לוגו מדינת ישראל
ספריית הפרסומים משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור
הגעת לתוכן כרטיסייה על מנת להמשיך בנייוט דלג עם החיצים למטה ולמעלה
מסגרת פרסום:
תאריך הפרסום:
סוג הפרסום:
 

רקע

​אינפלציה היא עלייה כללית במחירי הסחורות והשירותים בכלכלה לאורך תקופה. אינפלציה גבוהה, המלֻווה באי-ודאות ובתנודתיות גדולה מן הרגיל של שינויי המחירים, פוגעת בפעילות הכלכלית ובצמיחה. שנת 2022 התאפיינה בסביבת אינפלציה גבוהה ביחס לשנים שלפניה, וזאת כחלק ממגמה עולמית שהביאה לחריגה ניכרת מטווח יעד האינפלציה שקבעה הממשלה. שנת 2022 התאפיינה בסביבת אינפלציה של 5.3% הגבוהה ביחס לשנים האחרונות, וזו הביאה לחריגה ניכרת מטווח יעד האינפלציה שקבעה הממשלה (1% - 3%), בדומה למגמה בכל העולם. יצוין כי שיעור האינפלציה בישראל בשנת 2022 (5.3%) היה נמוך במידה ניכרת משיעור האינפלציה שהיה קיים ברוב המדינות המפותחות באותה שנה. 


נתוני מפתח

  • 5.3%

    שיעור האינפלציה בפועל בישראל בשנת 2022 (לעומת 2.8% בשנת 2021)

  • 1% - 3%

    טווח יעד האינפלציה בישראל כפי שקבעה הממשלה משנת 2003

  • 4.5%

    שיעור הריבית הבסיסית של בנק ישראל באפריל 2023 (לעומת 0.1% בתחילת שנת 2022)

  • 4.4% (20.4 מיליארד ש"ח)

    שיעור ההצמדה של סכום ההוצאה הממשלתית בתקציב המדינה משנת 2022 לשנת 2023, שנקבע בהתאם לממוצע שיעורי השינוי של המדד בשנת 2022

  • 3.36%

    פער הריבית במערכת הבנקאית נכון לספטמבר 2022 (לעומת 3.20% בדצמבר 2021)

  • 60%

    שיעור התמסורת שבין הריבית הבסיסית של בנק ישראל לריבית על פיקדונות הציבור, נכון לאוגוסט 2022

  • 52% (כ-530 מיליארד ש"ח)

    מהחוב הממשלתי צמוד למדד. עלייה של 1% במדד צפויה להגדיל את מלאי החוב בכ-5.7 מיליארד ש"ח, ואת הוצאות הריבית והקרן השנתיות בכ-460 מיליוני ש"ח

  • 13.5% (כ-60 מיליארד ש"ח)

    שיעור הגידול הצפוי בסכום ההוצאה הממשלתית בתקציב הדו-שנתי לשנים 2023 - 2024. גידול זה הוא שיעור הגידול הגבוה ביותר זה כעשור

פעולות הביקורת

​בחודשים אוגוסט 2022 עד ינואר 2023 בדק משרד מבקר המדינה את היערכות הגופים השונים במדינה להתפרצות אינפלציה. הביקורת נעשתה בבנק ישראל - בחטיבת המחקר ובפיקוח על הבנקים; במשרד האוצר - באגף החשכ"ל, באגף התקציבים (אגף התקציבים או אג"ת) ובאגף הכלכלנית הראשית. בדיקות השלמה נעשו במוסד לביטוח לאומי, בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובמועצה הלאומית לכלכלה. 

תמונת מצב העולה מן הביקורת

dislike
  • dislike
    תוכנית מגירה להיערכות להתפרצות אינפלציה - בשנת 2022 אגף התקציבים באוצר וחטיבת המחקר של בנק ישראל ביצעו מעקב (כל גוף בנפרד) ובחנו באופן תדיר את ההתפתחויות המקרו-כלכליות והמשקיות בישראל ובעולם, בדגש על ההשלכות של עליית מדד המחירים. עם זאת, הוחלט באגף התק...
  • dislike
    ניתוח השפעת האינפלציה על ההוצאות וההכנסות של הממשלה - מעבודה של אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר בשנת 2017 עלה כי עלייה של 1% במדד המחירים לצרכן תגדיל את הוצאות המדינה ב-2.5 - 2.9 מיליארד ש"ח לשנה. בד בבד יעלו הכנסות המדינה ב-1.8 מיליארד ש"ח. כלומר עליי...
  • dislike
    מנגנון ההצמדה למדד בגיבוש תקציב המדינה - בשנת 2003 נקבע בהחלטת ממשלה כי תקציבי הרכש של משרדי הממשלה אינם מקודמים באופן אוטומטי בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן. ממועד זה ועד היום התקבלו החלטות הממשלה אשר קובעות כי תימשך "הקפאה נומינלית של תקציב המדינה...
  • dislike
    החשיפה הקיימת של הוצאות הממשלה למדד המחירים לצרכן - ב-31% (11 משרדי ממשלה) ממשרדי הממשלה, המנהלים כ-41% (כ-187 מיליארד ש"ח) מתקציב המדינה, התקציב החשוף למדד עומד על כ-51% עד 80% מסך התקציב של המשרד; ב-25% מהמשרדים (9 משרדי ממשלה), המנהלים 24% (109 מילי...
  • dislike
    ריכוז נתונים לגבי החשיפה של התקשרויות משרדי הממשלה למדד המחירים לצרכן - בביקורת עלה כי יש כמה מנגנוני הצמדה לתהליכי רכש הממומנים באמצעות תקציב המדינה. כך לדוגמה, יש תהליכי רכש שמשרדי הממשלה מבצעים ישירות, והצמדת התשלומים נעשית באופן מלא; ואילו בתהליכי...
  • dislike
    הצמדת סעיפי תמיכות בתקציב המדינה - עלה כי תקצוב סעיפי התמיכות בתקציב המדינה שבמסגרתו משרדי הממשלה תומכים בפעילויות של אלפי מוסדות ציבור (כהגדרתם בסעיף 3א לחוק יסודות התקציב - גוף שאינו מוסד ממוסדות המדינה הפועל למטרה של חינוך, תרבות, דת, מדע, אמנות, רו...
  • dislike
    צעדי המדיניות הפיסקלית שננקטו בהשוואה בין-לאומית - צעדי המדיניות הפיסקלית שננקטו במדינות שנסקרו (צרפת, איטליה, בריטניה, ספרד וגרמניה) נחלקים לשלושה: (א) צעדים שמטרתם להפחית את מחיריהם של מוצרים או של שירותים מסוימים; (ב) צעדים שמטרתם להגדיל את ההכנסה ש...
  • dislike
    פער הריבית במערכת הבנקאית בין הריבית על האשראי לבין הריבית על הפיקדונות - בראי מערכת הבנקאות, עליית הריבית והאינפלציה מיטיבה עם הבנקים בטווח הקצר, נוכח עלייה בהכנסות הריבית, ועלולה להשפיע עליהם לרעה בהמשך בשל חשש לירידה באיכות האשראי נוכח פגיעה ביכולת...
  • dislike
    התמסורת שבין ריבית בנק ישראל לריבית שהבנקים משלמים על פיקדונות הציבור לזמן קצוב - "התמסורת" מתייחסת לשיעור מעליית ריבית בנק ישראל שמגולגל אל העלייה בריבית שהבנקים משלמים על פיקדונות הציבור לזמן קצוב. נמצא כי לעומת שיעור עליית ריבית בנק ישראל, שהועבר במ...
  • dislike
    נכסי הבנקים - השוואה בין השווי ההוגן לבין הצגת השווי בדוחות הכספיים - השקעות באגרות חוב שמבצע הבנק המסווגות לאגרות חוב לפדיון מוצגות בספרי הבנקים לפי עלות מופחתת ולא לפי שווי שוק. עולה כי ההפסדים שטרם נזקפו מהתאמות לשווי הוגן בבנק א' עבור אגרות חוב מוח...

    עיקרי המלצות הביקורת

    • [alt]
      מומלץ כי בנק ישראל ישלים את ההערכה מחדש של יעד האינפלציה, מתוך הסתכלות ארוכת טווח והתחשבות בשינויים שחלו בסביבה הכלכלית בישראל ובעולם - בפרט לאור התפתחות האינפלציה לאחר היציאה ממשבר הקורונה, ובמידת הצורך יגבש את המלצתו לממשלה.
    • [alt]
      מומלץ כי משרד האוצר יפעל להכין תוכניות כלכליות של הממשלה תוך היוועצות עם כלל גורמי המקצוע, ובהם האגפים השונים במשרד האוצר ובנק ישראל, בשים לב להמלצות הגופים הבין-לאומיים הרלוונטיים כדוגמת ה-OECD.
    • [alt]
      מומלץ שאגף התקציבים יבחן צעדים פיסקליים משלימים וממוקדים לצורך סיוע לחברות ולמשקי בית שנפגעו קשות כתוצאה מהעלייה באינפלציה, זאת לצד נקיטת צעדים להידוק פיסקלי שימנע סחרור אינפלציוני.
    • [alt]
      מומלץ כי אגף התקציבים ינהל תהליך סדור לקביעת מקדמי המעבר לקניות ולרזרבות להתייקרויות, כדי שגם בהתרחש עליית מחירים גבוהה יאפשר התקציב בפועל לממש את יעדי הממשלה ואת סדר העדיפויות שלה בחלוקת המשאבים העומדים לרשותה.
    • [alt]
      מומלץ כי החשב הכללי ימפה את כלל ההתקשרויות וההשתתפויות הממשלתיות תוך ביצוע מעקב אחר היקף ההתקשרויות הפעילות הצמודות למדד המחירים, שיטת ההצמדה של ההתקשרות וזרם גידול התשלומים הצפויים בעקבות עלייה חדה במדדי המחירים. עוד מומלץ שהחשב הכללי יגבש מדיניות סדו...

    סיכום

    אינפלציה גבוהה, המלֻווה באי-ודאות ובתנודתיות גדולה מן הרגיל של שינויי המחירים, פוגעת בפעילות הכלכלית ובצמיחה. שנת 2022 התאפיינה בסביבת אינפלציה של 5.3% הגבוהה ביחס לשנים שלפניה וזאת כחלק ממגמה עולמית, וזו הביאה לחריגה ניכרת מהגבול העליון של טווח יעד האינפלציה שקבעה הממשלה (3%). קיימת חשיבות להיערכות הגופים השונים במדינה כדי להתמודד עם עליית האינפלציה. בביקורת נמצא כי בנק ישראל נקט צעדים מוניטריים שונים ובהם העלאת הריבית והנפקת מק"ם, ואילו הממשלה נקטה חלק מהצעדים הפיסקליים העומדים לרשותה. עוד נמצא כי חלה עלייה בפער הריבית במערכת הבנקאית במחצית הראשונה של 2022 שנבעה הן מהאינפלציה והן מעליית ריבית בנק ישראל, וכי לעומת עליית ריבית בנק ישראל, שהועברה במלואה לאשראי הבנקאי המוצע לציבור, העלייה של הריבית על פיקדונות הציבור בבנקים הייתה חלקית ועמדה על כ-60% נכון לאוגוסט 2022. 

    מומלץ שמשרד האוצר ייערך לסביבת אינפלציה משתנה, תוך נקיטת צעדים ממוקדים שיקטינו את האפשרות לסחרור אינפלציוני מחד, ותמיכה באוכלוסיות ראויות לקידום שנפגעו מעליית האינפלציה מאידך. על הפיקוח על הבנקים להמשיך ולהבטיח את יציבות המערכת הבנקאית מחד ומאידך לפעול לכך שכתוצאה מעליית הריבית המערכת הבנקאית לא תרוויח רווחי עתק על חשבון החוסכים.

    ​​