מהסיכון במבצעי העידוד של הקבלנים ועד לזיהום האוויר מכלי רכב: המבקר אנגלמן מפרסם שורה של דוחות בנושאים כלכליים
מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, מפרסם היום (24.6.2026) שורה של דוחות ביקורת המקיפה מגוון רחב של היבטים כלכליים שיש להם השלכות לא רק על המשק ככלל, אלא על כל אחת ואחד מאיתנו.
תוכן העניינים:
- ניהול מערך הגמלאות של עובדי המדינה - ביקורת מעקב
- היבטים בפעילות מינהל הדיור הממשלתי
- העברות תקציביות לקראת סוף שנת 2024
- היבטים בתפעול מערכת חשבוניות ישראל ברשות המיסים
- מיסוי שותפויות
- הבטחת צורכי הגז הטבעי של המשק הישראלי
- משק הגפ”ם - תכנון, תשתיות ותחרותיות
- סוגיות בהגנת הצרכן - ביקורת מעקב
- זיהום אוויר מכלי רכב וכניסת כלי רכב חשמליים - ביקורת מעקב
- שוק המשכנתאות
- היבטים בהקמת יחידות הייצור 70 - 80 באתר “אורות רבין” של חברת החשמל
- אסדרת מדי מים
אחד הפרקים בדוח עוסק בהוצאה המשמעותית ביותר של משקי הבית בישראל: ההוצאה על הדיור. "המשכנתא מהווה את ההתחייבות הפיננסית המשמעותית ביותר עבור הצרכן הישראלי. יתרת חוב המשכנתאות של משקי הבית עמדה במהלך שנת 2025 על כ-630 מיליארד שקל", אמר המבקר אנגלמן.
הביקורת העלתה מספר ליקויים ופערים מרכזיים:
- בשנים האחרונות חל גידול ב"מבצעי עידוד" שונים שניתנים על ידי הקבלנים לרוכשי הדירות, המגדילים את הסיכון בתיק האשראי לדיור.
- על אף רפורמת השקיפות של הפיקוח על הבנקים, שיעור התיחור שביצעו הלקוחות בשנת 2024 הוא נמוך יחסית ועומד על 37% בלבד.
- ותחום ייעוץ המשכנתאות אינו מוסדר בחוק, כך שצרכנים חשופים לשיטות שיווק אגרסיביות, גביית שכר טרחה מופרז, וייעוץ שאינו בהכרח אובייקטיבי.
"המשכנתא אינה רק מוצר בנקאי, אלא תשתית קיומית ליציבותו הכלכלית של משק הבית בישראל", הדגיש מבקר המדינה. "על בנק ישראל, בשיתוף רשות שוק ההון, להבטיח כי שוק זה יתנהל בשקיפות, בהגינות, ותחת פיקוח הולם, תוך עידוד התחרות ושמירה על יציבות המערכת הפיננסית ".
מאחורי הקלעים של שוק המשכנתאות
כספים הוצאו ללא אישור
המבקר בחן גם את אישור ההעברות התקציביות שביקשה הממשלה לבצע בסוף שנת 2024. "שנת 2024 התאפיינה בהיקף חסר תקדים של אישור חוקי תקציב נוסף ושל בקשות תקציביות שעמדו על שולחנה של ועדת הכספים בחודש דצמבר", אמר. "ניהול התקציב לוּוה בבקשות להעברות בהיקף ניכר בסוף השנה, שחלקן הועבר על ידי שר האוצר כהודעה ונדון בוועדת הכספים בהתאם לנוהג קיים על אף שלא היה צורך לאשרם בוועדה, ובכך גדלה כמות הפניות הנדונות בוועדה".
המבקר ציין כי "חלקן של הבקשות אושרו וחלקן נותרו ללא אישור, דבר שפגע ביכולת משרדי הממשלה לפעול באופן רציף ויעיל, והביא לכך שבפועל משרדים הוציאו כספים ללא תקציב מאושר בניגוד לחוק.
"ממצאים אלו מעלים חשש לעקיפת חוק יסודות התקציב, לפגיעה בתהליכי קבלת ההחלטות, ביכולת הפיקוח של הכנסת, בניהול התקין של כספי הציבור וביישום יעיל של מדיניות הממשלה".
כדי למנוע מצב דומה בעתיד, המליץ המבקר למשרד האוצר לבחון את הליך השינויים בתקציב המדינה, להפחית את כמות השינויים והיקפם ולהקדים במידת האפשר את העברתם. זאת, בין היתר, כדי להגביר את יכולת הפיקוח של הכנסת על השינויים ולטייב את הניהול והביצוע של התקציב על ידי משרדי הממשלה.
אתגר הרכבים המזהמים
זיהום האוויר מתחבורה משפיע על בריאותם ואיכות חייהם של כלל תושבי ישראל. בשנת 2024, העלות החיצונית של זיהום אוויר מתחבורה נאמדה בכ-10.9 מיליארד שקלים.
כשנתיים מאז הביקורת הקודמת שערך על כך, שב המבקר ובדק את הנושא במסגרת ביקורת מעקב: "חלק מהליקויים המרכזיים שהצבענו עליהם בעבר לא תוקנו או שתוקנו במידה מועטה בלבד. צי המשאיות בישראל, שתרומתו לזיהום היא הגבוהה ביותר, ממשיך להתיישן. במקביל, המעבר לרכב חשמלי נתקל בחסמים משמעותיים: טרם הוסדרה התקנת עמדות טעינה בבתים משותפים, ובמרחב הציבורי ישנם שקעי טעינה המספיקים לכ-4.9% בלבד מכלי הרכב החשמליים.
המבקר אנגלמן הוסיף והתריע כי "בישראל רק שני 'אזורי אוויר נקי' שהוכרזו בשנים 2020-2018 ושמגבילים את תנועת הרכבים המזהמים. לא הוקמו מאז אזורים חדשים, וטרם הושלמה האסדרה לטיפול במיחזור הסוללות הכבדות של הרכבים החשמליים וההיברידיים. על משרדי הממשלה לפעול ללא דיחוי לתיקון הליקויים, להסיר את החסמים למעבר לתחבורה נקייה ולהרחיב את אזורי האוויר הנקי".
