עלילות המכונית המגויסת

רכבו של המתלונן, גנן במקצועו, גויס לצה"ל לצורך פעילות מבצעית באמצע אוקטובר 2024. המתלונן פנה לנציבות תלונות הציבור והלין על אי-קבלת תשלום ממשרד הביטחון עבור גיוס הרכב. המתלונן ציין כי הרכב שגויס הוא רכב העבודה שלו, ובלעדיו הוא מתקשה לבצע את עבודתו כגנן. המתלונן הוסיף כי כדי לקבל דמי שימוש עבור הרכב שגויס הוא נדרש להנפיק עבור משרד הביטחון חשבוניות חודשיות בסכום דמי השימוש העתידיים ברכב ולשלם בגין החשבוניות מע"ם, אך משרד הביטחון לא שילם לו את דמי השימוש במועד. לדבריו, הוא נקלע לקשיים כלכליים בגלל התנהלות זו. 

בינואר 2025, זמן קצר לאחר הגשת התלונה ועוד בטרם החל הבירור שלה, עדכן המתלונן כי קיבל תשלום חלקי בגין גיוס רכבו, עבור מחצית אוקטובר 2024 בלבד.

משרד הביטחון מסר לנציבות תלונות הציבור כי הוא מעביר את התשלומים לבעלי הרכבים כמה ימים לאחר קבלת המידע מצה"ל על גיוס רכביהם, וכי צה"ל הוא שמתעכב במידה ניכרת במסירת המידע כאמור. מנגד טען צה"ל שהמידע הרלוונטי לתשלום למתלונן כבר נשלח למשרד הביטחון.

בעקבות פניית נציבות תלונות הציבור העביר משרד הביטחון למתלונן את התשלום עבור החודשים נובמבר ודצמבר 2024. משרד הביטחון מסר כי הוא מתנצל על העיכוב בתשלום, וכי הוא עושה כמיטב יכולתו לצמצם את פרק הזמן עד להעברת התשלומים עבור רכבים מגויסים.

נציבות תלונות הציבור הבהירה למשרד הביטחון כי יש אי-צדק בולט בגיוס רכב שמשמש את בעליו ככלי עבודה מרכזי ומתן פיצוי על כך רק כשלושה חודשים לאחר מכן ויותר מחודשיים לאחר הוצאת החשבוניות, ולאחר שבעל הרכב נאלץ לשלם מע"ם בסכום של אלפי ש"ח. הנציבות הדגישה כי היה ראוי שמשרד הביטחון ייערך טוב יותר לגיוס הרכבים ולתשלום לבעליהם בהליך מהיר יותר. זאת בפרט כשמדובר בגיוס רכבים שנה לאחר תחילת המלחמה, פרק זמן המספיק להיערכות כאמור.