משימור יכולות ייצור אמצעי לחימה בישראל, דרך ניהול משק הדם בטבח שמחת תורה - ועד להסדרת מעמד הרבש"צים ואבטחת קבוצות ספורט ואוהדיהן בחו"ל: מבקר המדינה מפרסם שורה של דוחות ביקורת על אירועי 7.10 וחרבות ברזל, לצד נושאים נוספים
מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, מפרסם היום (12.5.2026) שורה של דוחות ביקורת הנוגעים למתקפת הטרור בשבעה באוקטובר ולמלחמת חרבות ברזל, לצד דוחות ביקורת בנושאים נוספים.
- שימור יכולות ייצור אמצעי לחימה בישראל ("כחול-לבן") וההשפעה על מלחמת חרבות ברזל
- משק הדם הלאומי בעת שגרה ובעיתות חירום - בראי שבעה באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל
- רכזי הביטחון השוטף הצבאיים (רבש"צים) - תפקידם, מעמדם ומתכונת העסקתם
- אבטחת קבוצות ספורט ישראליות ואוהדים ישראלים בחו"ל
- מיגון בתי חולים - פערי המיגון בבתי החולים המסוימים
- הוועדה לאנרגיה אטומית - ביקורת מעקב
- הדוחות הכספיים של מדינת ישראל ליום 31.12.24 - ערבויות המדינה
עם פרסום הדוחות, התייחס המבקר אנגלמן לכמה מהליקויים הבולטים שעלו בביקורת.
"לצמצם את התלות במדינות זרות"
בנוגע לשימור יכולות ייצור אמצעי הלחימה בישראל, אמר המבקר כי "מלחמת חרבות ברזל הבליטה ביתר שאת את הצורך של ישראל להגביר את עצמאות ייצור האמל"ח כחול-לבן, ולצמצם את התלות במדינות זרות ובאינטרסים ובשיקולים בין-לאומיים בכל הנוגע לאספקת אמל"ח ורכיבים וחומרי גלם הדרושים לייצורם. מהדוח עלה כי אובדן יכולות הייצור שהיו בארץ לפני למעלה מעשור בתחום חומרי הגלם - ובהן אובדן יכולת ייצור של חומר גלם מסוים בשנת 2012, והתלות ברכש חומרי גלם מחו"ל - גרמו אף הם לסיכון חיי הלוחמים בשדה הקרב. על ראש הממשלה ושר הביטחון לבחון היטב את הדוח ולתקן את הליקויים. מדובר בנושא הנוגע לביטחונם של אזרחי ישראל ".
"הדבר בנפשנו"
מי דואג לרבש"צים?
הרבש"צים וחברי כיתות הכוננות של יישובי עוטף עזה היו הראשונים שיצאו להילחם במחבלים שחדרו ליישוביהם ב-7.10. במשך שעות הם לחמו לבדם, ושילמו מחיר כבד: תשעה רבש"צים וממלאי מקומם נהרגו בקרבות. שנתיים וחצי אחרי הטבח, מתריע דוח מבקר המדינה, מעמדם של הרבש"צים עדיין לא הוסדר כראוי.
"הרבש"צים היו חלק מחומת המגן של אזרחי ישראל בשבעה באוקטובר", אמר המבקר אנגלמן. "הכפיפות לגופים השונים, שכרם הנמוך ואי הסדרת מעמדם פוגעים ביכולתם לבצע את תפקידם. על אף הבעיות בהפעלת הרבש"צים שעליהן הצבענו בביקורות קודמות, גם לאחר 20 שנה משרד הביטחון וצה"ל טרם תיקנו את הליקויים האמורים. מציאות זו מביאה לפגיעה ביכולת של הרבש"צים למלא את תפקידם. 88% מהרבש"צים מסרו לביקורת כי המתכונת הנוכחית של העסקתם פוגעת ביכולתם לממש את תפקידם כרבש"צים - על שר הביטחון ושר האוצר לפעול בהקדם לתיקון הליקויים. הדבר בנפשנו".
איבוד דם
האם לבתי החולים היו מספיק מנות דם בשבעה באוקטובר?
בשבעה באוקטובר הגיעו לבתי החולים ברחבי הארץ יותר מ-1,300 פצועים, רבים מהם במצב בינוני וקשה. 64% מכלל הפצועים הובהלו לבתי החולים סורוקה וברזילי. מבקר המדינה בדק ומצא כי "בשעה 12:00, לאחר הגעת מאות פצועים, היו אפס מנות דם מסוג O בבנק הדם של סורוקה ומנות דם ספורות בלבד בחדר הטראומה של בית החולים. פער דומה נמצא בברזילי. ועם זאת, סורוקה וברזילי קיבלו ממד"א את הזמנת הדם הראשונה בשבעה באוקטובר רק כעבור למעלה משלוש שעות". זאת ועוד, נמצא כי משרד הבריאות, הרשות העליונה לאשפוז ובריאות וחמ"ל הבריאות הלאומי לא היו מודעים כלל לבעיות שעלו בסורוקה ובברזילי בנוגע לאספקה ולשינוע של מנות הדם.
המבקר הוסיף והתריע כי "יותר ממחצית מבנקי הדם בבתי החולים אינם מוגנים והדבר מהווה סיכון חמור ליכולת התפקוד של בתי החולים בעת מתקפת טילים", וקרא למשרד הבריאות ולמד"א ללמוד את הליקויים שעלו בדוח ולתקנם בהקדם.
קבוצות ואוהדים על הכוונת
המבקר אנגלמן: "לבחון את המוכנות הלאומית לאבטחת ישראלים בחו"ל"
מאז שהחלה מלחמת חרבות ברזל, ניכרת עלייה חדה במאמצים של גורמי טרור לבצע פיגועים נגד יעדים ישראליים ויהודיים ברחבי העולם. גם קבוצות ישראליות המתחרות בחו"ל, והאוהדים המלווים אותן, עלולים להיפגע.
כך, ב-7 בנובמבר 2024, הותקפו אוהדי קבוצת הכדורגל מכבי תל אביב שהגיעו ללוות את הקבוצה באמסטרדם, על ידי עשרות פורעים פרו-פלסטינים. "הסיכונים הנשקפים לקבוצות ישראליות ולאוהדים הישראלים בחו"ל הולכים ומתגברים", אמר המבקר אנגלמן כשבדק את נוהלי האבטחה של קבוצות הספורט ואוהדיהן בחו"ל. "'אירוע אמסטרדם' הוא מקרה בוחן למוכנות הלאומית לטיפול במצוקת ישראלים בחו"ל במקרי קיצון. עולה שהתפקוד ב'אירוע אמסטרדם' היה לקוי, והדבר מעלה חשש למוכנותם של גורמי הממשלה להתמודד עם אירועים בסדרי גודל משמעותיים רבי נפגעים של ישראלים בחו"ל. על כלל הגורמים לבחון את המוכנות הלאומית לאבטחת ישראלים בחו"ל".
מבקר המדינה מצא ליקויים גם כשבחן את הדוחות הכספיים של מדינת ישראל לשנת 2024: "בביקורת נמצאו ליקויים באופן חישוב מסגרת הערבויות על ידי אגף החשב הכללי. אגף החשב הכללי אף לא עידכן משנת 2015 את גובה כתב הערבות לחברת אשרא העומד על 3.5 מיליארד דולר. זאת בשעה שהתוצר והיקפי הייצוא גדלו בשנים הללו בעשרות אחוזים. בקרן להלוואות לעסקים קטנים ובינוניים - כ-75% מהבקשות לשנים 2023 - 2024 שהוגשו במערכת נדחו, ולא קיבלו המלצה חיובית בוועדת האשראי להעמדת הלוואה. על אגף החשב הכללי לתקן את הליקויים המופיעים בדוח".
ביקורת על כלל הדרגים
ימים ספורים לאחר טבח שבעה באוקטובר יצא מבקר המדינה לשורה של סיורים ביישובי עוטף עזה, הדרום והצפון. המבקר נפגש עם מפונים במלונות באילת, בים המלח, בירושלים, במרכז ובצפון.
ב-7 בינואר 2024 הודיע המבקר על תחילת הביקורת בכ-60 נושאים, שאותם בודקים כ-200 מנהלי ביקורת במשרד מבקר המדינה. המבקר הדגיש שלוש אבני דרך לביקורת:
- הביקורת תהיה נוקבת כלפי כלל הדרגים - המדיני, הצבאי והאזרחי
- בביקורות הליבה ובביקורות בנושאים נוספים תוטל אחריות אישית על האחראים למחדלים
- לכשתקום ועדת חקירה ממלכתית - מבקר המדינה יקבע איתה גבולות גזרה
הכוונה הראשונית היתה לפרסם בתוך חודשים ספורים את הדוחות שעוסקים בליבת הכשל שאפשר את טבח 7.10. אלא שצו ביניים - שהוסר באפריל 2025, לאחר הסכמות שמשרד מבקר המדינה הגיע אליהן עם צה"ל והשב"כ - עיכב במשך כ-15 חודשים את הביקורות בנושאים אלו. יצוין שכעת משרד מבקר המדינה נמצא בעיצומו של הליך הביקורת גם בנושאי הליבה. צו ביניים שהוציא בג"ץ ב-29.12.25 משהה את הביקורת על שמונה מהנושאים הללו, אולם הביקורת נמשכת בשאר הביקורות על חרבות ברזל שטרם פורסמו.
בשים לב למצב שנוצר, מבקר המדינה אנגלמן החליט כי בשל חשיבותם גם של הדוחות בנושאים אזרחיים - הדוחות יפורסמו בהתאם לסיום העבודה עליהם, כפי שנעשה בדוחות אלה.
דוחות חרבות ברזל שפורסמו עד כה:
- הטיפול בבריאות הנפש בעקבות אירועי שבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל (11.2.25)
- הפעלת מרכזי חוסן ביישובי קווי העימות מפרוץ מלחמת חרבות ברזל (11.2.25)
- האסדרה של צוותי החירום היישוביים לפני מלחמת חרבות ברזל והפעלתם בתחילת המלחמה (11.2.25)
- הסדרת הסיוע לנפגעי פעולות איבה מאירועי שבעה באוקטובר (11.2.25)
- הליכי השיקום של יישובי הנגב המערבי (24.2.25)
- טיפול הממשלה ביישובי הצפון במהלך מלחמת חרבות ברזל - המישור האזרחי-כלכלי (10.6.25)
- יישום הסיוע הכלכלי לעסקים קטנים בחודשים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל (10.6.25)
- טיפול רשויות מקומיות (שלא פונו) באוכלוסיות מיוחדות בשעת חירום (23.7.25)
- פעילות השירות הפסיכולוגי-חינוכי למענה רגשי ונפשי בשגרה ובמלחמת חרבות ברזל (23.7.25)
- כוח אדם בעת חירום ברשויות המקומיות - מלחמת חרבות ברזל (23.7.25)
- מענה על פניות ותלונות של הציבור ברשויות מקומיות בעת שגרה ובעת מלחמת חרבות ברזל (23.7.25)
- היערכות הרשויות המקומיות לשריפות - ביקורת מעקב (23.7.25)
- דוח הניהול הממשלתי של התחום האזרחי במהלך מלחמת חרבות ברזל (3.9.25)
- ענף החקלאות במלחמת חרבות ברזל (16.9.25)
- הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל (16.9.25)
- הבטחת צורכי המזון של מדינת ישראל בחירום (21.10.25)
- הקבינט החברתי-כלכלי במהלך מלחמת חרבות ברזל ובתקופה שקדמה לה (4.11.25)
- ההיערכות הכלכלית לשעת חירום לפני מלחמת חרבות ברזל (4.11.25)
- הכנת תקציבי המלחמה בשנים 2023 - 2024 במשרד האוצר (4.11.25)
- ביצוע תקציב המלחמה בתחילת מלחמת חרבות ברזל (4.11.25)
- היעדר תפיסת ביטחון לאומי וההשפעה על תהליכים מרכזיים בדרג המדיני ובצה"ל (11.11.25)
- ההסדרים לתשלום תגמול המילואים ולהגנה על הזכויות בעבודה של משרתי המילואים (18.11.25)
- מענה מערכת ההשכלה הגבוהה לסטודנטים במילואים במלחמת חרבות ברזל (18.11.25)
- נמל התעופה הבין-לאומי על שם אילן ואסף רמון - אילת: אבטחת הנמל מפני איומים ביטחוניים והמענה לאירוע רב-נפגעים (2.12.25)
- ההיערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, רקטות ואיומים אוויריים נוספים - ביקורת מעקב (2.12.25)
- אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים (23.12.25)
- ההיערכות והפעילות של רשות המיסים לפיצוי בגין נזקי מלחמה (6.1.26)
- היערכות מערכת החינוך ללמידה במצב חירום והפעלתה במלחמת חרבות ברזל (6.1.26)
- מיגון בתי חולים (6.1.26)
- מיגון ומקלוט ברשויות המקומיות (6.1.26)
- הליכי השיקום והפיתוח של יישובי הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר (10.2.26)
- היערכות למצבי חירום במשק האנרגיה בראי מלחמת חרבות ברזל ומבצע עם כלביא - דלקים, גפ"מ וגז טבעי (17.2.26)
- היערכות ומוכנות משק החשמל למלחמת חרבות ברזל ופעולות שנעשו בו במהלכה (17.2.26)
- פינוי האוכלוסייה וקליטתה לאחר שבעה באוקטובר - 13 דוחות (24.2.26)
- היבטים בשמירת רציפות שירותי התעופה בעת חירום (15.4.26)
- העסקת עובדים לא-ישראלים לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל ובמהלכה (15.4.26)


