"וְלֹא יִשָּׁפֵךְ דָּם נָקִי בְּקֶרֶב אַרְצְךָ... וְהָיָה עָלֶיךָ דָּמִים" (דברים יט, 10)
- מכאן למדו חז"ל שחובה על הרשויות לקווץ את הדרכים (לפנותן מקוצים) ולתקן את הרחובות. ואם לא עשו כן, "כל דמים שנשפכו שם מעלה עליהם הכתוב כאילו הם שפכום" (בבלי, מועד קטן ה, ע"א).
מאז הקמת המדינה ועד סוף שנת 2023 נהרגו בתאונות דרכים 32,993 בני אדם, 361 מהם בשנת 2023. תאונות הדרכים אף גורמות למאות אלפי נפגעים, כך בשנת 2022 אחד מכל 115 ישראלים נפצע או נהרג בתאונת דרכים.
לתאונות הדרכים יש השלכות מורכבות של פגיעה בחיי אדם, שכול, כאב וצער, פציעות ברמות שונות. מעבר לכך לתאונות הדרכים יש עלות כלכלית גבוהה, עלות המוערכת בשנת 2019 בכ-16 מיליארד ש"ח בשנה עבור תאונות עם נפגעים, וכן פגיעה בממשקים נוספים של המשק והחברה.
הגורמים העיקריים להתרחשות תאונות דרכים נחלקים לשלוש קטגוריות: (א) הגורם האנושי - בין היתר טעויות אנוש, רשלנות, אי-ציות לחוקי התנועה, כשלים בהכשרת הנהגים, נהיגה מסוכנת, נהיגה בהשפעת אלכוהול וסמים. בקטגוריה זו אכיפה מספקת וענישה מרתיעה עשויות לצמצם את היקף התאונות; (ב) הגורם התשתיתי - בין היתר תכנון לקוי, אי-טיפול במוקדי סיכון, שולי דרך צרים, רמת תחזוקה נמוכה של כבישים, מחסור בחניוני מנוחה; (ג) גורם הרכב - בין היתר "שטחים מתים" בכלי הרכב, היעדר מערכות טכנולוגיות למניעת תאונות ורמת תחזוקה נמוכה של רכבים.
על פי נתוני הרלב"ד (הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים), בשנים 2013 - 2021 היו בישראל בקרב הולכי הרגל בני 65 ומעלה 4.3 הרוגים לכל 100,000 איש, פי 1.3 מממוצע ה-OECD. בקרב הולכי רגל עד גיל 14, שיעור ההרוגים בישראל בשנים אלה הוא 0.6 ל-100,000 ילדים, פי 2 מממוצע מדינות ה-OECD. בהשוואה למרבית מדינות ה-OECD, ילדי ישראל מצויים בסיכון גבוה להיפגעות - בשנת 2021 ישראל מוקמה במקום ה-28 מבין 31 המדינות (בין המקומות האחרונים).
חשיבות סוגיית תאונות הדרכים והיעדר מגמה ברורה של שיפור במשך העשור האחרון הביאו את משרד מבקר המדינה לעקוב אחר הנושא ולבחון אותו במספר רב של דוחות ביקורת. בשנתיים האחרונות ערך משרדי ביקורת מערכתית בנושא הבטיחות בדרכים ובה נבדקו פעילות הגופים השונים הרלוונטיים לנושא, כל אחד בתחומו, הממשקים בין הגופים והטיפול המערכתי בבטיחות בדרכים. דוח ביקורת מיוחד זה עוסק באופן מקיף בפעולות הממשלה בנושא הבטיחות בדרכים במהלך העשור האחרון וממצאי הביקורת והמלצותיה מוצגים בחמישה שערים:
שער ראשון: תמונת המצב לגבי הבטיחות בדרכים, איסוף מידע ועיבודו
שער שני: הובלת המאבק בתאונות הדרכים
שער שלישי: הגורם האנושי
שער רביעי: הגורם התשתיתי
שער חמישי: גורם הרכב
על מנת להתמודד עם גורמים אלה נדרש גוף ממשלתי מרכזי, בעל סמכויות מתאימות וכלים נדרשים להובלת המאבק בתאונות הדרכים, שיהיה אחראי לקביעת מדיניות ותוכניות פעולה מערכתיות ויוביל את התכנון והתיאום הכולל בין כלל הגופים המטפלים בו. הרלב"ד, אשר פועלת בכפיפות לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים, הייתה אמורה למלא תפקיד זה על פי החלטת הממשלה משנת 2005. אולם בביקורת נמצא כי הרלב"ד לא הפכה להיות גורם מוביל במאבק בתאונות הדרכים, סמכויותיה מועטות ומנגד סמכויות רבות מפוזרות בין גופי הממשל השונים, והם פועלים ללא ראייה מערכתית וללא תיאום ושיתוף פעולה מספק ביניהם.
הביקורת מצאה גם ליקויים במגוון היבטים הנוגעים למאבק בתאונות הדרכים, הן בהיבטים מערכתיים - היעדר תוכנית אסטרטגית רב-שנתית מתוקצבת, אי-כינוס של ועדת מנכ"לים במשרדי הממשלה לטיפול בתופעה והיעדר דיווחים בנושא לכנסת - והן בפעולותיהם של הגורמים הממשלתיים השונים העוסקים בנושא. הביקורת העלתה כי לאורך העשור האחרון, התקציבים המוקדשים לנושא הבטיחות בדרכים וכמות כוח האדם העוסק בנושא הלכו ופחתו בכל אחד מהגופים המטפלים בנושא: התקציב הגמיש המשמש את הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לפעולותיה היה בשנת 2021 40 מיליון ש"ח בלבד לעומת 125 מיליון ש"ח בעת הקמתה ב-2008; בשנים 2022 - 2023 כ-13% מסך התקנים המאושרים באגף התנועה במשטרה (137 תקנים) לא היו מאוישים בפועל, וכ-20% מסך תקני שוטרי התנועה במחוזות (201 תקנים) גם הם לא היו מאוישים. נוסף על כך קיימים פערים רבים, בין היתר בתוכניות לימוד בגני הילדים ובבתי הספר, בתהליכי הכשרת הנהגים, בווידוא כשירותם הרפואית של הנהגים, בפעולות האכיפה וההסברה, בעומס על בתי המשפט לתעבורה, בתשתיות בטיחותיות בכבישים הבין-עירוניים וביישובים ובפעולות להבטחת תקינותם של כלי הרכב הנוסעים בכבישים. פערים גדולים במיוחד נמצאו בחברה הערבית.
אף שזה שנים רבות סוגיית תאונות הדרכים נמצאת על סדר היום וממשלות ישראל לדורותיהן קיבלו במשך השנים החלטות רבות בנושא המאבק בתאונות הדרכים, הנתונים מראים כי הפעולות השונות שנקטו הממשלות בעשור האחרון אינן מצליחות להשפיע באופן מובהק על היקף התופעה ואינן מצליחות להקטין את מספר ההרוגים והנפגעים בתאונות הדרכים, זאת בניגוד למגמות שהתרחשו במדינות רבות באירופה באותה תקופה. אלה לא היו מוכנות להשלים עם האובדן הכרוך בתאונות דרכים, עם הסבל, עם השכול ועם העלויות הכלכליות, ועל כן קבעו את היעד "אפס הרוגים בתאונות דרכים".
המאבק בתאונות הדרכים הוא מאבק מתמיד והוא דורש השקעה של אמצעים ומאמצים רבים. ביצוע של פעולות חינוך, הכשרה, הסברה, אכיפה, שפיטה וענישה בשילוב פעולות לשיפור התשתית ולשיפור בטיחות כלי הרכב עשוי להפחית את מספר הנפגעים בתאונות.
מאחר שהגורם האנושי אחראי למרבית תאונות הדרכים, נדרש לרכז מאמצים רבים לטיפול בגורם זה, וזאת בשילוב פעולות לשיפור התשתיות ושיפור בטיחות כלי הרכב. על כלל הגופים הממשלתיים האחראים לנושא הבטיחות בדרכים, ובהם משרד התחבורה, הרלב"ד, משטרת ישראל, מערכת בתי המשפט ומשרד החינוך, לפעול לתיקון הליקויים שעלו בדוח זה.
אין ספק כי הצלחה במאבק חשוב זה מתחילה באחריות אישית של כלל משתמשי הדרך. ההצלחה ממשיכה בקיומו של גוף מוביל ובעל סמכויות, בקביעת תוכנית אסטרטגית מתוקצבת הכוללת יעדים ברורים ומדידים, בפעילותו העצמאית של כל אחד מהגופים הרלוונטיים לנושא ובפעילותם המשותפת והמתואמת, ומעל הכול - במחויבותם של ראש הממשלה וכלל שרי הממשלה. ניסיונן של רבות ממדינות אירופה שהצליחו להקטין את מספרי הנפגעים בתאונות הדרכים מלמד כי אין מדובר בגזירת גורל אלא במאבק שניתן להצליח בו ולהציל חיי אדם. על שרת התחבורה להציב את הנושא בראש סדר העדיפויות ולפעול לתיקון כלל הליקויים שעלו בדוח. הליך מושכל והפקת לקחים מדרך ההתמודדות עם הנושא בשנים האחרונות, עשויים לסייע לצמצום כמות ההרוגים, הנפגעים והשכול, הצער והכאב המלווים אותם ולהקטנת הנזקים הכלכליים והחברתיים למשק.
תאונות דרכים הן מגורמי המוות העיקריים במדינת ישראל, ומשכך המאבק בהן הוא משימה לאומית. הבטחת שלומם של משתמשי הדרך היא חובת המדינה כלפי אזרחיה, והיא מבוססת על צו מוסרי וערכי וכן על הכרח חברתי וכלכלי.
הכנתו של הדוח הצריכה מאמץ רב של עובדי החטיבה לביקורת תחומי הכלכלה והתשתיות הלאומיות ועובדי חטיבת המטה במשרד מבקר המדינה, אשר עמלו על הכנת הדוח במלוא המקצועיות, היסודיות, ההגינות והקפדנות. תודתי נתונה להם.
נמשיך להתפלל ולייחל לניצחון צה"ל ומערכת הביטחון במלחמה קשה זו שנכפתה עלינו על ידי המרים שבשונאינו המבקשים להשמידנו כעם וכמדינה, לחזרת החטופות והחטופים לבתיהם ולימים שקטים ושלווים.
מתניהו אנגלמן
מבקר המדינה
ונציב תלונות הציבור
ירושלים, אייר התשפ״ד, מאי 2024