מאגר נתוני אשראי

מאגר נתוני אשראי של בנק ישראל הוא מאגר מידע מרכזי אשר החל לפעול באפריל 2019. המאגר הוקם על ידי בנק ישראל מתוקף חוק נתוני אשראי, התשע"ו-2016 (החוק), כאחד מן הצעדים לקידום התחרות בשוק האשראי בישראל. מאגר המידע אוסף נתונים לגבי התחייבויות האשראי של יחידים שהם אזרחי ישראל ותושביה וכן לגבי אופן פירעונן. מקורות המידע המעבירים את הנתונים למאגר הם בעיקר גופים העוסקים במתן אשראי, למשל: תאגידים בנקאיים, חברות כרטיסי אשראי ונותני אשראי חוץ-בנקאי, וכן רשויות ציבוריות שונות: הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, לשכות ההוצאה לפועל ומדור חשבונות מוגבלים שבבנק ישראל. כמו כן פועלות כיום שתי לשכות אשראי שהן חברות אשר קיבלו רישיון להפעלת שירות נתוני אשראי ורשאיות להעניק שירותים שונים, כגון דוחות אשראי, דירוגי אשראי ושירותי ייעוץ שונים.

נקודת המוצא שעמדה בבסיס הקמת המאגר היא שהשליטה של התאגידים הבנקאיים בתחום האשראי למשקי הבית נובעת בין היתר מהמידע הרב שיש ברשותם על לקוחותיהם, המנהלים אצלם את חשבון הבנק. מידע זה מאפשר לתאגידים הבנקאיים לנתח במדויק את הסיכון של הלקוח ואת כדאיות מתן האשראי לו. כדי לאפשר לשחקנים נוספים להיכנס לשוק האשראי ולצמצם את היתרון של התאגידים הבנקאיים הגדולים על פניהם, הוחלט להקים מאגר מידע הפתוח לכלל נותני האשראי במשק. מאגר זה עשוי לסייע לתמחור נכון יותר של האשראי ולשפר את היכולת של נותני אשראי אחרים להתחרות בתאגידים הבנקאיים. יצוין כי במועד סיום הדוח סביבת הריבית בישראל ובעולם עלתה, ולפיכך חשיבות המאגר והשפעתו גדלה.

​בחודשים יולי 2022 עד מרץ 2023 בדק משרד מבקר המדינה היבטים שונים הנוגעים להקמה ולתפעול של מאגר נתוני אשראי, ובהם בחינה של יישום הוראות החוק, בחינה של העמידה במטרות החוק ובחינת הממשקים השונים בין לשכות האשראי לבין מקורות המידע. כן נבדקו עלויות של ההקמה והתפעול של המאגר, מבנהו המינהלתי וטיפולו בתלונות הציבור. הבדיקה התמקדה באגף הממונה על השיתוף בנתוני אשראי בבנק ישראל. 

מאגר נתוני אשראי, שהוקם על ידי בנק ישראל והחל לפעול באפריל 2019, נועד לשפר את השקיפות בשוק האשראי הישראלי, להגביר את התחרות על לקוחות אשראי שמחזירים את חובותיהם ולהעניק לגופי האשראי במשק הישראלי מידע נרחב, שוטף ומעודכן על ההיסטוריה והרגלי האשראי של מבקשי ההלוואות, מתוך ניסיון להעריך את יכולת ההחזר שלהם. בביקורת נמצא כי העלות הישירה להקמת המאגר עמדה על כ-255 מיליון ש"ח (חריגה של כ-177% מן האומדן הראשוני), וכי העלות העקיפה להקמת המאגר, אשר לא הובאה בחשבון בעת ההקמה, מוערכת בכ-32 מיליון ש"ח, כך שסך עלות ההקמה של המאגר מוערכת בכ-287 מיליון ש"ח. עוד נמצא כי עלות התפעול לשנת 2022 עמדה על כ-97 מיליון ש"ח אל מול הערכה של אגף התקציבים במשרד האוצר כי התועלת של מאגר נתוני אשראי עומדת על כ-100 מיליון ש"ח בשנה. 

על אף עלות ההקמה והתפעול של המאגר, לא נמצא שמטרות החוק הוגשמו במלואן, ונמצא כי אין ביכולתו של בנק ישראל לבחון את היישום של חלק נרחב ממטרות החוק, כדוגמת הרחבת הנגישות לאשראי וצמצום ההפליה במתן אשראי והפערים הכלכליים. אשר להגברת התחרות בשוק האשראי למשקי הבית שלא לדיור, אשר היקף יתרות החוב בו לסוף שנת 2022 עמד על כ-233 מיליארד ש"ח, נמצא כי המאגר לא השפיע על מעבר של לקוחות בין תאגידים בנקאיים או על הוזלת האשראי ללקוחות חדשים. בנק ישראל מציין אומנם כי פער הריביות בין לווים בלעדיים ללא בלעדיים הצטמצם בעקבות הקמת המאגר אך גם שינוי זה לא היה מהותי. כמו כן נמצא כי המאגר לא תרם להגברת התחרות בשוק האשראי למשקי הבית לדיור, שוק אשר יתרות החוב בו לסוף שנת 2022 עמדו על כ-536 מיליארד ש"ח.

במועד סיום דוח הביקורת של משרד מבקר המדינה סביבת הריבית בישראל ובעולם עלתה, ולפיכך גדלו עוד יותר חשיבות המאגר והשפעתו. על בנק ישראל, ובכלל זה כל הגורמים הנושאים באחריות מתוקף חוק נתוני אשראי לרבות הממונה על שיתוף בנתוני אשראי, לפעול לתיקון הליקויים שעלו בדוח זה וליישום ההמלצות כדי לשפר את נגישות כלל אזרחי ישראל לאשראי ולפעול להגברת התועלות מהמאגר ובכך לתרום להגברת התחרות והוזלת מקורות האשראי בישראל.

​