חברי הכנסת דנו במגוון של נושאים שעלו בדוחות מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור ושזכו למשנה רלוונטיות בעקבות מהלכי המלחמה
במהלך חודש יוני 2024 דנה הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת בשורה של נושאים מגוונים שעלו בדוחות מבקר המדינה לאורך השנים. חלק מהדיונים עסקו בדוחות שזוכים כעת לרלוונטיות מחודשת לאור התפתחות מלחמת חרבות ברזל.
הוועדה התכנסה (3.6.2024) לדיון בבקשתה לקבל חוות דעת מהמבקר, על סמך סעיף 21 לחוק מבקר המדינה, בנוגע למשבר המדיני-דיפלומטי שאליו נקלעה ישראל מאז שבעה באוקטובר.
"אנחנו חווים מפולת מדינית דיפלומטית חסרת תקדים: צווי מעצר לבכירים מהאג, ביטול השתתפות התעשיות הישראליות בתערוכה ביטחונית בפריז, ניתוק יחסים דיפלומטיים והחזרת שגרירים, חרם כלכלי מטורקיה, הפגנות נגד ישראל על בסיס יומי", אמר יו"ר הוועדה ח"כ מיקי לוי בפתח הדיון, "מדינות מרכזיות באירופה מקצינות את העמדה כלפי ישראל והרשימה רק הולכת ומתארכת. ארצות הברית ובריטניה מאותתות לנו ללא הרף – תיזהרו. ישראל הופכת להיות מבודדת מיום ליום".
היועץ המשפטי למבקר המדינה, עו"ד יואל הדר, גילה לחברי הוועדה כי אחד הנושאים שבהם עוסקת הביקורת על "חרבות ברזל" היא ב"היבטים הנוגעים לפעילות ההסברה הממשלתית וההשפעה על דעת הקהל העולמית. אנחנו בודקים את הדרג המדיני, השרים העומדים בראש המשרדים הרלוונטיים, מבנה המשרדים, התקציבים ושיתוף הפעולה ביניהם ועם המגזר האזרחי. במסגרת הביקורת הפנינו שאלות לכ-3,400 עיתונאים זרים על מנת לבחון את ממשקי העבודה. בוצע גם ניטור של אמצעי ההסברה ברשתות החברתיות". ההצעה לבקש חוות דעת ממבקר המדינה לא הועמדה לבסוף להצבעה וח"כ לוי דחה את המשך הדיון בה למועד אחר.
הוועדה החליטה (4.6.2024) לבקש חוות דעת ממבקר המדינה גם בנוגע לסגירת מוקד החירום לתמיכה בחברה הערבית. מוקד החירום שהופעל על ידי המשרד לשוויון חברתי, שימש כגורם מקשר בין רשויות מקומיות ערביות, גופים ממשלתיים וארגונים אזרחיים - והיווה זירה לתיאום ושיתוף פעולה בין משרדי ממשלה, פיקוד העורף, רשויות מקומיות וארגוני חברה אזרחית.
חברי כנסת וגורמים רבים בחברה הערבית טענו בדיון שהמוקד היה חיוני והציל חיים, ושהסגירה פוגעת קשות ביכולתם להתמודד עם מצבי חירום עתידיים. מנגד, מנכ"לית המשרד לשוויון חברתי טענה בדיון כי המטרה היא לא לייצר כפל אלא לתת מענה וחדר המצב הוקם ללא יעדים או מנגנוני פיקוח: "בכל משרד ממשלתי יש מישהו שאמון על החברה במגזר בערבי, תפקידם הוא לתת את המענה בנושאים אלו." בתום הדיון ביקשה לוי ממבקר המדינה להגיש "חוות דעת על פעילות המוקד ועל הסיבות לסגירתו, במטרה להחליט אם להורות על פתיחתו המחודשת".
"בפתחו של משבר לאומי ממשי"
נושא אחר שבו דנה באותו היום (3.6.2024) היו הליקויים בפינוי הפסולת ברשויות המקומיות והטמנתה, כפי שעלו מדוח שפרסם מבקר המדינה לפני שנתיים. מנהל אגף א' בחטיבה לביקורת השלטון המקומי נדאל בלעום, ומנהלת הביקורת מירב יונתן-דולב, הציגו את עיקרי הדוח.
המבקר התריע בו כי בעשור האחרון קצב הגידול של ייצור הפסולת בישראל - כ-2.6% בממוצע בשנה - מחייב את הרשויות המקומיות לתכנן את מערך פינוי הפסולת ולספק לתושבים שירות יעיל ואיכותי. הביקורת העלתה כי ברשויות הלא-יהודיות בישראל רמת שירותי פינוי הפסולת נמוכה ביחס לרמת שירותים אלה ברשויות היהודיות.
בביקורת התברר כי 83% מהפסולת מוטמנת, כאשר 68% מתוכה מוטמנת בדרום הארץ.
"הטמנת הפסולת נחשבת לשיטה המזיקה ביותר מבחינת ההשפעות הסביבתיות שלה, ושיעור הטמנת הפסולת בישראל מאוד גבוה יחסית לעולם", הדגישה יונתן-דולב. "הממצא המדאיג ביותר שהעלינו הוא שבשנת 2022 היו מתוכננות להיסגר חמש מטמנות מתוך 11 שפעלו, כשש מהן בדרום. הצפי היה שתוך ארבע שנים – שאנחנו ממש על הסף שלהן – לא יישארו שטחים מאושרים להטמנת הפסולת".
המחסור בשטחי הטמנה מוביל לגידול בהוצאות פינוי הפסולת של הרשויות המקומיות ועלול להביא להשלכת פסולת בשטחים לא מוסדרים: "המבקר התריע שאנחנו נמצאים בפתחו של משבר לאומי ממשי. בקרוב נפתח בביקורת מעקב ונרצה לבדוק מה נעשה מאז פרסום הדוח".
החינוך החרדי והפיקוח עליו, נושא שבו התמקד דוח מבקר המדינה לפני כארבע שנים, עלה לדיון שלישי בוועדה (4.6.2024). "לפי חוזר מנכ"ל משרד החינוך מ-2022, היקף לימודי הליבה שנקבע לחינוך החרדי מלכתחילה נמוך יותר מהיקף לימודי הליבה בחינוך הממלכתי. התלמיד לא מקבל את מה שמגיע לו בסופו של יום", אמר סגן מנהל אגף ד' אורי אליאס, שייצג את המשרד בדיון עם מנהל הביקורת עופר לב. "עיינתי לאחרונה בתוכנית הלימודים והיא לא השתנתה מאז, כך שאנחנו נמצאים באותם פערים".
"אנחנו נמצאים במגמת עלייה מזה שנים, גם במספר ההרוגים וגם במספר הנפגעים קשה"
"נדרש מאמץ לאומי עם תוכנית אסטרטגית"
ממשלות ישראל לא הצליחו להקטין בעשור האחרון את מספר ההרוגים והנפגעים בתאונות הדרכים. בעוד שב-27 מדינות באירופה קטן מספר ההרוגים ב-22% - בישראל הוא גדל ב-16% בשנים 2012 עד 2022. זהו אחד הממצאים המרכזיים בדוח הנוקב שפרסם מבקר המדינה במאי 2024 בנושא הבטיחות בדרכים.
מנהל החטיבה לביקורת תחומי כלכלה ותשתיות לאומיות צחי סעד, ומנהל אגף ב' בחטיבה מרסלו בז, הציגו את ממצאי הדוח לחברי הכנסת (4.6.2024). "אנחנו נמצאים במגמת עלייה מזה שנים, גם במספר ההרוגים וגם במספר הנפגעים קשה", אמר סעד. "זו לא גזירת גורל. יש מדינות שהתמודדו בהצלחה עם מכת תאונות הדרכים. יש מדינות שגם קבעו לעצמן יעד של אפס נפגעים. אנחנו לא נמצאים שם בכלל".
סעד הסביר כי "הדוח הזה מתכלל את כל הגורמים הקשורים במלחמה בתאונות הדרכים, החל בגורם האנושי, בתשתיות, בכלי הרכב ועד האכיפה והחינוך. הוא מצביע על מספר רב מאוד של ליקויים, בשורה התחתונה זהו כשל ממשלתי בטיפול בתאונות הדרכים במשך שנים ובמיוחד בשנים האחרונות. מי האבא והאמא של הנושא הזה? למעשה האבא אמור היה להיות משרד התחבורה שהוסיף לשמו לפני שנים את התוספת 'בטיחות בדרכים', בפועל אין לזה כמעט משמעות. משרד התחבורה הוא לא שחקן מרכזי בתחום ולא משקיע משאבים בתחום הזה. מרבית הפעולות שלו הם בתחומים אחרים. האמא של הנושא הייתה אמורה להיות הרלב"ד, שנמצאת כבר שנים במגמת דעיכה וצמצום פעילות, בהקשר של משאבים, תקציבים וסמכויות. זה ליקוי מאוד מאוד משמעותי, נדרש גורם מרכזי שיש לו גם אחריות, גם סמכות, גם משאבים וגם קשב ניהולי. נדרש מאמץ לאומי עם תוכנית אסטרטגית".
יו"ר הוועדה הודיע כי יזום חקיקה חדשה שתחייב משרדי ממשלה ליישם את המלצות דוחות מבקר המדינה תוך פרק זמן מוגדר: "לא ייתכן שהמלצות הנוגעות לחיי אדם יישארו על המדף. הגיע הזמן לשים קץ לרשלנות ממשלתית שגורמת למותם של אנשים. החקיקה הזו נועדה להבטיח שדוחות מבקר המדינה לא יהיו בגדר המלצות בלבד, אלא יובילו לשינוי אמיתי בשטח".
"אנחנו מגיעים לנקודת הקצה"
בעקבות שריפות הענק שהשתוללו בשבוע שעבר בצפון הארץ, ערכה הוועדה (10.6.2024) ישיבה נוספת בנושא ההכשרות ואימוני הרשות הארצית לכבאות והצלה בראי איומי הייחוס, ובאופן שבו טופלו הליקויים שעליהם התריע דוח המבקר במאי 2021.
בדיון נחשפו נתונים עדכניים ומדאיגים על המחסור בלוחמי אש. קצין רפואה ראשי בכיבוי אש אלון בן נון חשף כי המערך פועל כיום עם חצי מכמות לוחמי האש הנדרשת, רבים מהלוחמים מבוגרים וחלקם אינם כשירים מבחינה רפואית. כתוצאה מכך, מספר הפצועים בשגרה גדל משמעותית, עם עד 15 פצועים ביום.
מנהל החטיבה לביקורת משרדי הממשלה ומוסדות שלטון, יובל חיו, אמר כי "קריאה של ממצאי הדוח בראי שבעה באוקטובר מעמידה כל ממצא וממצא בזווית שונה, קרובה הרבה יותר. קריאתם בראי מה שמתחולל בגבול הצפון מעמיקה עוד יותר את משמעויות הפערים המוצגים בדוח הזה. ואם מוסיפים תרחיש של מלחמה כוללת בצפון, עם כל המשמעויות שלה על העורף הישראלי, אנחנו מגיעים לנקודת הקצה מבחינת האיומים".
חיו, שייצג את המשרד בדיון ביחד עם סגנית מנהל אגף ו' לימור קפלנסקי-אבריאל, הוסיף כי "בשבוע שעבר סיירנו עם מבקר המדינה ברשויות בגבול הצפון – רכס רמים וקריית שמונה בואכה מטולה – וראינו את הלהבות נעות במהירות גבוהה". לדבריו, בתרחיש הייחוס עדכני, האיומים על ביטחון הציבור כבדים, והמערך הנוכחי אינו מסוגל להתמודד איתם בצורה ראויה.
העיכוב בהקמת הוועדה לשיפור השירות בתחום בריאות הנפש לנכי צה"ל הביא לאולם הוועדה לענייני ביקורת המדינה הלומי קרב (17.6.2024), ובהם חבריו של לוחם המילואים אלירן מזרחי ז"ל, ששם קץ לחייו לאחר שזומן לשירות מילואים נוסף ברצועת עזה.
בדיון עלה כי אגף השיקום נתון למחסור חמור בכוח אדם ולכן מתקשה להעניק את הטיפול הדרוש לנכי צה"ל, שמספרם זינק מאז שבעה באוקטובר: מנתוני משרד הביטחון עולה כי מתחילת המלחמה נוספו 8,663 מטופלים חדשים באגף השיקום. רופא אחד באגף השיקום מטפל כיום ב-4,000 פצועים, וישנם 280 תקנים לא מאוישים. עוד עלה בדיון כי למרות שהוכרז על הקמת ועדה לשיפור השירות בתחום בריאות הנפש לנכי צה"ל, יש עיכוב משמעותי בהקמתה. כשלושה חודשים חלפו מאז הוכרז על הקמת הוועדה, אך עדיין לא מונה נציג ציבור מטעם היועצת המשפטית לממשלה.
ד"ר אביחי לויט, מנהל אגף א' בחטיבה לביקורת מערכת הביטחון, ומנהל הביקורת תומר סעדה, הציגו את ממצאי הדוח המיוחד שפרסם מבקר המדינה בינואר האחרון, שבחן את יישום רפורמת "נפש אחת" לטיפול בנכי צה"ל. "חלפו יותר משנתיים מאז שמשרד הביטחון יצא לדרך עם הרפורמה והוא לא השלים את כל מרכיביה", אמר לויט, "אלה הם מרכיבים שהם בתחומי ליבה: מענה למתמודדים עם פוסט טראומה, איגום הטבות בחקיקה ומערכות תקשוב. נוכח מלחמת 'חרבות ברזל' קיים משנה תוקף ליישום הרפורמה".
שיא במספר תלונות הציבור
הכנסת ציינה בסוף החודש את יום נציב תלונות הציבור, שמצוין זו הפעם החמישית, בכנס חגיגי ובדיונים מיוחדים במליאת הכנסת, בוועדות לענייני ביקורת המדינה ופניות הציבור.
בדיון שנערך בוועדה לענייני ביקורת המדינה (25.6.2024), הציגה מנהלת נציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה, ד"ר עו"ד אסתר בן-חיים, את ממצאי דוח הנציב לשנת 2023 שפורסמו יום קודם לכן. מהדוח עלה כי נציבות תלונות הציבור קיבלה מספר שיא של 22,356 מכתבי תלונה על גופים ציבוריים - גידול של 57% במספר התלונות מאז 2019. 43% מהתלונות נמצאו מוצדקות או באו על תיקונן. בכל הנוגע לתלונות העוסקות במצב חירום בעקבות מלחמת חרבות ברזל, 55% מהן באו על תיקונן. מתלוננים ואנשים אחרים שהושפעו מהחלטות הנציבות קיבלו במהלך שנת 2023 כ-33 מיליון ש"ח.
בן-חיים הדגישה כי כשליש מכלל התלונות ב-2023 עסקו בשירות לציבור - ומחציתן התגלו כמוצדקות: "בימים אלה הנציבות שוקדת על דוח מיוחד בנושא השירות לציבור".
לדבריה, הגוף הציבורי שהתקבל לגביו מספר התלונות הגבוה ביותר היה משרד התחבורה ("מספר התלונות עליו הולך וגדל מאז שנת 2021"), עם זינוק בתלונות על הרשות לתחבורה ציבורית: "קיבלנו כ-400 תלונות על התנהגות לא נאותה של פקחים כלפי נוסעים. קיבלנו תלונות של פקחים שקיללו נוסעים, צעקו עליהם, הורידו נוסעים מאוטובוסים והחרימו כרטיסי רב-קו. 65% מהתלונות הללו נמצאו מוצדקות, זה המון".
בדיון השתתפו גם המשנה למנהלת הנציבות, רונית זנדברג; ומנהלי האגפים שרון ברשד, תדהר אופיר ורונן קרוואני.
