לוגו מדינת ישראל
ספריית הפרסומים משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור
הגעת לתוכן כרטיסייה על מנת להמשיך בנייוט דלג עם החיצים למטה ולמעלה
מסגרת פרסום:
תאריך הפרסום:
סוג הפרסום:
 

רקע

בישראל מוזרמים בכל שנה כ-600 מלמ"ק שפכים למערכת הביוב. מרביתם מטופלים במתקני טיהור שפכים (מט"שים), ויותר מ-80% מהם מועברים להשקיה חקלאית באמצעות מפעלים להשבת קולחים. השימוש במי קולחים פותר את בעיית סילוק השפכים ותורם לשמירה על איכות הסביבה ועל איכות מקורות המים הטבעיים. מפעלי השבת הקולחים ניזונים מהמט"שים ומהווים את מערכת ההולכה שמובילה את מי הקולחים מהיצרנים (מט"שים) לצרכנים (החקלאים). משק הקולחים מורכב ממאות ספקים, שמרביתם פרטיים. 

הסמכויות במשק הקולחים מבוזרות בין כמה מאסדרים, ובהם רשות המים, משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה. הטיפול בנושא מוסדר בחוקים ובתקנות שונים, ובהם חוק המים, התשי"ט-1959, ותקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים, התש"ע-2010) (התקנות). פיתוח תשתיות ההולכה ושיפור איכות הקולחים יאפשרו הן ניצול מיטבי של משאב הקולחים והן מזעור הסיכונים הסביבתיים והבריאותיים הגלומים בשימוש במשאב זה. 


נתוני מפתח

  • 592 מלמ"ק

    שפכים טופלו במט"שים בשנת 2020 (כ-95% מסך השפכים שיוצרו)

  • 80%

    מהשפכים בישראל מושבים בכל שנה להשקיה חקלאית. ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם בנושא זה

  • 40 מ-87 (46%)

    המט"שים הגדולים טיהרו את הקולחים ברמה הנמוכה מהרמה שנקבעה בתקנות. מט"שים אלה טיהרו כ-34% מסך כמות הקולחים שטופלה במט"שים הגדולים בשנת 2021

  • כ-40%

    ממי הקולחים בשנת 2021 לא טוהרו לרמה שלישונית שמאפשרת השקיה חקלאית בלא מגבלות

  • 13

    מטש"ים גדולים המטהרים 40% מהקולחים הגיעו בשנת 2021 לספיקה מלאה ואף עברו אותה

  • 8% - 9%

    מהקולחים שימשו בשנים 2018 - 2020 להשקיה באזורים בעלי רגישות הידרולוגית גבוהה. על פי בחינה של הרשות הממשלתית למים המתבוססת על סקר הקולחים לשנת 2016...

  • 1,544 תקלות

    נרשמו במערכות הביוב והקולחים בשנת 2022, עלייה של 135% לעומת שנת 2017

  • כ-103 מלמ"ק

    קולחים מטוהרים הוזרמו לסביבה בשנת 2020 (כ-17% מכמות השפכים המטוהרים), כמות זו כוללת כ-13.5 מלמ"ק שהוזרמו לשיקום נחל הירקון. כ-87% מאותם קולחים הוז...

פעולות הביקורת

​בחודשים יולי 2022 עד פברואר 2023 בדק משרד מבקר המדינה את תפקוד משק הקולחים, לרבות היקפי הטיפול בשפכים, איכות הקולחים המופקים מהמטש"ים, פעילות המאסדרים בעניין הטיפול בשפכים, שיפור איכות הקולחים, השבת קולחים והשימוש בהם. הביקורת נערכה ברשות הממשלתית למים ולביוב (רשות המים), במשרד הבריאות ובמשרד להגנת הסביבה (גם המשרד להג"ס). בדיקות השלמה נערכו במשרד החקלאות ופיתוח הכפר (משרד החקלאות), באגף התקציבים במשרד האוצר (אג"ת), ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י), במקורות חברת מים בע"מ (מקורות) ובמינהל האזרחי. כמו כן נערכו פגישות עם חוקרים מהאקדמיה. 


תמונת מצב העולה מן הביקורת

dislike
  • dislike
    איכות הטיפול בשפכים - 40 מ-87 המט"שים הגדולים בישראל (46%) לא טיהרו את הקולחים ברמת טיהור שלישונית, המאפשרת השקיה למטרה חקלאית ללא מגבלות על סוג הגידול המושקה. מט"שים אלה סיפקו 185.2 מלמ"ק, שהם כ-34% מסך כמות הקולחים שטוהרה במט"שים הגדולים בשנת 2021...
  • dislike
    איכות הקולחים בישראל ובמדינות ה-OECD - אף שישראל מובילה בעולם מבחינת היקף השימוש בקולחים להשקיה חקלאית (ישראל משיבה יותר מ-80% מהקולחים להשקיה חקלאית. המדינה השנייה אחרי ישראל בהשבת קולחים לחקלאות היא ספרד, המשתמשת בכ-30% מהקולחים שלה להשקיה חקלאית), ה...
  • dislike
    הזרמת עודפי שפכים וקולחים לסביבה - עודפי קולחים שאינם מטוהרים כנדרש בתקנות או שפכים גולמיים המסולקים לסביבה עלולים לזהם את הנחלים ולהיות מפגע סביבתי ותברואתי. בין היתר נמצא כדלהלן: בשנים 2010 - 2016 נרשמה מגמת ירידה...
  • dislike
    ספיקה במט"שים - כ-40% מהקולחים טוהרו ב-13 מט"שים שמיצו את יכולת הספיקה שלהם (יותר מ-100%); כ-8.8% מהקולחים טוהרו ב-9 מט"שים שספיקתם היא 90% - 100%; וכ-19.5% מהקולחים טוהרו ב-8 מט"שים שהגיעו לניצול של 80% - 89% מספיקת התֶכֶן שלהם. מיצוי של קיבולת הטיפול...
  • dislike
    השקיה באזורים בעלי רגישות הידרולוגית גבוהה - בשל הסכנה לזיהום הקרקע ומי התהום קיימת חשיבות רבה ליישום ההנחיות לגבי השקיה בקולחים. זאת בייחוד באזורים המוגדרים בעלי רגישות הידרולוגית בינונית ובעלי רגישות הידרולוגית גבוהה, שבהם הפוטנציאל לחלחול הזיהום למי...
  • dislike
    חריגה מתקנות איכות הקולחים - 18% עד 42% מהמט"שים (15 עד 34 מהמט"שים הגדולים שדיווחו) חרגו בשנת 2021 בלפחות אחד מערכי היעד בפרמטרים השונים שנקבעו בתקנות איכות הקולחים. יצוין כי חריגות באיכות הקולחים נרשמו במט"שים גם בשנים קודמות. כמו כן, מבדיקה מדגמית ש...
  • dislike
    תקלות במערכות הביוב וההשבה - חלק מההזרמות של קולחים לסביבה נובעות גם מתקלות. בין היתר נמצא כדלהלן: חלה עלייה של כ-135% במספר התקלות במערכות הביוב והקולחים שדווחו למוקד הסביבה בשנים 2017 עד 2022 (מ-657 תקלות בשנת 2017 ל-1,544 בשנת 2022).
  • dislike
    השפעה על בריאות הציבור - במחקרים שנערכו בישראל נמצאו עדויות להימצאות מזהמים שמקורם בתרופות. המזהמים הללו נמצאו בתוצרת תעשייתית וחקלאית ובגידולים חקלאיים שהושקו בקולחים, ובפרט בפירות וירקות. בקרב בני אדם שצרכו תוצרת חקלאית המושקית בקולחים נמצאו עדויות ל...
  • dislike
    מט"שים כחסמי דיור - מנתוני רמ"י עולה כי 4 מ-14 מט"שים שנבדקו מטפלים בכמויות שפכים הגדולות מ-90% מספיקת התכן שלהם, ואי אפשר לחבר אליהם את כל יחידות הדיור הנוספות שנדרש לחבר כבר כיום. כל יתר המט"שים מטפלים בכמויות שפכים של 65% עד 90% מספיקת התכן שלהם, וא...
  • dislike
    היעדר תוכנית אב למים וחקלאות - במועד סיום הביקורת לא הייתה למשרד החקלאות ולרשות המים תוכנית אב של מים לחקלאות. בהיעדר תוכנית אב מאושרת המשותפת למים ולחקלאות אין בידי רשות המים המידע הנדרש כדי לשקלל את כל צורכי המים הנחוצים לחקלאות וכן את צורכי החקלאות...

    עיקרי המלצות הביקורת

    • [alt]
      על רשות המים להשלים את הבחינה בנוגע לכלל המט"שים ולגבש תוכנית מפורטת בשיתוף גורמי התכנון, רמ"י ואג"ת, בראייה צופה פני עתיד. תוכנית כזאת מומלץ שתכלול סדרי עדיפויות, מתווה להרחבת המט"שים במקומות הנדרשים ושדרוגם לרמה שלישונית וכן קביעת לוחות זמנים מפורטים...
    • [alt]
      נוכח הצפי לגידול בעודפי הקולחים ובייצור שפכים בשל הגידול באוכלוסייה והגידול בצריכת המים, ונוכח היעדר פתרונות לגבי שימוש במלוא כמות הקולחים, אשר עשויים להיות מסולקים לסביבה ולנחלים - מומלץ כי רשות המים והמשרד להג"ס יבחנו יחד פתרונות שונים להרחבת השימוש...
    • [alt]
      מומלץ כי המשרד להג"ס יבחן את הסיבות לעלייה בכמות הדיווחים על תקלות במערכות הביוב והקולחים. כן מומלץ כי המשרד להג"ס יגבש עם רשות המים צעדים לצמצום אירועים של דליפת שפכים וקולחים לסביבה ולצמצום הנזקים הנגרמים מכך. זאת באמצעות עידוד הקמת תשתיות והרחבתן...
    • [alt]
      מומלץ כי משרד הבריאות, המשרד להג"ס, רשות המים תוך התייעצות עם גורמים מהאקדמיה ימשיכו לחקור יחד את ההשלכות הבריאותיות והסביבתיות של השקיה בקולחים, ובהן ההשלכות של חשיפה מתמשכת לשאריות תרופות והשפעות צולבות בין תרופות. מומלץ כי הם יערכו סקר סיכונים מקיף...
    • [alt]
      מומלץ כי רשות המים תגבש תוכנית ארוכת טווח לפיתוח משק הקולחים, בשיתוף פעולה עם משרד החקלאות. זאת בהסתמך על צורכי החקלאות כפי שנקבעו במדיניות משרד החקלאות ובכפוף לבחינת חלופות וניתוח הכדאיות הכלכלית שלהן.

    סיכום

    בעשורים האחרונים קיימת בישראל עלייה בכמות השפכים המטופלים והמושבים להשקיה חקלאית ולשימושים נוספים. זאת בין היתר בשל הגידול באוכלוסייה והגידול בצריכת המים הנגזר ממנה, דבר שמגדיל את כמות השפכים הנוצרים. הממצאים המפורטים בדוח זה מלמדים על כך שמרבית השפכים מטופלים במט"שים שהגיעו למיצוי יכולת הטיפול שלהם. כמו כן, כשליש מכמות הקולחים המיוצרת אינה עומדת בתקנות האיכות הנדרשות, קולחים אלה משמשים להשקיה באזורים רגישים ומהווים פוטנציאל סכנה לסביבה ולבריאות הציבור. הגידול בכמויות השפכים לצד פיתוח איטי של תשתיות טיהור השפכים הנדרשות הביאו לכך שקולחים מוזרמים לנחלים ללא טיפול נאות ובניגוד לתקנות האיכות וגורמים למפגעים סביבתיים ותברואתיים. עוד עלה כי בשנים האחרונות ניכרת עלייה בכמות התקלות במשק הביוב והקולחים שאף אינן מדווחות לציבור.

    השימוש הגובר במי קולחים להשקיה חקלאית מחייב הקפדה על איכותם, והידוק הפיקוח והבקרה על תהליכי הטיפול ועל השימוש במים אלה. על רשות המים, משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה לפעול יחד ליישום מלא של תקנות איכות הקולחים ולהביא לשדרוג כלל המט"שים לרמה הנדרשת. כן עליהם להקפיד על שמירה על איכות הקולחים בכל המקטעים, החל מהפקתם ועד לשימוש בהם בידי החקלאים. כמו כן, על רשות המים, משרד הבריאות, המשרד להג"ס, משרד האוצר ומשרד החקלאות לשלב זרועות לשם תכנון יעיל ומיטבי של משק הקולחים, אשר יביא לניצול מרבי של הקולחים ויבטיח שימוש בטוח בהם, בד בבד עם מזעור הסיכונים הבריאותיים והסביבתיים שעלולים לנבוע מהם.