"הממשלה עדיין גוררת רגליה בהתמודדות עם משבר האקלים"

• התמודדות המדינה עם סיכונים סביבתיים, טכנולוגיים וחברתיים

---

מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, מפרסם (30.6.2026) שורה של דוחות על התמודדות המדינה עם סיכונים סביבתיים, טכנולוגיים וחברתיים. דוחות אלה מתפרסמים לצד ארבעה דוחות העוסקים באירועי מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל.

במסגרת הביקורות שבחנו את הסיכונים הסביבתיים, ערך מבקר המדינה ביקורת מעקב שלישית בתוך שש שנים על פעולות הממשלה והיערכותה למשבר האקלים, וכן ביקורת שבחנה את ההתמודדות הממשלתית עם ירידת מפלס המים באגן הצפוני של ים המלח והשפעותיה. 

"דגל אדום"

"דוח האקלים מרים שוב דגל אדום עבור הממשלה והעומד בראשה ומציין בפניהם באופן שאינו משתמע לשני פנים - הכתובת על הקיר. זהו דוח שלישי בנושא, מתוך הבנה שגם בעת מלחמה נושא האקלים חשוב לעתידנו", אמר המבקר אנגלמן עם פרסום הדוח.

 "לצד המערכה המתמשכת מאז שבעה באוקטובר, המחייבת מענה כלל-ממשלתי בהיבטים רבים, קיימת חשיבות לכך שהממשלה תיתן דעתה, גם במצבי חירום, על הסיכונים הרובצים לפתחנו בהיבטי סביבה ואקלים. 

"יתרה מכך, בהיבטי שוק האנרגיה, שני המבצעים האחרונים - עם כלביא ושאגת הארי - מחדדים את ההשפעות שיש למצבי חירום מלחמתיים על שוק האנרגיה ואת החשיבות שבקידום תהליכי העבודה למיצוי מקורות חלופיים לאנרגיה מתחדשת. מקורות אלה חיוניים לקיימות שלנו ולביטחון האנרגטי של מדינת ישראל. תשומת הלב גם לגלי החום ששוטפים את אירופה בימים אלו.

"בחינה עקבית של השנים האחרונות מעלה שפעילות הממשלה בנושא עדיין מדשדשת ושתפקודה לקוי: הממשלה גוררת רגליה, ובכל הנוגע לקידום מערכתי ולהגברת הקשב הממשלתי בנושא זה - הפעולות שהיא נוקטת הן לכל היותר פעולות של "טלאי על טלאי", בדמותן של עשרות רבות של החלטות שהיא מקבלת שאין בהן כדי להביא לשינוי של ממש בנושא.

ים המוות

המבקר הוסיף כי "גם בכל הנוגע לים המלח, נכס לאומי ובין-לאומי ייחודי שמפלסו יורד בקצב של 1.15 מטר בשנה. ירידת המפלס מייצרת בולענים ונזקים לתשתיות אך גם הזדמנויות.

"ממצאי הביקורת מצביעים על פער גדול בין החזון והתוכניות שהממשלה קבעה ותיקצבה לשיקום האזור ולשימורו - ובין מימושם בפועל. 

"על השרה להגנת הסביבה להגיש את המלצות משרדה לדיון בממשלה ובכלל זה באשר להכרעה בממשלה לגבי ההתערבות בירידת המפלס, פיתוח תיירות, שמירה על רציפות תחבורתית בכביש 90 ופיתוח ההתיישבות באזור. 

"על הגופים האחראים לפיתוח ולשימור התיירותי של אזור האגן הצפוני של ים המלח, ובראשם משרד התיירות, המועצות האזוריות מגילות ים המלח ותמר, רשות הטבע והגנים, המנהל האזרחי, רשות שוק ההון, ומשרד האוצר - כל אחד בתחום אחריותו, במסגרת סמכויותיו ובכפוף למגבלות הביטוח והבטיחות - להשלים את תהליכי הפיתוח וההסדרה שהוטלו עליהם לקדם. נוסף על כך, מומלץ למשרד ראש הממשלה לבצע בקרה על היישום ".

מעון לדאגה

מי שומר על היקרים לנו מכול? כ-212,000 פעוטות שהו בכ-5,060 מעונות ברישיון בשנת הלימודים התשפ"ה (2025-2024). מבקר המדינה בדק ומצא כי בשנים 2017 עד 2024 נפתחו בישראל כ-2,500 תיקים בחשד להתעללות ולתקיפת פעוטות במסגרות השונות. 

כדי להגן על הפעוטות, מחייב החוק את מפעילי המעונות להתקין בהם מצלמות. רובם הגדול אכן התקינו מצלמות, אבל ביותר מרבע מהמעונות שנבדקו הייתה לפחות תקלה אחת במערכת המצלמות שלא איפשרה תיעוד תקין. ומה עם הבטיחות? ב-53% מהמעונות שנבדקו לא נמצאו כל אישורי הבטיחות הנדרשים – חשמל, גז ומבנה. 

זאת ועוד: למרות חשיבות הפיקוח על המעונות, המבקר מצא שלמשרד החינוך אין מיפוי של מעונות שפעלו ללא רישיון ואין בידיו מידע מלא עליהם.

מבקר המדינה ממליץ למשרד החינוך לוודא שלמפעילי מעונות היום יש את כל אישורי הבטיחות הנדרשים להפעלת המעון ברישיון, לדאוג לכך שמפעילי המעונות יתעדו את הפעילות בהם וישמרו את סרטי הצילום למשך 30 יום ממועד הצילום כנדרש. המבקר אף ממליץ לאתר מעונות הפועלים ללא רישיון ולהחיל את הפיקוח עליהם.

תגי חניה ללא הגבלה 

המבקר בדק תופעה נוספת: ריבוי תגי חניה לאנשים עם מוגבלות. אנשים עם מוגבלות סובלים ממצוקת חניה הולכת וגוברת: בתוך כעשרים שנה זינק פי שישה מספרם של תגי החניה לאנשים עם מוגבלות - והיום הוא כבר מתקרב לכחצי מיליון תגים. כ-63% מהם הונפקו לצמיתות.

האפשרות לשייך עד שני רכבים לכל תג - הטבה שישראל היא המדינה היחידה מבין המדינות שנבדקו בביקורת שמאפשרת אותה - הביאה לכך שמספר הרכבים שמשויכים לתגים גדל פי ארבעה משנת 2014.

669,000 כלי רכב, כ-17% מכלל כלי הרכב בישראל, זכאים להטבות שמעניק התג הזה, ובהם האפשרות לחנות במקומות אסורים, ליהנות מחניה אישית ליד הבית ומהנחות בתשלומי החניה ואגרת הרישוי.
המבקר מצא שמשרד התחבורה לא קבע קריטריונים ברורים שיקבעו מי זכאי לקבל תג חניה. ועל פי החשד, יש מי שניצלו זאת לרעה : המשטרה חשפה הונאות שבעקבותיהן ניתנו על פי הערכה ראשונית כ-150,000 תגים שלא כדין, ומאות תגים הונפקו במרמה לצמיתות, על בסיס אישורים רפואיים מזויפים.

ומה לגבי האכיפה בנושא השימוש בתגים? היא כמעט אינה קיימת. החוק מאפשר להטיל קנס של עד 14,400 שקלים על  שימוש בתג כשבעל התג אינו ברכב  – אך הרשויות המקומיות והמשטרה נתקלות בקשיים בבואן לאכוף זאת.

כדי להבטיח שתגי חניה לאנשים עם מוגבלות יוכלו לשמש אך ורק את מי שבאמת זקוקים להם, מבקר המדינה ממליץ להשלים בהקדם את עבודת המטה שבה התחיל צוות בין-משרדי: לקבוע קריטריונים ברורים להנפקת התגים, לבחון מעבר לשיוך של רכב אחד בלבד לכל תג, לשמוע את הארגונים שמייצגים אנשים עם מוגבלות - ולפעול להגברת האכיפה הממוקדת בשטח.