facebook

תהליכי העבודה של ביקורת המדינה

תכנית העבודה השנתית של ביקורת המדינה נבנית בהתחשב במכלול רחב של שיקולים בהתאם לקווי פעולה ומדיניות שקובע מבקר המדינה. אמות המידה העיקריות לבחירת נושאי הביקורת הן מידת החשיבות של הנושא

התכנון ושיטות העבודה של ביקורת המדינה

תכנית העבודה השנתית של ביקורת המדינה נבנית בהתחשב במכלול רחב של שיקולים בהתאם לקווי פעולה ומדיניות שקובע מבקר המדינה. אמות המידה העיקריות לבחירת נושאי הביקורת הן מידת החשיבות של הנושא; העניין הציבורי שבו, למשל משום שהוא נוגע לשמירה על חיי אדם, על זכויות הפרט או על ביטחון המדינה; משמעותו הכספית; טיבן של מערכות הבקרה הפנימיות והחיצוניות של הגוף המבוקר; קבלת תלונות עליו; מידע המתפרסם באמצעי תקשורת או מובא לידיעת משרד מבקר המדינה מכל גורם אחר; והתדירות שבה ראוי לבדוק כל נושא וכל גוף. כל אלה נשקלים נוכח מגבלות התקציב וכוח האדם וההכרח לקבוע סדרי עדיפויות. לפני ביצוע הביקורת לעומקה נערך סקר ביקורת מוקדם, והוא מספק מידע ראשוני ומסייע בקביעת כיווני הביקורת. תכנית העבודה מאושרת לביצוע על ידי מבקר המדינה. 

בתכנית הביקורת המפורטת נקבעים שלבי העבודה, לוח זמנים והנחיות לבדיקת נושאי משנה. הביקורת נעשית על ידי מנהלי הביקורת, רכזי הביקורת והממונים על האגפים ועל חטיבות הביקורת. לשם ניתובה הנכון של הביקורת והבטחת איכותה מתקיימים במהלכה דיוני ביניים ביחידות המטה ובהנהלת המשרד.

בסיומה של כל ביקורת נשלחת אל הגוף המבוקר פנייה (טיוטת הדוח). הפנייה מזמינה את הגוף המבוקר להגיב על העובדות המוצגות בה, על הפירוש שניתן להן ועל המסקנות שהוסקו מהן. מסירת סיכום כתוב של תוצאות הביקורת לגוף המבוקר מטרתה הגשמה של זכות הטיעון של הגוף המבוקר ועובדיו. כמו כן, הדיאלוג עם המבוקר וקבלת התגובות מסייעים בשיפור דוח הביקורת ומשפיעים פעמים רבות על תוכנו.

בתהליך הכנת דוח ביקורת משתתפים עובדים בכל הדרגים, החל במנהלי הביקורת, רכזי הביקורת, הממונים על האגפים והחטיבות, יחידות המטה המקצועיות והמנהל הכללי וכלה במבקר המדינה, הקובע את נוסחו הסופי של הדוח, את עמדת הביקורת ואת ההדגשים שיש לתת לנושאים השונים. שיטה זו נועדה להביא לניתוח מיטבי של הנושאים ולהסקת מסקנות מבוססות, להבטיח את רמתם המקצועית של הדוחות, את ההוגנות וכן את דיוקן המרבי של העובדות המובאות בו, שהוא הבסיס לאמינות של דוחות מבקר המדינה.

ביקורת המדינה היא בדרך כלל ביקורת שלאחר מעשה. אולם יש שמטפלים בנושאים שיש בהם עניין ציבורי סמוך ככל האפשר למועד ההתרחשות, כלומר "ביקורת בזמן אמת". בנסיבות חריגות, כאשר במהלך הביקורת מתברר שתוצאות פעולה מסוימת של גוף מבוקר עלולות לגרום נזק בלתי הפיך או נזק חמור במיוחד, אומר מבקר המדינה את דברו במהלך התרחשות הדברים, כדי למנוע את הנזק.

במקרים המתאימים, ולאחר שיקול דעת ובחינה מדוקדקת, מבקר המדינה מפרסם בדוחותיו שמות של מבוקרים, ואף מטיל אחריות אישית על בעלי תפקידים בגופים המבוקרים. לצד זאת, במקרים המתאימים מבקר המדינה מציין שיפור בפעולת הגופים המבקרים או פעולות בולטות לטובה.

תוצאות הביקורת: דוח מבקר המדינה

סעיף 12(ב) לחוק יסוד: מבקר המדינה קובע כי "מבקר המדינה יגיש לכנסת דינים וחשבונות וחוות דעת בתחום תפקידיו ויפרסם אותם ברבים, והכול בדרך ובסייגים שייקבעו בחוק". בהתאם לכך, מבקר המדינה מניח על שולחן הכנסת דוחות שונים ומפרסם אותם לציבור הרחב. בדוח הביקורת מובא סיכום של פעולות הביקורת על הגופים המבוקרים. מובאים גם ממצאי מעקב אחר פעולות שנקטו גופים מבוקרים לתיקון ליקויים שהעלתה הביקורת בשנים קודמות. בדוחותיו מפרט מבקר המדינה כל פגיעה בטוהר המידות וכן כל ליקוי ופגיעה בחוק או בעקרונות החיסכון והיעילות הראויים לדעתו להיכלל בדוח. כן מציין המבקר את המלצותיו לתיקון הליקויים ולמניעת הישנותם.

דוח מבקר המדינה על משרדי הממשלה ומוסדות המדינה מוגש לכנסת על פי חוק, ובו מובא סיכום של הביקורת שנעשתה על משרדי הממשלה, על מאזן זכויותיה והתחייבויותיה של המדינה ועל מפעלי המדינה ומוסדותיה. מבקר המדינה ממציא את הדוח לראש הממשלה וליו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה. הדוח מונח על שולחן הכנסת ומתפרסם ברבים כעשרה שבועות לאחר מסירתו, ובד בבד מונחות על שולחן הכנסת גם הערותיו של ראש הממשלה לדוח. כיום, נחלק הדוח לשלושה חלקים, המתפרסמים במועדים נפרדים. נוסף על כך, מתפרסם מדי שנה  דוח מקיף על השלטון המקומי במדינת ישראל ועל גופים מבוקרים נוספים.

נוסף על ארבעת הדוחות המרכזיים מפרסם מבקר המדינה דוחות נפרדים בנושאים מיוחדים, בשל זיקתם לבעיה עקרונית או לשם שמירה על טוהר המידות או מסיבה אחרת, למשל בשל חשיבותו המיוחדת של הנושא, בשל הצורך לתקן בדחיפות את הליקויים שהועלו בדוח, או מאחר שהדוח עוסק בנושא חשוב שעל סדר היום הציבורי. כמו כן מתפרסמות חוות דעת שהכין מבקר המדינה לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה לבקשת הכנסת, ועדת הכנסת לענייני ביקורת המדינה או הממשלה.

דוחות הביקורת לפי חוק מימון מפלגות על הכנסותיהן, הוצאותיהן וניהול חשבונותיהן של הסיעות בכנסת נמסרים מדי שנה בשנה ליו"ר הכנסת. בשנת בחירות נמסר ליו"ר הכנסת גם דוח הביקורת על ההכנסות, ההוצאות וניהול החשבונות של המפלגות בתקופת הבחירות לכנסת. כן מגיש מבקר המדינה ליו"ר הכנסת דוח על תוצאות הביקורת על חשבונות הסיעות והרשימות המשתתפות בבחירות לרשויות מקומיות ועל חשבונות המועמדים בבחירות המקדימות. דוחות ביקורת לפי חוק המפלגות על חשבונות המועמדים בבחירות המקדימות במפלגות מתפרסמים בהתאם למועדי הבחירות הפנימיות.

תיקון הליקויים ויישום המלצות הביקורת

הגוף המבוקר חייב לפי החוק לבחון את פעולותיו לאור דוח מבקר המדינה ולפעול לתיקון הליקויים שנמצאו וליישום ההמלצות שהובאו בדוח. חוק מבקר המדינה קובע מנגנון מחייב לביצוע עבודת מטה בגוף המבוקר לאחר הנחתם של הדוח או חוות הדעת על שולחן הכנסת ופרסומם ברבים. סעיף 21א(ב) לחוק קובע כי בכל גוף מבוקר ימנה ראש הגוף המבוקר צוות לתיקון ליקויים, שבראשו יעמוד המנהל הכללי או מקבילו. אם נתגלו ליקויים בפעולתו של גוף מבוקר, ידון הצוות בדרכים לתיקון הליקויים בתוך 60 ימים מהנחת הדוח או חוות הדעת על שולחן הכנסת. הצוות צריך לקבל החלטות בדבר תיקון הליקויים, ועליו לדווח על דיוניו ועל החלטותיו לראש הגוף המבוקר בתוך 15 ימים מיום קבלת ההחלטות.

לאחר סיום עבודת הצוות על ראש הגוף המבוקר לדווח למבקר המדינה על ההחלטות שהתקבלו, וזאת בתוך 30 מיום שדווח לו עליהן. הדיווח צריך לכלול, בין השאר, את הדרכים לתיקון הליקויים והמועד לתיקונם, וכן את הליקויים שהוחלט לדחות את תיקונם והנימוקים לכך. מבקר המדינה רשאי לדרוש בכל עת דיווחים נוספים.

פרסום דוח הביקורת ברבים

פומביות הדוחות ופרסום ממצאי הביקורת של מבקר המדינה בתקשורת הם בעלי חשיבות מרכזית למען הגשמת תפקידה של ביקורת המדינה במשטר הדמוקרטי במדינת ישראל, ופרסום הממצאים הוא חובה חוקתית על פי סעיף 12(ב) לחוק יסוד: מבקר המדינה. פרסום דוחות הביקורת ברבים משרת נאמנה את זכות הציבור לקבל מידע בדבר פעילות רשויות השלטון. בבסיס זכות זו עומדים כמה עקרונות שהם חיוניים לקיומה התקין של חברה חופשית ודמוקרטית. ראשית, שקיפות המידע על פעולות רשויות השלטון היא ערובה לקיומו של משטר דמוקרטי הפועל למען בני החברה בהתאם לכללי מינהל תקין. ידיעתן של רשויות השלטון כי חשופות הן לביקורת פומבית עשויה להביא ליתר סדר ומשטר ולהרתיע אותן ממעשים החורגים מן המותר והראוי. שנית, המידע המצוי בידי רשות שלטונית הוא מידע אשר שייך לציבור ומוחזק בידי הרשות מתוקף חובת הנאמנות שלה כלפי הציבור, ומבקר המדינה מסייע בהפצת המידע לציבור הרחב. שלישית, מידע אמין בדבר פעילות רשויות השלטון הוא תנאי הכרחי להגשמת חופש הביטוי, שכן ללא מידע אמין לא ניתן לקיים דיון ציבורי פורה ולהגשים באורח אפקטיבי את הזכות לחופש הביטוי. רביעית, הפרסום מדרבן את הגופים המבוקרים לתקן את הליקויים שנמצאו בדוחות הביקורת.