במהלך חודש מאי 2024 דנה הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת בשורה של נושאים שעלו בדוחות מבקר המדינה בשנים האחרונות
בדיון שנערך בעקבות הדוח ממרץ 2024 שבחן את הטיפול בזיהום אוויר חוצה גבולות מיהודה ושומרון (29.5.2024), ייצגו את המשרד מנהל החטיבה לביקורת משרדי ממשלה ומוסדות שלטון יובל חיו, מנהל אגף י"ב בחטיבה אהרון הלינגר וסגניתו מאיה מינס. "התופעה של זיהום אוויר שמקורו ביהודה ושומרון קיימת כבר עשרים שנה וגורמת לזיהום אוויר רחב היקף המאיים על בריאותם של התושבים הישראלים והפלסטינים ועל המערכת האקולוגית באיזור", אמר הלינגר. "בשנים האחרונות התגברו מאוד מפגעי זיהום האוויר והריח כתוצאה משריפות אלה באופן שפוגע בצורה יומיומית בחיי התושבים. בתחילת מלחמת חרבות ברזל פנו ראשי רשויות מקומיות בשפלה ובמרכז לגורמי ממשלה שונים בתלונות על החמרה משמעותית בהיקף המפגעים והנזקים הנגרמים בשל תופעה זו".
יובל חיו הדגיש כי "הדוח הזה מצביע על לא פחות מאשר מכת מדינה. מדובר בנזק ישיר, משמעותי, כבד, רב-שנים שמשליך במישרין על בריאות של מאות אלפי תושבים ועל סבל משמעותי של האנשים האלה, שזועקים כבר שנים בעשרות אלפי תלונות שאין להן מענה. במבחן התוצאה, 20 שנה המערכת הממשלתית נכשלה. זה מביא את יישובי קו התפר למציאות סביבתית של עולם שלישי".
במסגרת ציון יום למען שיקום יישובי הצפון, הוזמנו ראשי מועצות בצפון לדיון נוסף על דוח המבקר בנושא ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות (28.5.2024). במהלך הדיון מתחו ראשי המועצות ביקורת על היעדר תקציבי סיוע לביטחון ביישובים. "הוועדה בראשותי עסקה מספר פעמים בדוח מבקר המדינה הנוגע להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות, במיגון פיזי ופינוי והקדישה לא מעט ישיבות למצב המאתגר בצפון. וזה מתקשר לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, המדינה כשלה ולא עשתה כלום בעניין זה", אמר יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי לוי.
את המשרד ייצגו בדיון מנהל החטיבה לביקורת מערכת הביטחון איתן דהן ומנהל אגף ג' בחטיבה איל זוננפלד. דהן הציג את ממצאי הדוח לצד פערים תכופים שעלו בסיור ביישובים: "תוכנית 'מגן הצפון' היא תכנית הבסיס שדיברנו עליה בפעמים הקודמות. היא תכנית חשובה ויש לה תקציב שקבעו לה, אם היא הייתה מתממשת במלואה אז דברים היו נראים מעט אחרת. אנחנו זיהינו בדוח שלנו פערי מיגון לכ-600 אלף תושבים בצפון - כאשר 50 אלף מתוכם נמצאים בין 0 ל-9 קילומטר מהגבול. סוגיה נוספת שעלתה גם בדוח וגם בסיורים שערכנו היא המקלטים הציבוריים. חלקם קיבלו מענה תוך כדי המלחמה. חשוב שהמדינה תסתכל על הנושא של מקלטים לשהייה ארוכה, כי אנחנו לא יודעים מה עלול להתפתח בצפון".
דהן הוסיף כי מסיורים שערכו צוותי הביקורת עולה כי "סוגיית פגיעות הנ"ט מאתגרת מאוד את היישובים. תשתיות המיגון לא נבנו לטובת הדבר הזה. ישנם יישובים שגופי הביטחון כלל לא מגיעים אליהם. באחד היישובים ציינו בפנינו שהיו צריכים משטרה ביישוב והמשטרה לא הגיעה אליהם. אני לא בא בטענות למשטרה - צריך כאן רגולציה. משטרה לא יכולה לנסוע במקום שיש בו איומי נ"ט. כך גם כיבוי אש ופינוי רפואי. הדבר הזה מצריך מענה מערכתי. סוגיה נוספת שעלתה בסיורים היא מיגון תשתיות ביישובים סמוכי גדר. במטולה טיל נ"ט פוגע בעמוד חשמל ואין חשמל. ניסו להתניע תהליך בנושא אך בירוקרטיה עצרה אותו. ראינו בקהילות עצמן הרבה דברים קשים. אנשים שלא מתכננים לחזור ליישובים שעזבו, פשע שנכנס לאזורים בהם נמצאים המפונים. אני יודע שראש הממשלה גם ביקר ביישובים והדברים האלה עלו מולו".
כשנה לאחר הדיון בוועדה לביקורת המדינה על מסקנות דוח שומר חומות, בהשתתפות מפכ"ל המשטרה, התקיים דיון נוסף בוועדה בדוח - שהתמקד בשיתוף הפעולה בין המשטרה לשב"כ (27.5.2024). בדיון הקודם עלו פערים הן בתחום המודיעין והן בממשק בין שני הארגונים. מנהל החטיבה לביקורת משרדי הממשלה ומוסדות השלטון, יובל חיו, אמר בפתח הדיון כי "בעקבות הדוח הזה קיבלנו התייחסות מפורטת ורצינית מצד הגופים המבוקרים. הם עסקו בממצאי הביקורת בצורה פרטנית כפי שמצופה לאחר כל דוח ביקורת. אנחנו עוקבים ורואים שבמשטרת ישראל נעשתה עבודה משמעותית בעקבות הדוח. יודעים שגם בשב"כ נעשית פעולה מאוד משמעותית בעקבות האירועים".
חיו הוסיף כי "בעת הזאת משרד המבקר עוסק גם בדוחות הקשורים למשטרת ישראל, ובאופן בו היא פעלה בהגנה על ערי הדרום ב-7.10. בנושא זה מתעוררים היבטים הקשורים לשיתוף הפעולה והממשק עם גופים אחרים. בעיקר בשיתוף הפעולה של המשטרה עם הצבא".
ראש אגף חקירות ומודיעין, ניצב יגאל בן שלום, הבטיח בדיון כי תוך ימים או שבועות ספורים תיחתם אמנה לשיתוף פעולה בין השב"כ למשטרה במאבק בטרור בתוך ישראל. בן שלום הוסיף כי הוקמה במשטרה מחלקה מודיעינית לאירועים פנים ארציים, "שיתוף הפעולה עם השב"כ קיבל תפנית וכיום זה קשר על בסיס יומי. קפיצת המדרגה הגדולה ביותר התרחשה במלחמת חרבות ברזל".
כמה ימים קודם לכן, דנה הוועדה בהסדרים של הביטוח הלאומי עם חברות הסיעוד לטיפול בקשישים, כפי שעלו בביקורת המעקב שערך מבקר המדינה בנושא טיפול המדינה בקשישים סיעודיים השוהים בביתם (22.5.2024).
מנהל אגף ט"ו בחטיבה לביקורת תחומי חברה ורווחה בני גולדמן, ומנהלת הביקורת הילית הלן שוורץ-מלביצקי, הציגו את עיקרי הליקויים במערך הסיעוד בישראל, כפי שעלו בביקורת המעקב. ליקויים אלו המובילים לפגיעה בזכויותיהם של קשישים סיעודיים ובתקציב המדינה, באים לידי ביטוי בפיקוח לקוי - הביטוח הלאומי לא קבע דרכי בקרה יעילות על אופן מתן השירותים ועל איכות הטיפול. כתוצאה מכך, קשישים רבים חשופים לטיפול ירוד ואף ל"גניבת שעות" על ידי מטפלות. המבקר התריע בדוח כי הביטוח הלאומי לא פיתח מנגנון חלופי לפיקוח ולבקרה על איכות השירות ומנגנון הפיקוח הקיים נחלש משמעותית. כתוצאה מכך, קשישים רבים נותרים ללא טיפול הולם ואף בסכנה.
חברי הכנסת דנו גם בדוח בנושא השבת מי קולחים, איכותם והשימוש בהם שפרסם המבקר בינואר 2024. הדוח חשף כשלים רבים בטיפול בשפכים בישראל שעלולים להוביל לנזק סביבתי ובריאותי חמור - והמבקר המליץ בו לפעול בהקדם לשיפור המצב ולוודא שמי הקולחים בישראל יהיו ראויים לשימוש בטוח.
מנהל החטיבה לביקורת תחומי כלכלה ותשתיות לאומיות, צחי סעד, אמר כי "יש להעלות את רמת הטיפול בשפכים – נכון להיום רק 55% מטופלים ברמה הגבוהה. יש למצוא פתרון לשימוש או לסילוק מי הקולחים, לצמצם את מספר מתקני טיהור השפכים, לתכנן את מערכת ההולכה ולהתחשב בהשלכות הבריאותיות והסביבתיות".
סגן מנהל אגף י' בחטיבה לביקורת תחומי כלכלה ותשתיות לאומיות, אריאל סוארי, הציג את הממצאים העיקריים: "כ-40% ממכוני טיהור השפכים הגדולים בישראל לא מטפלים בקולחים ברמה הנדרשת, ומי הקולחים המוזרמים להשקיה חקלאית עלולים לזהם את הקרקע, הנחלים ומי הים. כמות השפכים והקולחים המוזרמים לסביבה גדלה בשנים האחרונות, וחלק ניכר מהם אינו עומד בתקנות. 18%-42% ממכוני טיהור השפכים חרגו בשנת 2021 לפחות מערך יעד אחד באיכות הקולחים. בנוסף, מבחינת ההשפעה על בריאות הציבור קיים חשש לזיהום תוצרת חקלאית המושקית בקולחים בחומרים מזהמים, אך משרד הבריאות לא ביצע הערכת סיכונים מקיפה. מרבית השפכים בשטחי יהודה ושומרון אינם מטופלים כראוי ומוזרמים לנחלים, מה שגורם לזיהום חמור של הסביבה".
בדוח, הוסיף סוארי, קרא המבקר לממשלה ולרשויות הנוגעות בדבר לנקוט בצעדים מיידיים לשיפור המצב, לרבות, השקעה במתקני טיהור שפכים חדשים ושדרוג קיימים, החמרת התקנים של איכות מי קולחים, פיקוח הדוק יותר על השימוש בהם, העלאת המודעות לחשיבות השבת מי קולחים ושימוש בהם בצורה נכונה, טיפול בזיהום הנחלים בשטחי יהודה ושומרון וגיבוש תוכנית אב למים וחקלאות.
קציני הביטחון של המועצות שדות נגב ואשכול התריעו בפני הוועדה לענייני ביקורת המדינה על מחסור בציוד ותקשורת לקויה בישיבת מעקב שהתכנסה לדיון בדוח מבקר המדינה בנושא מרכיבי ביטחון ביישובי העימות ובפיקודים המרחביים (20.5.2024). "שבעה חודשים אחרי שהחברים שהיו בכיתת כוננות נהרגו, בכל מרכיבי הביטחון עדיין יש חוסר: מחסני נשק, חדרי צח"י ועוד". בדיון העריך מנהל החטיבה לביקורת מערכת הביטחון, איתן דהן, כי צה"ל יעביר למשרד המבקר את כל המידע הדרוש לצורך ביקורת בנושא.
