תאגידי המים והביוב - אסדרה, ניהול ופיקוח - ביקורת מעקב

חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001, מסדיר את העברת ניהול משק המים והביוב מהרשויות המקומיות לידי חברות ייעודיות שבבעלותן - תאגידי מים וביוב (רפורמת התיאגוד). 

העברת האחריות לניהול משק המים והביוב לידי תאגידי מים וביוב במסגרת רפורמת התיאגוד נועדה לפתור כשלים מבניים שנוצרו בניהול משק המים והביוב ברשויות המקומיות, ובפרט תת-השקעות בתשתיות מים וביוב. זאת מכיוון שחלק מהרשויות המקומיות הפנו את כספי צרכני המים למימון פעילותן בתחומים מוניציפליים אחרים. התאגידים שהוקמו מספקים שירותי מים וביוב במשק כספי סגור שבו, ככלל, ההכנסות מצרכני המים אמורות להיות מופנות למימון מתן שירותי מים וביוב ולהשקעה בתשתיות המים והביוב.

באוקטובר 2020 פרסם משרד מבקר המדינה את הדוח "תאגידי מים וביוב - אסדרה, ניהול ופיקוח​" (הדוח הקודם או הביקורת הקודמת). בדוח הקודם הושווה בין מצב התאגידים במועד תחילת רפורמת התיאגוד, בשנת 2011, שבו היו מאוגדים 52 תאגידים, לבין מצבם בשנת 2018, לפי מדדים פיננסיים וכמותיים ובהם רווחיות ואיתנות פיננסית, פחת מים, פחת גבייה, עלויות תפעול, השקעות, מענקים וסבסוד באמצעות התעריף.

נכון למועד סיום ביקורת המעקב, ינואר 2023, חובת התיאגוד חלה על עיריות ומועצות מקומיות אך אינה חלה על מועצות אזוריות. 

​בינואר 2023 ביצע משרד מבקר המדינה ביקורת מעקב על דוח מבקר המדינה משנת 2020 בנושא תאגידי המים והביוב - אסדרה, ניהול ופיקוח​. בביקורת המעקב בדק משרד מבקר המדינה את פעולותיהם של הרשות הממשלתית למים ולביוב, משרד האוצר - אגף תקציבים וארבעה תאגידי מים וביוב בעלי מאפיינים שונים שנבדקו בביקורת הקודמת, "מי ברק", "נווה מדבר", "מי רמת גן" ו"מי לוד", לתיקון הליקויים העיקריים שצוינו בביקורת הקודמת. בדיקות השלמה בוצעו במשרד הפנים ובמרכז השלטון המקומי בישראל (מש"ם). 

הביקורת הקודמת:

 - תאגידי מים וביוב - אסדרה, ניהול ופיקוח​ (עמ' 1391), מתוך דוח שנתי 71א (2020)

העברת האחריות לניהול משק המים והביוב לידי תאגידי מים וביוב במסגרת רפורמת התיאגוד נועדה בין היתר לפתור כשלים מבניים שנוצרו בניהול משק המים והביוב ברשויות המקומיות ולהבטיח רמת שירות נאותה וניהול עסקי ומקצועי. בביקורת הקודמת נבחנה בין היתר השגת יעדי הרפורמה.

ביקורת המעקב העלתה כי מאז סיום הביקורת הקודמת חלו שיפורים בנושאים מעטים שנבדקו בביקורת הקודמת. בין היתר, רשות מקומית אחת החייבת בתיאגוד התאגדה, ומנהל רשות המים מינה בדצמבר 2022 צוות לבחינת מצבם של התאגידים הנתמכים, ובהם התאגידים הזכאים. עם זאת, ממצאי ביקורת המעקב מעידים כי הגופים המבוקרים לא תיקנו חלק גדול מהליקויים שעלו בביקורת הקודמת, ובין היתר: התיאגוד האזורי לא יצא לפועל; 23 רשויות מקומיות החייבות בתיאגוד לא התאגדו; לא יושמה המלצת משרד מבקר המדינה לפעול להסרת חסם משמעותי, שעורר התנגדות ברשויות המקומיות בעלות דירוג חברתי-כלכלי חזק ובינוני והפחית את נכונותן להתאגד עם רשויות מקומיות בדירוג חברתי-כלכלי נמוך - הפער בין רשויות אלה מבחינת מצב התשתיות נוכח הזנחה רבת שנים בתחום זה ברשויות שדירוגן החברתי-כלכלי נמוך; על אף הסבסוד השוטף הממומן מתעריפי המים והמענקים הממומנים מתקציב המדינה, לא זו בלבד שלא הושג היעד של הבאת התאגידים הזכאים לעצמאות כלכלית, אלא שהפער בינם לבין התאגידים הלא-זכאים גדל במידה ניכרת בהיבטים של רווחיות ואיתנות פיננסית ואף בהיבט התפעולי של פחת מים, ותלותם במימון שוטף מתאגידי מים שאינם זכאים הלכה וגדלה (מ-47 מיליוני ש"ח בשנת 2011 ל-162 מיליוני ש"ח בשנת 2021). כמו כן, נמצא כי מנגנון הסיוע לאוכלוסיות ראויות לקידום אינו יעיל. 

על משרד האוצר, רשות המים ומרכז השלטון המקומי בישראל לפעול לתיקון הליקויים שעלו בדוח זה.

​