מבקר המדינה בדק ומצא שההיערכות הלאומית, להתמודדות עם ניסיונות של איראן ומדינות וגורמים עוינים נוספים להשפיע על דעת הקהל, לוקה בחסר באופן מהותי. בדוח נוסף, מתריע המבקר כי החוק שאוסר על צריכת זנות אינו נאכף כנדרש
- ההתמודדות הלאומית עם השפעה זרה במרחב הדיגיטלי
- תופעות הזנות והסחר בבני אדם למטרות זנות - היבטים באכיפה ובהגנה על הקורבנות
על פי סעיף 8ג לחוק מבקר המדינה, מוסמך המבקר להגיש לכנסת ולפרסם לציבור דוחות שלגביהם נמסרו טיוטות לגופים המבוקרים, במשך שלושה חודשים מיום סיום כהונתו.
לפיכך, משנשלמה העבודה על הדוחות שבחנו את את ההתמודדות הלאומית עם השפעה זרה במרחב הדיגיטלי, ואת ההגנה על קורבנות הזנות והסחר בבני אדם ואת האכיפה בנושא - החליט מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור היוצא מתניהו אנגלמן לפרסם אותם לציבור.
כך עלולים גורמים זרים לנסות ולחבל בבחירות
סכנת הזהויות הפיקטיביות
הנוכחות הגבוהה של ישראלים ברשתות החברתיות, והעובדה ש-58% מאיתנו צורכים שם חדשות, הופכת כל אחד ואחת מאיתנו לטרף קל להשפעה זרה.
מתחילת מלחמת חרבות ברזל, איראן ומדינות וגורמים עוינים אחרים הגבירו את מאמציהם להשפיע על דעת הקהל בישראל ובעולם.
רשתות רחבות של בוטים ופרופילים מזויפים הפיצו פוסטים וציוצים שנועדו להגביר את החרדה בציבור, להעמיק את הקיטוב בחברה הישראלית - וליצור דה-לגיטימציה בעולם למדינת ישראל ולפעולותיה.
כך, למשל, בספטמבר 2024 הפיצו איראן וחיזבאללה חמישה מיליון מסרונים לאזרחי ישראל עם התראה כוזבת להיכנס למרחבים המוגנים.
הבינה המלאכותית הופכת את ההשפעה הזרה למתוחכמת, לקשה יותר לזיהוי ולמסוכנת מאי פעם. האם ישראל ערוכה לכך? "מצאנו שההיערכות הלאומית בישראל לוקה בחסר באופן מהותי", אמר המבקר היוצא אנגלמן. "תשע שנים לאחר שהאיום זוהה לראשונה במדינה, חסרה עדיין מדיניות לאומית ואין גורם ממשלתי שמוביל את ההתמודדות בנושא. זאת למרות שמדינות וארגונים בינלאומיים זיהו את איום ההשפעה הזרה במרחב הדיגיטלי כסיכון אסטרטגי, והפורום הכלכלי העולמי דירג את איום הדיסאינפורמציה והמידע הכוזב בראש רשימת הסיכונים לטווח הקצר".
לדבריו, האיום מתחדד לקראת הבחירות הקרובות לכנסת: "תקופה של מערכת בחירות רגישה במיוחד ומהווה קרקע פורייה לפעילות זדונית של שחקנים זרים, עד כדי חשש להטיית תוצאות הבחירות וערעור אמון הציבור בתוצאות. כניסתם של כלי AI מאפשרת לגורמים עוינים לייצר ולהפיץ זהויות פיקטיביות ותוכן מזויף ברמת אמינות גבוהה, בהיקפי ענק ובמהירות הבזק. ללא היערכות ממשלתית מיידית וסדורה, הניסיונות להתערב בשיח הפנים-מדינתי עלולים אף להוביל לפגיעה בריבונות המדינה ולערעור אמון הציבור בהליך הדמוקרטי.
"אני מבקש להרים דגל: הותרת הפערים בתחום ההשפעה הזרה במרחב הדיגיטלי ללא מענה מותירה את הציבור הישראלי חשוף, ומחייבת פעולה לאומית נחרצת".
ההתמודדות עם תופעת הזנות
אלפי קטינים במעגל הזנות
תעשיית הזנות המבוססת על ניצול, אלימות ופגיעה קשה בזכויות אדם - והיא מגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה. נכון לשנת 2014, היו כ-12,000 נשים וגברים במעגל הזנות בישראל. כ-3,000 עד 5,000 מהם קטינות וקטינים (נכון לשנת 2025).
שש שנים לאחר כניסתו לתוקף של החוק שאוסר על צריכת זנות, מבקר המדינה מתריע שהחוק אינו נאכף כנדרש: "החובה החוקתית להגן על כבוד האדם, חירותו ושלמות גופו מצויה בליבת חובותיה של המדינה. הביקורת העלתה פערים עמוקים ביישומו של החוק לאיסור צריכת זנות וחשש לתת-אכיפה בולטת של עבירות הקשורות בזנות ובסחר בנשים בפרט לצרכי זנות, וזאת אף שמדובר בעבירות פליליות שיש בהן פגיעה חמורה בזכויות אדם בסיסיות".
המבקר היוצא ציין כי "אין די בפעולות האכיפה שנעשו - פעולות אשר חיוניות לצמצום התופעה. גם יישום הפעולות למאבק בסחר בבני אדם למטרות זנות, להגנה על הקורבנות ולטיפול בהם הוא לקוי וחסר. על המשטרה ומשרד המשפטים לנקוט פעולות להגברת האכיפה, ועל רשות האוכלוסין וההגירה להקפיד על מתן אשרת שהייה לקורבנות סחר בהתאם לסמכויותיה ולנהליה. יישום ההמלצות יסייע למדינת ישראל לעמוד במחויבויותיה המוסריות כמו גם החוקיות".
