועל המתמודדים בבחירות: מתוקף חוק מימון מפלגות, בודק מבקר המדינה כיצד הסיעות והמפלגות בכנסת מנהלות את ענייניהן הכספיים, הן בתקופת הבחירות לכנסת והן בחשבונותיהן השוטפים. 

מתוקף חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) בודק מבקר המדינה גם את ענייניהן הכספיים של הסיעות והרשימות המשתתפות בבחירות לרשויות המקומיות. 

חוק המפלגות העניק למבקר המדינה את הסמכות לבדוק גם את חשבונותיהם של מועמדים בבחירות מקדימות (פריימריז), בבחירות לכנסת ובבחירות לרשויות המקומיות. זאת, במטרה להבטיח שלמתמודדים תהיה הזדמנות שווה ושלא יהיו תלויים בתורמים בעלי עניין.

בדיקת הצהרות הון של השרים וסגניהם בהתאם לכללים שנקבעו: על פי הכללים למניעת ניגוד עניינים שקבעה הממשלה בשנת 1977 (כללי אשר), מחויבים השרים וסגני השרים להגיש למבקר המדינה עם כניסתם לתפקיד - ומדי שנה בשנה - בנוגע להון, לנכסים, לזכויות, להכנסות ולהתחייבויות שלהם ושל בני משפחתם ועל תפקידים נוספים שהם ממלאים. הכללים מטילים עליהם חובות ומגבלות בנוגע לעניינים הללו, ועל מבקר המדינה לבדוק אם הם עומדים בהם.

נציב תלונות הציבור: מתוקף חוק יסוד: מבקר המדינה, מכהן המבקר גם כנציב תלונות הציבור. בתפקידו זה הוא משמש כתובת לבירור תלונות של מי שנפגעו בעצמם מפעולתם של גופים ממלכתיים וציבוריים שנקבעו בחוק. 

לחצו וגלו - כיצד פועלת נציבות תלונות הציבור ואיך תוכלו להיעזר בה

ביקורת על מערך מייצגי המדינה בערכאות: מייצגי המדינה בערכאות הם עורכי דין המופיעים בשם המדינה בבתי המשפט ובערכאות שיפוטיות אחרות כמו, למשל, פרקליטות המדינה ותובעים משטרתיים או עירוניים. מבקר המדינה בוחן את ההתנהלות ויעילות המערך כולו. עם זאת, תלונה על מייצג זה או אחר מתבררת בנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות (נת"ם) השייכת למשרד המשפטים.