לוגו מדינת ישראל
ספריית הפרסומים משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור
הגעת לתוכן כרטיסייה על מנת להמשיך בנייוט דלג עם החיצים למטה ולמעלה
מסגרת פרסום:
תאריך הפרסום:
סוג הפרסום:
 

רקע

חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001, מסדיר את העברת ניהול משק המים והביוב מהרשויות המקומיות לידי חברות ייעודיות שבבעלותן - תאגידי מים וביוב (רפורמת התיאגוד). 

העברת האחריות לניהול משק המים והביוב לידי תאגידי מים וביוב במסגרת רפורמת התיאגוד נועדה לפתור כשלים מבניים שנוצרו בניהול משק המים והביוב ברשויות המקומיות, ובפרט תת-השקעות בתשתיות מים וביוב. זאת מכיוון שחלק מהרשויות המקומיות הפנו את כספי צרכני המים למימון פעילותן בתחומים מוניציפליים אחרים. התאגידים שהוקמו מספקים שירותי מים וביוב במשק כספי סגור שבו, ככלל, ההכנסות מצרכני המים אמורות להיות מופנות למימון מתן שירותי מים וביוב ולהשקעה בתשתיות המים והביוב.

באוקטובר 2020 פרסם משרד מבקר המדינה את הדוח "תאגידי מים וביוב - אסדרה, ניהול ופיקוח" (הדוח הקודם או הביקורת הקודמת). בדוח הקודם הושווה בין מצב התאגידים במועד תחילת רפורמת התיאגוד, בשנת 2011, שבו היו מאוגדים 52 תאגידים, לבין מצבם בשנת 2018, לפי מדדים פיננסיים וכמותיים ובהם רווחיות ואיתנות פיננסית, פחת מים, פחת גבייה, עלויות תפעול, השקעות, מענקים וסבסוד באמצעות התעריף.

נכון למועד סיום ביקורת המעקב, ינואר 2023, חובת התיאגוד חלה על עיריות ומועצות מקומיות אך אינה חלה על מועצות אזוריות. 

 

נתוני מפתח

  • 6.25 מיליארד ש"ח

    הסכום המצטבר של ההשקעות של כלל תאגידי המים והביוב בתשתיות משק המים והביוב בשנים 2018 - 2021

  • 20% - 30%

    שיעור העלייה שחלה בחשבונות המים של צרכני המגורים בהיקפי צריכה של 14 מ"ק - 24 מ"ק, מינואר 2018 עד ינואר 2023

  • 56 תאגידים

    קיימים במועד סיום ביקורת המעקב, אף שלפי מפת השיוך שקבעה הרשות הממשלתית למים ולביוב (רשות המים) ופרסמה במאי 2020 חלה חובה להתאגד ב-30 תאגידים אזורי...

  • 23

    רשויות מקומיות החייבות בתיאגוד טרם התאגדו בינואר 2023. בתקופת המעקב הצטרפה לתאגיד קיים רשות מקומית אחת בלבד - ג'יסר א-זרקא

  • רק כ-7.5 מיליוני ש"ח (כ-1%)

    יועדו כהחזר לצרכנים על ידי תאגיד מים אחד בלבד - מי אונו - בשנת 2022, מתוך כ-745.3 מיליוני ש"ח שהממונה אישר לייעדם כהחזר בכלל התאגידים בשנים 2014...

  • כ-1.7 מיליוני ש"ח

    ההפסד הממוצע של "תאגידים זכאים" בשנת 2021, לעומת רווח ממוצע לתאגיד של 7.3 מיליוני ש"ח בקרב התאגידים הלא-זכאים

  • כ-162 מיליוני ש"ח

    סכום הסבסוד שקיבלו התאגידים הזכאים מיתר התאגידים באמצעות התעריף בשנת 2021, שבה היו 13 תאגידים זכאים. סכום זה גדול בכ-40% מסכום הסבסוד בשנת 2018 וכן...

  • כ-225 מיליוני ש"ח

    ששיעורם כ-52% מתקציב ההטבה לזכאים במסגרת מנגנון הסיוע בחשבונות המים בשנים 2015 - 2021, לא נוצלו

פעולות הביקורת

​בינואר 2023 ביצע משרד מבקר המדינה ביקורת מעקב על דוח מבקר המדינה משנת 2020 בנושא תאגידי המים והביוב - אסדרה, ניהול ופיקוח. בביקורת המעקב בדק משרד מבקר המדינה את פעולותיהם של הרשות הממשלתית למים ולביוב, משרד האוצר - אגף תקציבים וארבעה תאגידי מים וביוב בעלי מאפיינים שונים שנבדקו בביקורת הקודמת, "מי ברק", "נווה מדבר", "מי רמת גן" ו"מי לוד", לתיקון הליקויים העיקריים שצוינו בביקורת הקודמת. בדיקות השלמה בוצעו במשרד הפנים ובמרכז השלטון המקומי בישראל (מש"ם). 

הביקורת הקודמת:

 - תאגידי מים וביוב - אסדרה, ניהול ופיקוח (עמ' 1391), מתוך דוח שנתי 71א (2020)


תמונת מצב העולה מן הביקורת

dislike
  • dislike
    התיאגוד האזורי - בביקורת הקודמת עלה כי הוראות החוק בדבר תיאגוד אזורי לא יושמו. מספר התאגידים לא צומצם, ומתווי התיאגוד האזורי שהציעה הרשות בשנים 2013 ו-2019 לא יצאו לפועל על אף התמריצים והמענקים שהציעה רשות המים לעידוד התיאגוד האזורי. ממצאי המעקב מעלים...
  • dislike
    רשויות מקומיות החייבות בתיאגוד שטרם התאגדו - בביקורת הקודמת עלה כי 24 רשויות מקומיות החייבות בתיאגוד לא התאגדו. ממצאי המעקב מעלים כי הליקוי לא תוקן: בתקופת המעקב התאגדה, תוך הצטרפות לתאגיד רב-רשותי, רק רשות מקומית אחת החייבת בתיאגוד (ג'יסר א-זרקא), שדי...
  • dislike
    מדדים פיננסיים ותפעוליים בפעילות התאגידים הזכאים לעומת התאגידים הלא-זכאים - בביקורת הקודמת עלה כי על אף הסבסוד והמענקים שקיבלו התאגידים הזכאים משנת 2010 נותרו רובם במצב הנזקק לסיוע. ממצאי המעקב מעלים כי הליקוי לא תוקן: במהלך תקופת המעקב לא זו בלבד שמנג...
  • dislike
    רווחיות - בשנים 2018 - 2021 גדל סך הרווח של התאגידים הלא-זכאים בכ-17% (מ-267.67 מיליוני ש"ח ל-313.94 מיליוני ש"ח), אולם סך הרווח של התאגידים הזכאים פחת והם עברו מרווח (אומנם קטן, בסך כ-1.98 מיליוני ש"ח) להפסד (בסך כ-22.1 מיליוני ש"ח). בפרק זמן זה גדל...
  • dislike
    איתנות פיננסית - המעקב העלה כי המינוף הפיננסי הממוצע של התאגידים הזכאים עלה מ-59% בשנת 2018 ל-66% בשנת 2021. על אף הסיוע שניתן לתאגידים הזכאים מתעריף המים ומתקציב המדינה, לא התחזקה איתנותם הפיננסית הבאה לידי ביטוי במינוף הממוצע שלהם, והיא אף נחלשה במיד...
  • dislike
    פחת מים - המעקב העלה כי בשנים 2018 - 2021 שיעור פחת המים הממוצע ירד הן בתאגידים הזכאים (מ-21% ל-18%) והן בתאגידים הלא-זכאים (מ-7% ל-6%), דהיינו בממוצע חל שיפור בשיעורי פחת המים. עם זאת, שיעור הפחת הממוצע של התאגידים הזכאים נותר גדול פי שלושה מאשר בתאגי...
  • dislike
    מנגנון הסבסוד המובנה בתעריף המים - בשנים 2018 - 2021 חל גידול של כ-40% בסכום הסבסוד השנתי שקיבלו התאגידים הזכאים מיתר התאגידים במסגרת התעריף, ובשנים 2011 - 2022 חל גידול של כ-245% בסכום הסבסוד השנתי האמור (47 מיליוני ש"ח בשנת 2011, 116 מליוני ש"ח בשנת...
  • dislike
    ייעוד עודפים כספיים של תאגידי המים כהחזר לצרכנים - משנת 2014 תאגידי המים רשאים לייעד את רווחיהם לחלוקה כדיבידנדים לרשויות המקומיות או להחזר כספי לצרכניהם. תאגיד המייעד את רווחיו כהחזר לצרכנים מוזיל את עלות שירותי המים והביוב לצרכניו. עלה כי בהתאם לכללי...
  • dislike
    הטיפול באוכלוסיות הראויות לקידום - בביקורת הקודמת עלה כי על אף הנחיית ועדת הכספים ממאי 2017 ואף על פי שרשות המים שלחה למשרד האוצר כבר במאי 2017 הצעה לתיקון התקנות, לא הגיש משרד האוצר לוועדת הכספים הצעת תיקון לתקנות, ומנגנון הסיוע נותר ללא שינוי. ממצאי...
like
  • like
    ייעוד רווחי תאגידי מים כהחזר לצרכנים - משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את החלטת דירקטוריון תאגיד מי אונו בע"מ לחלק את רווחיו בסך 7.5 מיליוני ש"ח כהחזר כספי לצרכניו בשנת 2022, ובכך להוזיל עבורם את חשבונות המים והביוב לנוכח רווחי פעילותו באותה שנה.

עיקרי המלצות הביקורת

  • [alt]
    על רשות המים ומשרד האוצר למפות את כלל החסמים ליישום חובת התיאגוד האזורי ולפעול למימוש פתרונות שיאפשרו את הסרת החסמים ופתרונות שיעודדו את הרשויות המקומיות להתאגד כנדרש.
  • [alt]
    על הרשויות המקומיות החייבות בתיאגוד שלא התאגדו לפעול בהתאם לחוק ולהתאגד בתאגידי מים כנדרש. משרד מבקר המדינה ממליץ כי על מנת להביא ליישום חובת התיאגוד החלה על פי החוק, משרד האוצר, רשות המים וכן משרד הפנים, מש"ם והרשויות המקומיות, ישתפו פעולה ויפעלו למצי...
  • [alt]
    מומלץ כי רשות המים תשקול לקבוע תמריצים לייעוד רווחי תאגידים כהחזר לצרכניהם, או לחילופין תמריצים שיעודדו להשאירם במשק המים כדי שישמשו לביצוע תוכניות פיתוח נוספות.
  • [alt]
    משרד מבקר המדינה חוזר על המלצתו בביקורת הקודמת לשיתוף פעולה בין משרד האוצר, משרד האנרגיה והתשתיות (משרד האנרגיה) ורשות המים בנושא שיפור מצבם של תאגידים זכאים, ואף ממליץ כי אם הדבר יידרש כדי לגבש פתרון מערכתי כולל, משרד האנרגייה ישקול להביא לדיון בממשלה...
  • [alt]
    על משרד האוצר, האמון על הכנת התיקון לתקנות, לפעול לקידום הליך לשינוי מנגנון הסיוע לאוכלוסיות זכאיות באופן שיאפשר לזכאים להטבה זו לנצלה באופן יעיל ומועיל. כמו כן, מומלץ כי משרד האוצר יבחן את האפשרות לכלול קבוצות נוספות של מעוטי יכולת ברשימת הזכאים להטבה...

סיכום

העברת האחריות לניהול משק המים והביוב לידי תאגידי מים וביוב במסגרת רפורמת התיאגוד נועדה בין היתר לפתור כשלים מבניים שנוצרו בניהול משק המים והביוב ברשויות המקומיות ולהבטיח רמת שירות נאותה וניהול עסקי ומקצועי. בביקורת הקודמת נבחנה בין היתר השגת יעדי הרפורמה.

ביקורת המעקב העלתה כי מאז סיום הביקורת הקודמת חלו שיפורים בנושאים מעטים שנבדקו בביקורת הקודמת. בין היתר, רשות מקומית אחת החייבת בתיאגוד התאגדה, ומנהל רשות המים מינה בדצמבר 2022 צוות לבחינת מצבם של התאגידים הנתמכים, ובהם התאגידים הזכאים. עם זאת, ממצאי ביקורת המעקב מעידים כי הגופים המבוקרים לא תיקנו חלק גדול מהליקויים שעלו בביקורת הקודמת, ובין היתר: התיאגוד האזורי לא יצא לפועל; 23 רשויות מקומיות החייבות בתיאגוד לא התאגדו; לא יושמה המלצת משרד מבקר המדינה לפעול להסרת חסם משמעותי, שעורר התנגדות ברשויות המקומיות בעלות דירוג חברתי-כלכלי חזק ובינוני והפחית את נכונותן להתאגד עם רשויות מקומיות בדירוג חברתי-כלכלי נמוך - הפער בין רשויות אלה מבחינת מצב התשתיות נוכח הזנחה רבת שנים בתחום זה ברשויות שדירוגן החברתי-כלכלי נמוך; על אף הסבסוד השוטף הממומן מתעריפי המים והמענקים הממומנים מתקציב המדינה, לא זו בלבד שלא הושג היעד של הבאת התאגידים הזכאים לעצמאות כלכלית, אלא שהפער בינם לבין התאגידים הלא-זכאים גדל במידה ניכרת בהיבטים של רווחיות ואיתנות פיננסית ואף בהיבט התפעולי של פחת מים, ותלותם במימון שוטף מתאגידי מים שאינם זכאים הלכה וגדלה (מ-47 מיליוני ש"ח בשנת 2011 ל-162 מיליוני ש"ח בשנת 2021). כמו כן, נמצא כי מנגנון הסיוע לאוכלוסיות ראויות לקידום אינו יעיל. 

על משרד האוצר, רשות המים ומרכז השלטון המקומי בישראל לפעול לתיקון הליקויים שעלו בדוח זה.


עשוי לעניין אותך

​הביקורת הקודמת:

 - תאגידי מים וביוב - אסדרה, ניהול ופיקוח (עמ' 1391), מתוך דוח שנתי 71א (2020)