משורד השואה לנכדו - נשק שהפך למורשת

בתו של שורד שואה כבן 86 פנתה לנציבות תלונות הציבור בתלונה על המשרד לביטחון לאומי, ולפיה אביה ביקש להשבית נשק שברשותו כדי להעניקו לנכדו כמזכרת, ואולם מאחר שתאריך הלידה שלו אינו ידוע, אין לו אפשרות להגיש בקשה מקוונת באזור האישי ב'ממשל זמין'. 

הנציבות פנתה למשרד לביטחון לאומי, וזה מסר כי נציגיו שוחחו טלפונית עם הבת והבהירו לה כי לצורך השבתת הנשק על אביה לחדש את הרישיון ולהמציא מסמכים רפואיים. הבת פנתה שוב לנציבות ומסרה כי נדרש ממנה להעביר את  המסמכים באופן מקוון ב'אזור האישי', שאינו נגיש לאביה, וציינה את הקשיים הבירוקרטיים הכרוכים בכך. בעקבות האמור פנתה הנציבות  בשנית למשרד לביטחון לאומי בבקשה לבחון את דרישתו; לאחר בחינה נוספת החליט המשרד לביטחון לאומי כי ניתן להשבית את הנשק ללא חידוש הרישיון, וכך התאפשר לסב להעניקו לנכדו כמזכרת. 

בתו של שורד השואה ביקשה להודות לעו"ד אודליה זלצמן גרשון, אשר ביררה את תלונתה, וכך כתבה: "אני רוצה להגיד תודה על עזרתך. בלעדייך העניין כנראה לא היה מסתיים לעולם. האגף לרישוי כלי ירייה צריך להיות קשוב גם אם הדברים לא נעשים בצורה הרגילה, יש חריגים שצריך מענה אנושי שיודע להפרידם מהכלל ולהתייחס אליהם בהתאם... בכל מקרה, תודה רבה".