מבקר המדינה בדק את מבנה הממשלה ואת תוספת הזמן לבחינות הבגרות - ומתריע: "השינויים התכופים במשרדי הממשלה פוגעים בשירות לציבור, 52% מבוגרי התיכון בשנת התשפ"ה היו זכאים להארכת זמן בבגרויות"
מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, מפרסם היום (5.5.2026) דוחות מיוחדים העוסקים במבנה הממשלה ובהארכות הזמן הניתנות בבחינות הבגרות. הדוחות הללו עוסקים אמנם בנושאים שונים, אך שניהם מתריעים על ליקויים משמעותיים בעלי השפעות ארוכות טווח.
בדוח שבחן את מבנה הממשלה בישראל, את השינויים שהיא מבצעת והשלכותיהם על תפקודה, מצא המבקר אנגלמן כי "הממשלה בישראל מאופיינת במספר גדול של משרדים, בהשוואה לעולם ובשינויים תכופים - פתיחת משרדי ממשלה, סגירתם והעברת סמכויות בין משרדים שונים".
הביקורת מראה כיצד הממשלות הלכו ותפחו עם השנים, אולם המלצות שהוגשו מאז שנת 2011 להגביל את גודלן לא התקבלו. במהלך מלחמת חרבות ברזל, החליטה הממשלה לבחון את ביטולם של חמישה משרדים - אך דבר לא קרה. "ניתן להסיק כי שיקולים ואילוצים פוליטיים גוברים בסופו של יום על הצורך לבחון את המלצות הצוותים שמונו לצורך כך ולייעל את מבנה הממשלה", ציין המבקר אנגלמן.
איך מבנה הממשלה משפיע עלינו?
76 שינויים ב-4.5 שנים
הידעתם כי בישראל יש עד פי שלושה יותר משרדי ממשלה מאשר באירופה, וכ-50% מהמשרדים שיש כאן אינם קיימים במדינות אחרות? כך, למשל, בעוד שבממשלת ישראל פעלו 31 משרדים בשנת 2024 - ממשלת שוודיה (שמספר תושביה דומה לזה של ישראל אך שטחה גדול פי כ-20) הסתפקה בשליש מזה: 11 משרדים בלבד.
מכשול נוסף המקשה על הממשלה לתפקד ביעילות הוא השינויים התכופים בהרכבה. המבקר מצא כי בתוך ארבע שנים וחצי בלבד, בין 2020 ל-2024 (בממשלות ה-35 עד ה-37), נעשו לא פחות מ-76 שינויים שבמהלכם עברו סמכויות ותחומי פעולה ממשרד למשרד. 40% מתחומי הפעולה הללו עברו ממשרד ממשלתי אחד למשנהו יותר מפעם אחת. כך, למשל, הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב עברה מיד ליד לא פחות משש פעמים מאז הקמתה, בין שבעה משרדי ממשלה שונים. העברות כאלה אורכות זמן, חלקן נמשכו בין שלושה שבועות לשנתיים וחצי.
"מאפיינים אלו גובים 'מחיר תפקודי' של ריבוי משרדי הממשלה ופגיעה באפקטיביות של פעילות הממשלה ובשירות שהיא מעניקה לציבור. לצידו של המחיר התפקודי בולט גם המחיר הכלכלי", מתריע המבקר אנגלמן. כך, בחלק מהמקרים, העברת תחומי פעילות ממשרד למשרד גם גרמה לאובדן של ידע מקצועי חיוני ולבזבוז של מיליוני שקלים.
הביקורת בחנה מספר דוגמאות לשינויים, שהשפיעו במישרין על הציבור הנזקק לשירותים ממשלתיים מגוונים. כך, למשל, נמצא שהעברת תחומים בין משרדים גרמה לירידה חדה בהכשרות מקצועיות למבוגרים, לצמצום של 90% בהקצאת קרקעות לחקלאים, ולבזבוז של מיליוני שקלים שהושקעו בהחלפת מערכת מידע ברשות לזכויות ניצולי השואה.
גם הטיפול בצפון נפגע
המבקר אנגלמן הדגיש כי "אחד הליקויים הכואבים בהתנהלות הממשלה נוגע לטיפול בשיקום יישובי הצפון והדרום ולשיקום אחרי אסונות: במהלך פחות משנתיים, קיבלה הממשלה כמה החלטות להעביר את האחריות לכך בין משרדים ובין ממונים, וכל זאת גם בעיצומה של תקופת חירום ובמהלך מלחמה. הנזק מהיעדר קו ממשלתי יציב בא לידי ביטוי בליקויים יסודיים שעלו בדוח שפרסמנו ביוני 2025, לרבות היעדר תוכנית רב-שנתית לשיקום ולפיתוח של הצפון. ליקויים אלה עומדים במרכז כישלון הממשלה במתן מענה לחזרת תושבי הצפון ליישוביהם ולשיקום הצפון, נכון ליוני 2025.
"על ראש הממשלה בנימין נתניהו, המוסמך למנות חברי ממשלה ולהעלות לסדר יום הממשלה הצעות לשינויים במבנה הממשלה, להבטיח פעילות ממשלתית רצופה ותקינה, תוך שימת לב לצורך להבטיח שירות מיטבי לציבור ופעילות ממשלתית יעילה, גם בשעה שנפתחים ונסגרים משרדי ממשלה, ומועברים שטחי פעולה ביניהם".
עניין של זמן
תלמידים עם לקויות למידה, עם הפרעת קשב וריכוז, מגבלה רפואית או קשיים רגשיים ונפשיים, וכן תלמידים בחינוך המיוחד, זכאים לקבל התאמות בבחינות הבגרות שנועדו להקל עליהם להיבחן ויאפשרו להם לצמצם פערים ולבטא את הידע שצברו, מבלי שרמת הבחינות עצמן תיפגע.
ההתאמה השכיחה ביותר היא מתן הארכה לזמן הבחינה. עד כמה שכיחה? מנתוני משרד החינוך עלה כי כ-52% מהתלמידים אשר סיימו את לימודיהם בשנת הלימודים התשפ"ה ונבחנו לפחות בבחינת בגרות אחת היו זכאים לה - מדובר בכ-68,500 תלמידים. בביקורת נמצא כי כ-92% מהם (כ-63,000 תלמידים) קיבלו את זכאותם להתאמה זו מבתי הספר שלמדו בהם. כ-15% מבתי הספר שנבדקו (133 מתוך 914) אישרו הארכת זמן ליותר מ-90% מתלמידיהם.
"ממצאי הביקורת מטרידים ביותר ומעלים סימן שאלה גדול על שיטת הארכות הזמן שניתנות בבגרויות", התריע המבקר אנגלמן. "חמור מכך - בקרב התלמידים שמצבם החברתי-כלכלי הוא הטוב ביותר, שיעור הזכאות להארכת זמן הוא הגבוה ביותר".
המבקר אנגלמן: 52% מהתלמידים שסיימו ללמוד ב-2025 היו זכאים להארכת זמן בבחינות הבגרות
"לטייב את הליך ההקלות"
בביקורת עלה כי שיעור התלמידים שהיו זכאים להארכת זמן בחינוך היהודי הממלכתי והממלכתי-דתי (כ-51%) היה גבוה משמעותית משיעורם במגזרים החרדי (38%) והלא יהודי (45% בערבי ו-40% בדרוזי). עוד עלה כי, ככלל, קיים יחס ישר בין מצב חברתי-כלכלי, כפי שנמדד באמצעות חמישוני הטיפוח, לבין שיעור התלמידים הזכאים להארכת זמן. כלומר, בקרב תלמידים אשר מצבם החברתי-כלכלי הוא הטוב ביותר, שיעור הזכאים להארכת זמן הוא הגבוה ביותר ולהפך: ההסתברות לקבלת הארכת זמן נמוכה יותר ככל שהמצב החברתי-כלכלי של בית הספר נמוך יותר. היא גבוהה יותר בבתי ספר המשתייכים למגזרים הערבי, החרדי והממלכתי-דתי מאשר בבתי ספר המשתייכים למגזר הממלכתי - והיא גבוהה יותר ככל שתלמיד נבחן ביותר יחידות לימוד במתמטיקה.
המבקר מצא כי הארכת זמן עשויה להעלות את ציון הבגרות בכ-2.5 נקודות, והדגיש כי "גם תוספת נקודות ספורות לציון עשויה להיות משמעותית בקבלתו של תלמיד לחוגים מבוקשים באוניברסיטאות". מבקר המדינה המליץ לשר החינוך "לבחון את סוגיית ההקלות בבגרויות ולטייב את הליך ההקלות שיביא לידי ביטוי את הצורך האמיתי להקלות".
