פרדוקס החדשנות של ישראל

• ביקורת מקבילה רב-לאומית בנושא ההיערכות הממשלתית לבינה מלאכותית

---

הבינה המלאכותית מתפתחת במהירות מסחררת. ממשלות ברחבי העולם כבר לא רק מדברות על בינה מלאכותית, אלא מתנסות ומשתמשות בה. בביקורת רב-לאומית שנערכה בניהולו של מבקר המדינה, המכהן גם כנשיא ארגון המבקרים האירופי (EUROSAI), השוו 12 מבקרי מדינות מאירופה את מידת המוכנות של ארצותיהם לאימוץ בינה מלאכותית בצורה בטוחה, יעילה ואמינה. פרט לישראל, השתתפו בביקורת אלבניה, אסטוניה, צרפת, איטליה, ליטא, לטביה, צפון מקדוניה, פולין, רומניה, סלובקיה ושווייץ.  

ל-55% מהמדינות שנבדקו אין תקציב ייעודי ל-AI

הביקורת המקבילה הרב-לאומית, המתפרסמת היום (9.6.2026) העלתה פערים מוחשיים: לחלק מהמדינות כבר יש אסטרטגיות לאומיות בתחום הבינה המלאכותית, ואילו אחרות מסתמכות על תוכניות רחבות יותר בתחום הדיגיטל. ל-55% מהמדינות שנבדקו אין תקציב ייעודי לבינה מלאכותית, רק ל-30% מהן יש פרוטוקולים מחייבים לאבטחת סייבר - ולכולן חסרים אנשים מיומנים לבניית מערכות בינה מלאכותית, ניהולן ופיקוח עליהן. 

"הבינה המלאכותית אינה סוגיה עתידית, היא משנה כבר היום את אופן פעולתן של ממשלות", הדגיש מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מתניהו אנגלמן. "תפקידנו כמוסדות ביקורת הוא לא להמתין שהסיכונים יתממשו, אלא לבחון מראש היערכות לשימוש אחראי ומועיל. מתוך ראייה זו הובלתי כנשיא של ארגון המבקרים האירופי, ביקורת רב-לאומית, בהשתתפות 12 מדינות אירופיות,  שבה עולה בישראל תמונה של 'פרדוקס החדשנות': פער בולט בין נקודת הפתיחה שלנו כמעצמת הייטק, לבין היכולת לתרגם זאת לתוכנית ממשלתית כוללת. חובתנו לוודא שאימוץ הטכנולוגיה מקדם שירות ציבורי איכותי ויעיל, תוך הגנה על זכויות הפרט ואמון הציבור".

מדגם חסר תקדים בהיקפו

במסגרת הביקורת שנערכה בארץ, קיים משרד מבקר המדינה מדגם חסר תקדים בהיקפו על הטמעת הבינה המלאכותית במגזר הציבורי: הממצאים מבוססים על מענים מקיפים של 70  גופים ציבוריים מובילים, בהם מרבית משרדי הממשלה, גופים סטטוטוריים, יחידות סמך, בתי חולים וקופות חולים, עיריות גדולות ועוד. היקף ועומק המענים מספקים למקבלי ההחלטות שיקוף לאומי משמעותי ומקיף. בדומה לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) על המגזר העסקי, משרד מבקר המדינה הוא הגוף הראשון בישראל שמציג מידע מתוכלל ורוחבי על מצב הטמעת ה-AI  בממשל. עד היום, מידע מרוכז ברמה כזו לא היה קיים.

המסמך מציף למעלה מ-25  היבטים שונים של היערכות: החל מגיבוש אסטרטגיה ארגונית וממשל נתונים, דרך הקצאת משאבים ותקציבים ייעודיים, ועד לבניית מערכי הכשרה מקצועיים להון האנושי והתאמת הרגולציה הפנימית.

"כדי שישראל תממש את מעמדה כ'אומת חדשנות' גם בתוך גופי הממשל, עלינו להישיר מבט אל הפערים שעולים מהשטח", ציין המבקר אנגלמן. "בשאלון שהעברנו לגופים הציבוריים עלה כי ב-58% מהגופים שהשתתפו בשאלון לא הוקצה תקציב ייעודי לקידום פרויקטים של בינה מלאכותית וכי ב-86% מהגופים אין מערכות קבלת החלטות אוטונומיות המבוססות על בינה מלאכותית. 

העדרה של תשתית ארגונית ותקציבית לקידום בינה מלאכותית ברוב הגופים הציבוריים הוא חסם שמעכב את התפתחות השירות הציבורי. זהו הזמן לגבש תוכנית אב לאומית, שתהפוך את כלי הבינה המלאכותית למנוף של מצוינות בשירות הממשלתי".