מאז שהחלה מלחמת חרבות ברזל, מקיימת הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת דיונים שוטפים בדוחות ביקורת שפורסמו בשנים האחרונות ושיש בהם רלוונטיות להיבטים שונים של המלחמה הנוכחית. במהלך פברואר דנה הוועדה במגוון נושאים שעלו בדוחות המבקר לאורך השנים ונמצאים בלב הדיון הציבורי גם כיום.
חברי הכנסת קיימו דיון נוסף (12.2.2024), שלישי בעת האחרונה, בממצאי דוח המבקר ממאי 2014 בנושא רישוי כלי ירייה והפיקוח על החזקתם. הדוח זוכה לרלוונטיות מחודשת בעקבות הזינוק במספר הפונים לקבלת רישיונות לאחזקת נשק מאז פרוץ המלחמה.
פנינה גונן, העוזרת למנהל החטיבה לביקורת משרדי הממשלה ומוסדות השלטון, ולימור קפלנסקי-אבריאל, סגנית מנהל אגף ו' בחטיבה, ייצגו את המשרד בדיון. בדיונים הקודמים קראו נציגי החטיבה לחברי הכנסת לתת את הדעת על נושאים עקרוניים שעלו בדוח – ובהם הפעולות שננקטות על מנת להבטיח שמדיניות רישוי כלי הירייה נעשית באופן מבוקר, התיאום בין הגופים השונים העוסקים בנושא, המענה המקצועי שניתן למאות אלפי המבקשים רישיונות לכלי נשק בעת הזו – והפיקוח על מחזיקי הרישיונות.
הקיצוץ המיועד בתקציב המלחמה בפשיעה בחברה הערבית עלה לדיון בוועדה (13.2.2024) בהתייחס לממצאי ביקורת המעקב שפרסם מבקר המדינה במאי 2021, בנושא התמודדות משטרת ישראל עם החזקת אמצעי לחימה לא חוקיים ואירועי ירי ביישובים הערביים והמעורבים.
מנהל החטיבה לביקורת משרדי הממשלה ומוסדות השלטון, יובל חיו, ומנהל אגף ו' משה סמו ייצגו את המשרד בדיון. "תוכנית החומש האחרונה בנושא הזה לא הושלמה, יושמה בפחות מ-50% מהתקצוב שניתן לה ותוך כדי תנועה נעצרה והוחלפה בתוכנית אחרת. זה מחייב הפקת לקחים מאוד משמעותית", אמר חיו. בדבריו, התייחס חיו גם לתוכנית הנוכחית (549) לטיפול בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית בשנים 2026-2022: "קיבלנו מסמך מהמשרד לביטחון לאומי שכולל יעדים לגבי תוכנית 549 – והם חייבים לכלול יעדי תוצאה במונחים של נרצחים, אירועי ירי, תפיסות אמל"ח וגביית דמי חסות. צריך בסוף לראות שהיישום מגיע עד לקצה, לתחנות המשטרה בשטח".
בסוף הדיון, ציין חיו כי "נציגי הדרג המקצועי ברשות המבצעת יושבים פה ומרימים דגל אזהרה. מתבטאים פה גם במינוחים של איום אסטרטגי. ראינו את הקשר בין הפשיעה לממד הלאומני גם בדוח שכתבנו על שומר החומות. אני מאוד מקווה שהדברים האלה יילקחו בחשבון בתהליך קבלת ההחלטות הממשלתי".
במרץ 2018 פרסם מבקר המדינה דוח שבדק כיצד פועל משרד הביטחון להגביר את הרצון והמוכנות של בני הנוער להתגייס לשירות משמעותי בצה"ל. חברי הכנסת דנו בדוח זה במסגרת דיון שנערך בהשפעת גיוסם המוקדם של מתנדבי שנת השירות על המפעלים החינוכיים והחברתיים במסגרתם הם פועלים.
מנהל החטיבה לביקורת מערכת הביטחון, איתן דהן, הציג את ממצאי הדוח, ביחד עם אביחי לויט, סגן מנהלת אגף א' בחטיבה. המבקר התריע בדוח כי על אף פעילותו הענפה של האגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון בקרב עשרות אלפי בני נוער בשנה, האגף אינו מברר אם הושגו יעדי הפעילות של ההכנה לשירות בצה"ל. בהיעדר הערכה מעמיקה ומשוב, ראש האגף אינו יכול לדעת אם עליו לשפר את פעילויות האגף, ואם כן – אילו שיפורים עליו לבצע. המבקר אף מצא ליקויים בתהליכים להגדלת שיעור הבדואים המתגייסים לצה"ל.
התמשכות המלחמה מביאה לעלייה במספרם של פצועי ונכי צה"ל. מבקר המדינה בדק במאי 2019 את השירותים הרפואיים הניתנים להם – ודהן ולויט הציגו בפני הוועדה (26.2.2024) גם את ממצאי הדוח הזה. המבקר התייחס לנושא גם בביקורת המעקב שפורסמה במרץ 2022, ושבה נמצא כי 29% מהנכים שבעי רצון מהטיפול שהם מקבלים מאגף השיקום, ובביקורת על יישום רפורמת "נפש אחת" מינואר 2024. "בדקנו את המחסור ברופאים מחוזיים, הפיקוח והבקרה על הטיפול הרפואי שניתן לנכי צה"ל, מלווים לנכי צה"ל והעברת מידע רפואי מקופות החולים לאגף השיקום", אמר דהן.
במאי 2012 פרסם מבקר המדינה דוח שבחן את שירות החרדים בצה"ל. שירה פחטר-ארד, מנהלת אגף ב' בחטיבה לביקורת מערכת הביטחון, אמרה לח"כים כי "בדקנו אז מגמות בתחום גיוס חרדים לצה"ל, מדיניות שילוב חרדים וסוגיות במימוש המדיניות של אותה תוכנית".
התמשכות הלחימה הביאה את חברי הכנסת לדון זו הפעם הרביעית (20.2.2024) בדוח ביקורת המעקב שפרסם מבקר המדינה בנושא ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות (מיגון פיזי, התרעה ופינוי אוכלוסייה) באוגוסט 2020. אפרת אוריין, סגנית מנהל אגף ג' בחטיבה לביקורת מערכת הביטחון, הציגה את עיקרי הדוח שהעלה כי לכ-2.6 מיליון תושבים בישראל אין מיגון תקני בסמוך למקום מגוריהם (נכון ל-2018) והדגישה כי "אין להם בכלל נגישות למיגון, אפילו לא מקלט באזור מגוריהם". ביקורת המעקב העלתה כי 20% מהמקלטים הציבוריים אינם כשירים (נכון ל-2019): "אנחנו יודעים שפיקוד העורף לא בחן את האפשרות לשהייה ממושכת כחלק מהכשירות. יכול להיות שיש מקלטים שנחשבים לכשירים לחלוטין, וכך הם גם מוצגים למקבלי ההחלטות, בעוד שהם לא מאפשרים שהייה ממושכת – והכוונה למים זורמים, חשמל ושירותים תקינים".
