הפעלת כבישי אגרה

ענף התחבורה הוא אחד הענפים הכלכליים המרכזיים במשק, והתפתחותו היא תנאי הכרחי לתפקוד יעיל של משק מודרני וצומח ועל כן פיתוחו ושיפורו הם מנוף מכריע בתהליך הצמיחה הכלכלית, בפיתוח העירוני והאזורי ובהעלאת רמת הבטיחות, לרווחת אזרחי המדינה, לשיפור איכות הסביבה ואף לצמצום פערים כלכליים וחברתיים. 

ההשקעה הנדרשת להקמת תשתיות תחבורה היא גבוהה מאוד ומתחרה מול צרכים רבים הממומנים בתקציב המדינה. אחת הדרכים להתמודד עם מגבלות תקציב המדינה בפיתוח תשתיות של תחבורה היא שיטת "שותפות ציבורית-פרטית" - Public-Private Partnership (PPP), המאופיינת במודלים שונים של שיתוף פעולה בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי בהקמת פרויקטים ציבוריים. 

אחד המודלים של PPP הוא מודל BOT (BOT - Build-Operate-Transfer - בנייה, הפעלה והעברה). על פי מודל זה, גוף ציבורי מִתקשר בהסכם זיכיון ארוך טווח עם זכיין מהמגזר הפרטי המקבל עליו את האחריות לספק את התשתית הציבורית, לרבות מימון, תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. בתמורה מקבל המפעיל הפרטי זכות לגבות תשלום ממשתמשי המתקן. בתום תקופת ההסכם נמסר המתקן לידי הגוף הציבורי ללא תמורה.

בישראל קיימים שלושה כבישי אגרה - מנהרות הכרמל, כביש 6 והנתיב המהיר שכולם הוקמו במודל BOT.

​בחודשים אוגוסט 2023 עד אפריל 2024 בדק משרד מבקר המדינה את הפעלת כבישי האגרה בישראל; את רמת השירות הניתנת בכבישי האגרה; את הפיקוח של חברת חוצה ישראל כרשות ממונה על הזכיינים; ואת הפעולות של חברת חוצה ישראל ושל המדינה בנוגע לפרויקט ההרחבה של כביש 6. הביקורת נעשתה בחברת חוצה ישראל, במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים ובמשרד האוצר.

ענף התחבורה הוא אחד הענפים הכלכליים המרכזיים במשק שיש לו זיקה וקשרי גומלין הדוקים לענפי המשק האחרים, ועל כן פיתוחה ושיפורה הם מנוף מכריע בתהליך הצמיחה הכלכלית, בפיתוח העירוני והאזורי ובהעלאת רמת הבטיחות, לרווחת אזרחי המדינה. אחת הדרכים להתמודד עם מגבלות תקציב המדינה בפיתוח תשתיות של תחבורה היא שיתוף פעולה בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי בהקמת פרויקטים ציבוריים במודל BOT (Build-Operate-Transfer - בנייה, הפעלה והעברה). חברת חוצה ישראל היא חברה ממשלתית בבעלות מלאה שהוקמה במרץ 1993 כדי לקדם את סלילתו של כביש 6 בשיטת BOT והיא משמשת כרשות ממונה על כביש 6, המופעל על ידי שני זכיינים פרטיים, וכן על מנהרות הכרמל והנתיב המהיר שהוקמו אף הם בשיטת BOT. 

משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התחבורה למשרד האוצר ולחוצה ישראל לקיים דיוני הפקת לקחים, ולתעדם לצורך שימור הידע הארגוני; לנתח את הכדאיות הכלכלית בפועל של כבישים שהוקמו בעבר בשיטת PPP לעומת הקמת כבישים במימון תקציבי, לשם היערכות מתאימה לקראת פרויקטים דומים בעתיד; לעקוב באופן שוטף אחר עומסי התנועה, אחר תנועת כלי הרכב, מהירות הנסיעה ופרמטרים נוספים ולפעול ליישום פתרונות אופטימליים לבעיה זו בפרק זמן קצר ככל הניתן; להשלים את הרחבת כביש 6 במועד שנקבע כדי למנוע את הפגיעה המתמשכת בציבור הנוסעים ובכלכלת המשק; לבחון את סוגיית הנר"ת ובכלל זה האפקטיביות של הנר"ת והשפעתו על התנועה, ההיתכנות ולוחות הזמנים להפעלת רשת נר"תים, והארכת תקופת הזיכיון; לבחון את הטענה כי נוהל פר״ת אינו אומד את מלוא התועלות הכלכליות מנתיבי תחבורה ציבורית לעומת נתיבים לרכב פרטי ולעדכנו במקרה הצורך. משרד מבקר המדינה ממליץ עוד לחברת חוצה ישראל, למשרד התחבורה ולמשרד האוצר לבחון ולשקול את האפשרות ליצירת מבנה תעריפים אחיד, עקבי ולא תנודתי שיהיה לו קשר לסוג הרכב, סוג המנוי ומרחק הנסיעה, זאת כדי למנוע פערים ניכרים בתעריפי הנסיעה ולאפשר לנוסעים שקיפות שתאפשר להם לקבל החלטות מתאימות יותר, כל זאת לנוכח הצפי של הצטרפות זכיינים נוספים, עם ביצוע הארכות לכביש 6; לפעול לגיבוש מבנה תעריפים דיפרנציאלי לרכב פרטי שיהיה תואם לרמת השירות הניתנת בכביש 6 ובאופן שיקטין את רמת העומסים בכביש, ולהגיע מבעוד מועד, בטרם סיום ההרחבה, להסכמה עם הזכיין כך שעם סיום ההרחבה ייושם מבנה תעריפים דיפרנציאלי התואם לרמת השירות.

​