שירות חרדים בצה"ל

שירות חובה בצה"ל נעשה מתוקף חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 (להלן - חוק שירות ביטחון). חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות ש"תורתם אומנותם", התשס"ב-2002 (להלן - חוק טל), עיגן לראשונה בחקיקה ראשית את ההסדר לדחיית שירות של תלמידי ישיבות ש"תורתם אומנותם" , היבטים הנוגעים לגיוסם ולשירותם בצה"ל של תלמידים אלה וכן היבטים הנוגעים לשילובם בשירות אזרחי.

צה"ל מפעיל שני מסלולים מיוחדים למיועדים לשירות ביטחון (להלן - מלש"בים) מהמגזר החרדי:   1.  תכנית לשילוב חרדים (להלן - שח"ר) המופעלת מאז שנת 2007 ומיועדת למלש"בים דחויי שירות גילאי 22-27 (כולל), שוויתרו על מעמד "תורתו אומנותו" או כאלה שצה"ל ביטל להם מעמד זה כיוון שלא עמדו בתנאים שנקבעו במסגרת חוק טל, ולמלש"בים דחויי שירות בני 20-21 נשואים או בעלי פרופיל רפואי המתאים לשבץ אותם בתפקידים עורפיים;   2. מסלול  גדוד הנח"ל החרדי "נצח יהודה", הקיים משנת 1999, והמיועד לצעירים בני המגזר החרדי גילאי 18-21, שאינם לומדים בישיבות ושאינם לפיכך במעמד "תורתו אומנותו". נוסף על החיילים החרדים המתגייסים לשני המסלולים המרכזיים האמורים מגייס צה"ל מדי שנה בשנה, לשירות בכלל יחידות צה"ל חיילים חרדים נוספים שיצאו ממעגל "תורתו אומנותו".

בהתאם לנתונים עדכניים (ינואר 2012) של צה"ל, בשנים 2010 ו-2011 התגייסו כ-1,000 וכ-1,280 חיילים חרדים (בהתאמה). בשנת 2011 שולבו בתכנית שח"ר כ-610 חיילים, ומאז הפעלתה שולבו בה כ-1,700 חיילים. מסלולי שירות במסגרת התכנית מופעלים בעיקר בחיל האוויר והחלל (להלן - חה"א), בחיל המודיעין (להלן - חמ"ן) ובאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (להלן - אט"ל). כמו כן היא מופעלת בחיל הים, באגף התקשוב, באגף כוח אדם (להלן - אכ"א) במטכ"ל, בפיקוד העורף, ברבנות הצבאית הראשית (להלן - הרבנות הצבאית), בזרוע היבשה, וחיילים מתכנית שח"ר משתלבים גם במשטרת ישראל. החיילים מתכנית שח"ר משתלבים ביחידות שבהן הם משרתים כחיילים מעל לתקן שנקבע לאותן יחידות (על-תקניים). בגדוד הנח"ל החרדי שולבו בשנת 2011 כ-380 חיילים חרדים, ומאז שנת 2007 שירתו בגדוד כ-1,600 חיילים חרדים.

שתי מטרות מרכזיות עומדות בבסיס תכנית שח"ר: השתתפות של צה"ל בתכנית לאומית אשר מטרתה שיתוף אוכלוסייה חרדית במעגל התעסוקה בישראל; ומיצוי הפוטנציאל האיכותי הגלום בכוח האדם החרדי לטובת השירות הצבאי. בתקופה האחרונה, ובמיוחד מאז שנת 2009, האיץ צה"ל את הפעילות הנוגעת למימושה ולהרחבתה של תכנית זאת, ובמסגרת זאת נכתבו מסמכי מדיניות הנוגעים למימושה וכן מוסדה ועדת היגוי לדון ולבחון נושאים הנוגעים אליה. כדי לשפר את התיאום בין היחידות השונות הרלוונטיות לתכנית, ננקטו פעולות להסדרה ולתיאום של פעילות השיווק המבוצעת במסגרתה; ואכ"א, המנהל את התכנית, החל לקיים ביקורות ביחידות השונות כדי לבדוק את מימושה.

במרץ 2010 קיים סגן הרמטכ"ל דאז, אלוף בני גנץ, דיון בנושא "שירות חרדים בצה"ל", ובו הדגיש את חשיבות נושא שירות החרדים בצה"ל "שנובעת הן ברמת הפרט (מבחינת המשרת עצמו), הן ברמת הגופים (התרומה של כוח האדם האיכותי) ובעיקר - ברמה הלאומית, בגין יצירת תשתית לשילוב מוצלח יותר של האוכלוסייה החרדית בחברה הישראלית". בדיון זה קבע גם סגן הרמטכ"ל, כי במסגרת שירותם של החרדים בצה"ל "יש להמשיך לנהל באופן שוטף את המתחים והאיזונים גם מול מגדרים ומגזרים אחרים".

בינואר 2011 אישרה הממשלה החלטה מס' 2698, הכוללת תכנית "לקידום השירות הצבאי והאזרחי במגזר החרדי", ובמסגרתה היא החליטה, בין השאר, להגדיל בהדרגה את היקף המתגייסים החרדים לצה"ל מכ-1,000 מתגייסים בשנת 2010 עד ליעד של 2,400 מתגייסים בשנת 2015 ולקבוע יעדים דומים ביחס למספר המצטרפים לשירות האזרחי. הממשלה גם קבעה יעדי ביניים למימוש התכנית, ובכלל זה יעד של 1,200 מתגייסים חרדים בשנת 2011 וגידול שנתי של 300 מתגייסים חרדים לשנה בכל אחת מהשנים שלאחר מכן.

פעולות הביקורת

בתקופה מספטמבר 2010 עד אוגוסט 2011 בדק משרד מבקר המדינה היבטים הנוגעים לגיוסם של חרדים לצה"ל והיבטים הנוגעים לשילובם במסגרת תכנית שח"ר. נתונים מעודכנים מצה"ל על היקפי גיוס החרדים בשנים 2010 ו-2011 התקבלו במשרד מבקר המדינה בינואר 2012. יודגש כי הביקורת התמקדה בפעילות צה"ל ככל שהיא נוגעת לגיוס חרדים בצה"ל ולשירותם בו. לא נבחנו היבטים ביחס למגמות בחברה החרדית, שמטבע הדברים גם להן יש השלכה על היקפי הגיוס לצה"ל; ולא נבדקו היבטים הנוגעים להפעלת השירות האזרחי . הביקורת נעשתה בצה"ל.

עיקרי הממצאים

המגמות בתחום גיוס חרדים לצה"ל

בג"ץ, אשר דן כבר בעבר מספר פעמים בעתירות שהוגשו כנגד חוקיותו של חוק טל, קבע, כי מבחנו של החוק הוא "בהגשמתו הלכה למעשה. מבחנו הוא בשינוי החברתי שיושג בפועל" ; והוא הצביע על כך, כי "יש לבחון את חוק דחיית שירות במבחן התוצאה" . בביקורת נבדקו נתונים בנוגע לשיעורי גיוס ושיעורי אי-גיוס לצה"ל ועל מגמות בהתפתחותם. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב, כי מסלולי השירות החדשים שהוקמו בצה"ל עבור החרדים הובילו לעלייה - ואף לעלייה חשובה - בהיקף גיוסם של מלש"בים מהמגזר החרדי לצה"ל ובהיקפי הגיוס של דחויי שירות מכוח הצהרתם בדבר "תורתם אומנותם". נוסף על כך, צה"ל עמד - ואף מעבר לכך - ביעד הביניים של 1,200 מתגייסים חרדים, שקבעה הממשלה בהחלטתה מינואר 2011, ביחס למספר המתגייסים החרדים לצה"ל בשנת 2011. לדעת משרד מבקר המדינה, מדובר במגמה חשובה שיש לעודד ולטפח.

עם זאת בביקורת נמצא, כי שיעור אי-הגיוס לצה"ל מושפע ממספר סיבות אשר העיקרית שבהן היא "תורתו אומנותו". בסיבה זאת נרשמה עלייה משמעותית - מכ-8.4% מכלל פוטנציאל הגיוס בשנת 2005 לכ-13% ממנו בשנת 2010. קרי: שעה שבשנת 2005 שיעורי אי-הגיוס על רקע "תורתו אומנותו" עמדו על כ-36% מכלל הגברים היהודיים באוכלוסייה שלא גויסו, הרי בשנת 2010 שיעור אי-הגיוס על רקע "תורתו אומנותו" עמד על כ-52% מכלל הלא מתגייסים. לפי נתוני אכ"א ממאי 2011, בנוגע להיקפים מצטברים של דחויי שירות ש"תורתם אומנותם", מאז שנת 2003 ועד שנת 2010 עלה היקף דחויי השירות במסגרת "תורתו אומנותו" בשיעור של כ-60%: מ-39,200 ל-63,000. בהחלטתה האמורה מינואר 2011 אישרה הממשלה גם שינויים שהציע שר הביטחון (להלן - שהב"ט) בנוהלי גיוסם של דחויי שירות, וכפועל יוצא מהחלטת הממשלה פחת חד-פעמית מספרם של דחויי שירות בכ-10,000 איש ביחס למספרם בסוף שנת 2010, והוא עמד על כ-54,000 דחויי שירות. בנוסף לזאת, שיעור המתגייסים החרדים לצה"ל בשנים 2010 ו-2011, ביחס לגודל השנתון החרדי הנכנס למעמד "תורתו אומנותו" במועד הרלוונטי לשנים אלה עמד על כ-13% וכ-16% (בהתאמה). היקפי הגיוס בקרב כלל אוכלוסיית הגברים היהודיים בשנת 2010 היה כ-75%.

המדיניות לתכנית שח"ר

גיבוש המדיניות לתכנית שח"ר

במטרה לאפשר את שילובם בשירות של החרדים במסגרת תכנית שח"ר, קבע אכ"א מדיניות לתכנית. מדיניות זאת שמה דגש על מספר נושאים מרכזיים, ובכלל זה: שמירה על אופיו של השירות הצבאי ועל מודל צבא העם (לדוגמה, לא להדיר נשים מתפקידים שונים); שמירה על צביונם הייחודי של החרדים (כשרות למהדרין, שיעור יומי, שירות בקבוצות); ראייה שלמה של התהליך ובכלל זה הכשרה מקדימה, הכשרות רלוונטיות וחיבור לתעסוקה בתום השירות; והתאמת מסלולי שירות לפי עיקרון הגיל והתחשבות במצב המשפחתי. היבטים הנוגעים לשירותם של החרדים בצה"ל ביחס לתכנית שח"ר ומדיניותה ובמסגרת גדוד הנח"ל החרדי הוצגו על ידי אכ"א לרמטכ"ל דאז, רא"ל גבי אשכנזי, בפברואר 2008.

מעורבות הרבנות הצבאית הראשית ויועצת הרמטכ"ל לענייני נשים

בגיבוש המדיניות לתכנית שח"ר, בוועדת ההיגוי שלה ובהפעלתה של התכנית שולבו אמנם הרבנים הצבאיים של חה"א, של אט"ל ושל חמ"ן, אולם אלה לא פעלו בהקשר זה מטעם הרב הצבאי הראשי לצה"ל (להלן - רבצ"ר). רבצ"ר או גורם כלשהו ממפקדת הרבנות הצבאית הראשית (להלן - הרבנות הצבאית) לא שולבו בגיבוש המדיניות לתכנית שח"ר ולא ביישומה של התכנית. זאת, למרות תפקידי הרבנות הצבאית, חרף הזיקה ההדוקה שיש לתכנית שח"ר עם סוגיות עקרוניות וקונקרטיות הנוגעות לנושאים המצויים בתחום אחריותה של הרבנות הצבאית, ולמרות הנחיית סגן הרמטכ"ל בנושא. יצוין, כי הרבצ"ר, הרב תא"ל רפי פרץ, מסר במאי 2011 לנציגי משרד מבקר המדינה, כי מאותו מועד בכוונתו להיות מעורב בתכנית; וסגן הרמטכ"ל האלוף יאיר נווה, סיכם בדיון שערך באוגוסט 2011, כי רבצ"ר יגביר את מעורבותו בתכנית בתחום הדתי-ההלכתי. בביקורת עלה גם, כי יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים (להלן - יוהל"ן) או מי מטעמה לא שולבו בוועדת ההיגוי של תכנית שח"ר.

אישור המדיניות לתכנית שח"ר

שהב"ט, מר אהוד ברק, דן בסוגיות הנוגעות לגיוס חרדים במספר פגישות עבודה שקיים עם הרמטכ"ל במהלך שנת 2010. בדיונים אלו הוצגו לו נתונים בנוגע לעבודת המטה אשר עמדה בבסיס החלטת הממשלה 2698 "לקידום השירות הצבאי והאזרחי במגזר החרדי" והיבטים תקציביים בהקשר זה, והוצגה לו תמונת המצב בנוגע להיקפי גיוס החרדים לצה"ל, בדגש על גדוד הנח"ל החרדי. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח הגידול המתמשך בהיקף החרדים המתגייסים בתכנית שח"ר, וכיוון שלשילובם של חרדים בצה"ל יש השלכות משמעותיות על סביבת השירות שלהם, על הממשק שבין חיילים אלה לבין צה"ל, על שילוב החרדים בצה"ל ועל שילובם בחברה בראייה כוללת - ראוי היה שצה"ל היה מעלה בפני שהב"ט גם את המדיניות ביחס למאפייני השירות של החיילים החרדים במסגרת תכנית שח"ר ומשמעויותיה, ובכלל זה היבטים הנוגעים לאיזונים הנדרשים במהלך מימושה מול מגדרים ומגזרים אחרים בצה"ל.

סוגיות במימוש המדיניות של תכנית שח"ר

מזון בכשרות מהדרין

סוגיית המזון בכשרות המתאימה לחיילים החרדים היא סוגיה חשובה ביותר בהצלחת התכנית ובהשתלבותם של החיילים החרדים בצה"ל. אכ"א והרבנות הצבאית פעלו אמנם לאפשר לחיילים החרדים שאינם צורכים את המזון המוגש בצה"ל לקבל מזון בכשרות המותאמת עבורם, אולם בביקורת בעניין זה נמצאו תקלות בהספקת מזון בכשרות המתאימה לחיילים בתכנית שח"ר, והועלו טענות שונות של החיילים בתכנית שח"ר בעניין זה.

התאמת ההכשרות לחיילים בתכנית שח"ר לטובת הכרה ממשלתית לעסוק במקצועות שונים (קבלת "קרדיטציה")

אחת המטרות המרכזיות במסגרת חוק טל, במסגרת החלטת הממשלה האמורה מינואר 2011 ובמסגרת תכנית שח"ר נוגעת להכשרה המקצועית הניתנת לחיילים החרדים בצה"ל, ובמיוחד להכרה הממשלתית שתינתן למקצוע שרכשו בצה"ל ("קרדיטציה"), כדי לסייע להם להשתלב בשוק העבודה האזרחי. נמצא כי אף שבתכנית שח"ר השתלבו כבר כ-1,450 חיילים, הרי למרבית המקצועות שבהם משרתים החיילים בתכנית שח"ר, אין עדיין "קרדיטציה"; ולאכ"א אין עדיין תכנית סדורה ביחס למקצועות אשר מן הראוי לשלב בהם את חיילי תכנית שח"ר, ובהם מקצועות אשר ניתן לקבל במסגרתם "קרדיטציה" ומקצועות שהם בגדר מקצועות בעלי מאפיינים צבאיים.

תנאי שירות

חלק משמעותי מבין החרדים המתגייסים לצה"ל זקוקים לסיוע בתחום תנאי השירות (להלן - ת"ש), ובכלל זה לתשלומי משפחה (להלן - תשמ"ש ). נמצאו מקרים רבים שבהם הטיפול בבקשות תשמ"ש של חיילי תכנית שח"ר לא נעשה טרם גיוסם, אלא תוך כדי שירותם, כך שחיילים נאלצים לעתים להמתין מספר חודשים תוך כדי השירות עד שזכאותם מוסדרת. עוד נמצא, כי אף שמפקדיהם של חיילי שח"ר מחויבים לראיין אותם בעת קליטתם ביחידה ואחת לשישה חודשים במהלך שירותם, נמצא שהדבר אינו מתקיים במקרים רבים.

סיכום והמלצות

הסדר דחיית שירות הביטחון של תלמידי הישיבות ש"תורתם אומנותם" נמצא במרכזו של דיון ציבורי מתמשך. חוק טל אשר התקבל בכנסת בשנת 2002 ואשר תוקפו הוארך בחמש שנים נוספות בשנת 2007, מעגן בחקיקה ראשית את ההסדר לדחיית השירות של תלמידי ישיבות ש"תורתם אומנותם", וכן היבטים הנוגעים לגיוסם ולשירותם בצה"ל של תלמידים אלה. צה"ל מפעיל שני מסלולים מיוחדים המיועדים לאוכלוסייה החרדית: תכנית שח"ר, שהיא התכנית המרכזית שמפעיל צה"ל בשנים האחרונות לגיוס תלמידי ישיבות ש"תורתם אומנותם"; וכן מסלול של שירות בגדוד הנח"ל החרדי "נצח יהודה", הקיים משנת 1999, המיועד לצעירים בני המגזר החרדי גילאי 18-21 שאינם לומדים בישיבות, ולפיכך אינם במעמד "תורתו אומנותו". נוסף על החיילים החרדים המתגייסים לשני המסלולים המרכזיים האמורים מגייס צה"ל מדי שנה בשנה לשירות בכלל יחידות צה"ל חיילים חרדים נוספים שיצאו ממעגל "תורתו אומנותו".

מאז שנת 2009 האיץ צה"ל את הפעילות הנוגעת למימושה ולהרחבתה של תכנית שח"ר אשר נועדה לאפשר את השתלבותם של חרדים בשירות הצבאי ולסייע להם לרכוש מקצוע שיאפשר להם להשתלב במעגל התעסוקה. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב, כי התכנית מופעלת במספר חילות וגופים בצה"ל. בשנת 2011 הצטרפו אליה כ-610 חיילים ומאז הפעלתה בשנת 2007 לקחו בה חלק כ-1,700 חיילים חרדים. בגדוד הנח"ל החרדי שולבו בשנת 2011 כ-380 חיילים חרדים, ומאז שנת 2007 שירתו בגדוד כ-1,600 חיילים חרדים. בתחילת שנת 2011 אישרה הממשלה תכנית "לקידום השירות הצבאי והאזרחי במגזר החרדי", אשר במסגרתה היא החליטה להגדיל את מספר החרדים המתגייסים לצה"ל עד ל-2,400 בשנת 2015, וכן להגדיל להיקף דומה את מספר החרדים שיצטרפו לשירות האזרחי. הממשלה גם קבעה יעדי ביניים למימוש התכנית, ובכלל זה יעד של 1,200 מתגייסים חרדים בשנת 2011, וגידול של 300 מתגייסים חרדים לשנה בכל אחת מהשנים שלאחר מכן. בשנים 2010 ו-2011 התגייסו לצה"ל כ-1,000 וכ-1,280 חיילים חרדים (בהתאמה), ולפיכך צה"ל עמד - ואף מעבר לכך - ביעד הגיוס שקבעה לו הממשלה.

עם זאת, משרד מבקר המדינה מצביע על כך שבהתייחס להיקפם הכולל של החרדים המצויים בדחיית שירות, נוכח שיעורם של דחויי השירות על רקע "תורתם אומנותם" מקרב הבלתי מתגייסים ונוכח היקפם של החרדים הנוספים המצהירים מדי שנה בשנה כי "תורתם אומנותם" - שיעור המתגייסים הוא עדיין נמוך ומספרם של דחויי השירות ש"תורתם אומנותם" הולך וגדל.

חרף הפעילות המבורכת הנעשית בצה"ל לגייס את החרדים ולהעניק להם ככל שהדבר ניתן סביבה שבה יקל עליהם להשתלב בשירות הצבאי, נמצאו בביקורת מספר ליקויים בגיבוש המדיניות לתכנית שח"ר ולמימושה: בגיבוש המדיניות לא שולבו הרבצ"ר, כגורם מרכזי בתהליך, ויוהל"ן, אף על פי שבמדיניות עצמה ובעצם מימושה ישנם נושאים מרכזיים הנוגעים לשירותי דת ולימודי קודש של החיילים בתכנית, ואף על פי שמימוש התכנית חייב בפועל הדרה מסוימת של חיילות מסביבתן ומביצוע תפקידן.

כמו כן, אף על פי שתכנית שח"ר כבר מופעלת מאז שנת 2007 וכבר כ-1,700 חיילים לקחו בה חלק, נמצאו ליקויים הנוגעים להתאמת ההכשרות לחיילי שח"ר לטובת קבלת "קרדיטציה". נמצאו גם עיכובים בהתאמת מדיניות הת"ש למאפיינים הייחודיים של האוכלוסייה החרדית.

תכנית שח"ר הפכה להיות לתכנית המרכזית והמובילה לשילובם של חרדים בצה"ל על בסיס חוק טל. לשילובם של חרדים בצה"ל בהתאם לתכנית זאת יש השלכות משמעותיות על סביבת השירות שלהם, על הממשק שבין חיילים אלה לבין צה"ל ועל קליטתם בצה"ל. להצלחת התכנית יש גם חשיבות ברמה הלאומית ככל שהדברים נוגעים ליצירת תשתית לשילוב מוצלח יותר של האוכלוסייה החרדית בחברה הישראלית בכלל ובתחום התעסוקה בפרט. מעבר לכך, החלטת הממשלה מינואר 2011 בנוגע "לקידום השירות הצבאי והאזרחי במגזר החרדי", צפויה להגדיל בהדרגה עוד יותר את מספרם של החרדים המשרתים בצה"ל, ובכלל זה במסגרת תכנית שח"ר.

לדעת משרד מבקר המדינה, במצב דברים זה יש חשיבות רבה להבטיח כי המדיניות של תכנית שח"ר תגובש על בסיס ראייה כוללת של התכנית עצמה ושל צורכי צה"ל והמדינה, תוך מתן אפשרות - במקומות ובמקרים שבהם הדבר נדרש וניתן - של גמישות וחופש פעולה פנימיים. לפיכך, על ראש אכ"א לפעול כך שהמדיניות של תכנית שח"ר תגובש ותמומש על בסיס ראייה כוללת של התכנית עצמה ושל צורכי צה"ל והמדינה, ובכלל זה בתחומים ההלכתיים הנוגעים אליה, בהשתתפות הגורמים הרלוונטיים בצה"ל ובפרט הרבצ"ר, ובמקומות שבהם הדבר נדרש, הכרח שתשותף היוהל"ן.

מן הראוי, שהרמטכ"ל והמטכ"ל יבחנו את עקרונות המדיניות הנוגעת לשילובם של חרדים בצה"ל במסגרת תכנית שח"ר, כדי להבטיח כי התכנית משקפת ומביאה לידי ביטוי את האיזונים הנדרשים, ובכלל זה מול מגדרים ומגזרים אחרים, ובין מסלולי הגיוס הקיימים; וכי יש בה לתת מענה לצורכי צה"ל, החרדים והחברה בכלל. כמו כן, מן הראוי שנושא זה, בשל חשיבותו הלאומית והשפעתו האזרחית ומשמעויותיה, וכן על רקע מעורבותם של גורמים אזרחיים אחרים, בין בקרב משרדי ממשלה ובין במגזר החרדי, יידון גם אצל שהב"ט, ועקרונות תכנית שח"ר, במיוחד ככל שאלה נוגעים למאפייני שירותם של החרדים בצה"ל ולאיזונים השונים הנדרשים בהקשר זה אל מול ערכי יסוד הנוגעים בשירות בצה"ל כ"צבא העם", יאושרו על ידיו. נוסף על כך ראוי, כי שהב"ט ישקול במידת הצורך, ובשל מורכבות העניין, להביא את הנושא בפני פורום ממשלתי מתאים.