המשבר חסר התקדים, שהביא להשבתתם של כמעט כל מתקני ההתפלה, עורר שיח ציבורי והתעניינות תקשורתית בדוחות מבקר המדינה - שהצביעו על מוכנות לקויה של משק המים לאירועי זיהום מי ים ומתקפות סייבר
בתחילת ספטמבר 2026 נקלע משק המים לאירוע משברי חסר תקדים בהיקפו, בעקבות השבתת חמישה מששת מתקני ההתפלה בשל עכירות יוצאת דופן של מי הים.
כתוצאה מהשבתת מתקני ההתפלה, חלו שיבושים באספקת מי השתייה במספר יישובים, ורשויות מקומיות ביקשו מתושביהן להימנע מהשקיית גינות פרטיות, מילוי בריכות ופעולות אחרות הכרוכות בשימוש גבוה במים. אך הנפגעים העיקריים, כך דווח, היו החקלאים בדרום הארץ שלא יכלו להשקות את היבולים במשך מספר ימים.
העכירות החריגה במי הים, שנגרמה כתוצאה מפריחה של אצות זעירות שנסחפו צפונה ממצרים, הציפה לשיח הציבורי את הסכנות המאיימות על רציפות תפקודו של משק המים בישראל.
מספר דוחות שפרסם מבקר המדינה בשנים האחרונות התריעו על הסכנות הללו. בנובמבר 2024 התפרסם דוח שבחן את האסדרה של מתקני התפלת מי ים והפיקוח עליהם. הביקורת העלתה כי משנת 2007 ועד סוף שנת 2023 התרחשו 14 אירועים של זיהום מי ים שבגינם הופסק הייצור במתקני ההתפלה. זאת, בעקבות בדיקות שבהן נמצאו זיהום מיקרוביאלי, דלק ושמנים ועכירות במים. הפסקות הייצור היו לפרקי זמן שנמשכו בין כמה שעות ועד לחמישה ימים.
אריאל סוארי בריאיון ל״עושים שישי״ עם אריק וייס בערוץ 13
כ-57% מהאירועים שגרמו להפסקות הייצור של איכות מי הגלם, בהתאם להנחיות משרד הבריאות, היו אירועי זיהום מיקרוביאלי. כ-29% מכלל האירועים נבעו מדלק ומשמנים, כ-14% היו אירועי עכירות במים בעת סערה ורעידות אדמה.
המבקר המליץ למשרד הבריאות לפעול לביצוע סקרים בנושא רעלני אצות ורעלנים אחרים המופרשים למים על ידי מיני פולשים באופן עיתי, להכין תוכנית להתמודדות עם התופעה ולפקח על יישומה.
האיומים על משק המים הוזכרו גם בדוחות נוספים. באוקטובר 2018, בדוח על תכנון משק המים וניהולו, התריע המבקר כי בשנים 2013 עד 2017 איפשרה רשות המים את ניצול מאגרי המים הטבעיים (האקוויפרים), לעיתים אף בניגוד להמלצת השירות ההידרולוגי. בכך הביאה להתדלדלות מאגרים אלה עד כדי סיכון לגרימת נזק בלתי הפיך להם. רשות המים לא שיקמה את מאגרי המים הטבעיים ולא פעלה לשימורם כמקורות מים בני קיימה לטווח הארוך.
באוקטובר 2021 פורסם הדוח המקיף הראשון שבחן את פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים.
בדוח זה, העלתה הביקורת כי האגף האחראי על מתקני ההתפלה ברשות המים לא נערך להשפעות של שינויי האקלים על מתקני ההתפלה. המבקר המליץ לרשות המים להסתייע במינהלת ובגורמים ממשלתיים כדי לבחון את התרחישים הקונקרטיים הנוגעים להשפעת שינוי האקלים על הרכב מי הים והפעולות הדרושות להפחתה ולצמצום של סיכונים אלה.
בדצמבר 2022 בחן המבקר איום מסוכן מסוג אחר - איום הסייבר. בדוח שבחן היבטים באסדרה ובפיקוח בנוגע לספקי המים המקומיים בתחום הגנת הסייבר, נמצאו מספר ליקויים משמעותיים. כך, בביקורות שערכה רשות המים בשנת 2021, חלק מתאגידי המים שנבדקו קיבלו ציון נמוך על רמת מוכנותם להתמודדות עם מתקפות סייבר, כאשר ביקורות אלו בוצעו רק בחלק מכלל התאגידים.
זאת ועוד, רק חלק מספקי המים שרשות המים הגדירה כגורמים שיש לחבר אותם למרכז הקיברנטי לניטור תשתיות של משרד האנרגיה (מק"ם) - אכן חוברו אליו עד מאי 2022.
מבקר המדינה המליץ לקדם הליכי אסדרה שיחייבו את ספקי המים להפעיל מערך ניטור ובקרה ומערך הגנה מפני אירועי סייבר, להכין תוכניות לאבטחת מידע ולעגן את סמכותה של רשות המים לתת לספקי המים הנחיות בתחום הסייבר.
