"מתן מענה הולם לאוכלוסיית הגיל השלישי - חובה מוסרית וערכית"

• היערכות מדינת ישראל להזדקנות האוכלוסייה

---

אוכלוסיית ישראל מזדקנת בקצב מהיר, ולכן הזדקנות האוכלוסייה היא אחד האתגרים שעימם מתמודדת מדינת ישראל. אתגר זה טומן בחובו השפעות רחבות על מערכת הבריאות, על מערכת הסיעוד, על שירותי הרווחה ועל שוק העבודה. 

בדומה למדינות מפותחות רבות, ישראל חווה שינוי דמוגרפי מואץ הנובע, בין היתר, מעלייה בתוחלת החיים: מ-70.3 שנים בשנת 1975 ל-81.4 שנים בשנת 2023 בקרב גברים, ומ-74.6 שנים ל-85.5 שנים בקרב נשים.

מגמה זו גורמת לגידול מתמשך במספר האזרחים הוותיקים ובשיעורם באוכלוסייה. בסוף שנת 2024 חיו בישראל כ־1.2 מיליון בני 65 ומעלה, שהם כ-13% מתושבי המדינה; בשנת 2050 צפויים לחיות בה כ-2 מיליון אזרחים ותיקים, שיהיו כ-15% מאוכלוסיית המדינה.

 

תוכן העניינים:

1. ניהול ההיערכות הממשלתית להזדקנות האוכלוסייה
2. מערך הביטוח הסיעודי בישראל
3. היערכות מערכת הבריאות בישראל להזדקנות האוכלוסייה
4. השמירה על רווחת האוכלוסייה המזדקנת

 

להבטיח הזדקנות מיטבית

מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, פירסם (21.6.2026) דוח ביקורת מיוחד שבוחן איך מתמודדות הרשויות בישראל עם אתגר ההיערכות להזדקנות האוכלוסייה בקשת רחבה של נושאים: ניהול ההיערכות הממשלתית שנקבעה להזדקנות האוכלוסייה, היערכות הממשלה ומוסדותיה להתמודדות עם העלייה בתוחלת החיים ועם הגידול בחלקה היחסי של האוכלוסייה הוותיקה, לרבות תכנון כולל שיבטיח הזדקנות מיטבית, עצמאות ואיכות חיים בגיל המבוגר. 

כמו כן בחן משרד מבקר המדינה את קיומם ואת יעילותם של מנגנונים להכנה לגיל פרישה, את קידום תהליכי הרפואה המונעת במערכת הבריאות וכן את קיומו של תכנון אקטוארי ארוך טווח במוסד לביטוח לאומי, הנדרש לשם שמירה על קיימות כלכלית וביטחון סוציאלי לדורות הבאים.

האתגר הזה אינו עומד רק לפתחה של ישראל: מדינות נוספות בעולם מתמודדות עמו. מבקר המדינה, המשמש כנשיא ארגון המבקרים האירופי (EUROSAI), בחן את נושא הזדקנות האוכלוסייה כחלק מביקורת בין-לאומית שריכז משרד מבקר המדינה בשיתוף פעולה עם אלבניה, ליטא, מלטה, סלובקיה, פולין, פורטוגל, פרגוואי, ומקדוניה הצפונית.

חלוקת האחריות לא ברורה

בביקורת נמצא כי אף שחלף יותר מעשור מאז הגדירה הממשלה את ההיערכות להזדקנות האוכלוסייה כיעד אסטרטגי, משרדי הממשלה עדיין לא גיבשו מענה מערכתי מתואם, וחלוקת האחריות בין הגופים השונים אינה ברורה - דבר היוצר פערים בביצוע המדיניות. כך, למרות הגידול הצפוי במספר הזקנים, מספר הרופאים הגריאטריים ומיטות האשפוז אינם מספקים את הצרכים. קופות החולים מיישמות באופן חלקי פעולות מניעה שנועדו לשמר את בריאות הזקנים ואת עצמאותם; פעולות אלו ממוקדות בעיקר בקרב חולים ושבריריים ואינן מנוצלות די הצורך למניעת מחלות ולשימור בריאותם של הזקנים הבריאים. 

תחומים נוספים - כמו הכנה לפרישה, תעסוקה, התנדבות ופעילויות להפגת בדידות - אינם מנוהלים בתיאום ובאופן מקיף, וחסרים בהם יעדים ברורים ומנגנוני תיאום בין-משרדי.

 

קופת הביטוח הסיעודי מתרוקנת

אחד מכל שלושה קשישים בישראל (כ-392,000 בני אדם) מוגדר כסיעודי - כלומר, על פי ההגדרה, הוא תלוי באחרים כדי לתפקד. 

המבקר מצא כי מאז החלה הרפורמה בסיעוד בשנת 2018 , שיעור מקבלי גמלת הסיעוד הוכפל: מ-16% מהקשישים בשנת 2018 ל-30% מהקשישים בשנת 2025. וכתוצאה מכך, ההוצאה על תשלום הגמלאות גדלה פי שלושה: מ-7 מיליארד שקל בשנת 2018 ל-21 מיליארד שקל בשנת 2025.

הערכת תלות מאפשרת לקבוע את גובה הגמלה שכל קשיש זכאי לקבל, על פי רמת התפקוד שלו. אך ישראל היא המדינה היחידה ב-OECD שקובעת את הערכת התלות על סמך מסמכים רפואיים בלבד, במקום לפגוש את הקשישים עצמם. 

והעובדה הזו עולה ביוקר. המבקר מצא שב-75% מהמקרים, הביטוח הלאומי קבע רמת סיעוד גבוהה מזו שנקבעה בקופת החולים - וכתוצאה מכך שילם 9.5 מיליארד שקל יותר מכפי שהיה אמור לשלם.

בקצב הזה, בשנת 2035 לביטוח הלאומי ייגמר הכסף לשלם קצבאות אזרח ותיק, נכות  וסיעוד לכל הזכאים להן על פי החוק.

 

דרושה תוכנית לאומית

כדי לטפל בהזדקנות האוכלוסייה בישראל בצורה המיטבית נדרשת היערכות לאומית מוקדמת. 

המבקר ממליץ כי גופי הממשל הרלוונטיים, ובהם משרד ראש הממשלה, משרד הבריאות, משרד הרווחה והמשרד לשוויון חברתי, וכן המוסד לביטוח לאומי, יגבשו תוכנית לאומית רב-שנתית אופרטיבית. השקעה במניעת הידרדרות רפואית, במניעת הידרדרות תפקודית-קוגניטיבית ובהזדקנות מיטבית - באמצעות טיפולים מונעים, שמירה על בריאות גופנית ותפקודית, עידוד אורח חיים פעיל, הכנה לפרישה, תעסוקה והתנדבות - תסייע לדחות את התלות התפקודית, לצמצם את תוחלת החיים בחולי, לחזק את עצמאותם ורווחתם של האזרחים הוותיקים ולייעל את ההוצאה הציבורית על בריאות וסיעוד. 

השקעה במניעה כאמור תתרום להשתלבות של האזרחים הוותיקים בחברה באמצעות פעולות כמו התנדבות ותאפשר להם לתרום לכלכלת המדינה גם לאחר פרישתם. 

לצד גיבוש התוכנית הלאומית הרב-שנתית, ובפרט לנוכח הגידול הצפוי במספר האזרחים הוותיקים הסיעודיים והחשש שלמערך הביטוח הסיעודי בישראל אין יכולת בת קיימה לספק להם את הנדרש, על המוסד לביטוח לאומי לפעול כבר כעת בשיתוף משרד האוצר כדי לייצב את המנגנונים של מערך הביטוח הסיעודי ולהבטיח כי גם בשנים הבאות יקבלו האזרחים הוותיקים הסיעודיים את המענה הראוי לצורכיהם.

"הזדקנות האוכלוסייה היא אחד האתגרים המרכזיים שמולם ניצבת מדינת ישראל", סיכם המבקר אנגלמן, "מתן מענה הולם לאוכלוסיית הגיל השלישי הוא חובה מוסרית וערכית".