מבקר המדינה מתריע: לממשלה אין יכולת ממשית להתערב במחירי הטיסות - והיא נוקטת בסחבת שמעכבת את הקמתו של שדה תעופה משלים לנתב"ג. המבקר בדק את המחסור בעובדים לא ישראלים במלחמה: "המצוקה בענף השיפוצים עלולה להביא להעסקת עובדים פלסטינים לא חוקיים"
מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, מפרסם היום (15.4.2026) שני דוחות נוספים במסגרת הדוחות על כשלי שבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל. הכנתם של שני הדוחות הושלמה עוד לפני מבצע שאגת הארי ופרסומם נדחה נוכח המבצע, אך הממצאים וההמלצות המובאים בהם נכונים גם כעת.
- היבטים בשמירת רציפות שירותי התעופה בעת חירום
- העסקת עובדים לא-ישראלים לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל ובמהלכה
שמיים סגורים
בימים הראשונים למלחמת חרבות ברזל ניסו ישראלים רבים ששהו בחו"ל לחזור לארץ, ובהם גם חיילים ואנשי מילואים שקיבלו צו 8 ורצו להשתתף בהגנה על המדינה.
הם, כמו נוסעים שביקשו לצאת מישראל, גילו שחברות תעופה זרות ביטלו את טיסותיהן, ובשל הביקוש הרב שנוצר לטיסות של החברות הישראליות – מחירי כרטיסי הטיסה זינקו.
מבקר המדינה מצא שמשרד התחבורה ורשות התעופה האזרחית לא נערכו מראש למלחמה ממושכת, ולא היה להם נוהל שיאפשר לתעדף במצב חירום את החזרתם של נוסעים ישראלים השוהים בחו"ל, על פי חיוניותם למשק.
בביקורת עלה כי לממשלה אין יכולת ממשית להתערב במחירי הטיסות או להורות לחברות הישראליות להפעיל טיסות נוספות במצב חירום. משרד התחבורה, הרשות להגנת הצרכן ורשות התחרות לא פעלו כדי למתן את מחירי הטיסות.
איך אפשר לדאוג לכך שנוכל לטוס גם במצבי חירום?
"אף שהממשלה תמכה בחברות התעופה הישראליות, מתחילת משבר הקורונה ועד תום מבצע עם כלביא, היא לא דרשה בתמורה לקבוע הסדרים שיאפשרו לה להשפיע על פעילותן במצבי חירום עתידיים. בנוסף, לא נעשה ניסיון מצד המדינה להפעיל את צו האינטרסים במהלך המלחמה בקשר להפעלת טיסות", אמר המבקר אנגלמן. צו האינטרסים מאפשר למדינה להגדיר אינטרסים חיוניים בחברות מופרטות, כגון אל על, ומחייב את החברות לעמוד בדרישות מסוימות המצוינות בצו, כמו אספקת שירותים חיוניים או שמירה על תשתיות חיוניות.
"ירי הטילים מאיראן ומלבנון במבצע שאגת הארי ממחיש ביתר שאת כי על רשויות המדינה לדאוג שמערך התעופה יפעל באופן תקין גם בחירום", הדגיש המבקר אנגלמן. "מלחמת חרבות ברזל, מבצע עם כלביא ומבצע שאגת הארי המחישו את הצורך בקיומו של שדה תעופה משלים. הסחבת מצד הממשלה ודחיית קבלת ההחלטות לגבי המקום והזמן שבהם יוקם שדה התעופה נמשכו שנים, והשדה עדיין לא הוקם. יש לראות זאת בחומרה".
המבקר סיכם וקרא לשרת התחבורה "לתקן את הליקויים ולהכין תוכניות לשעת חירום בהקדם".
מחסור בידיים עובדות
ערב מלחמת חרבות ברזל היו בישראל בין 255,000 ל-275,000 עובדים לא-ישראלים, ובהם כ-105,000 פלסטינים. לאחר מתקפת 7.10 נוצר במשק מחסור מיידי בידיים עובדות: כ-110,000 עובדים לא-ישראלים ירדו ממצבת כוח האדם, רובם המוחלט (91%) פלסטינים שהפסיקו לעבוד בישראל. רוב העובדים האלה עבדו בבנייה ובחקלאות (92%), שהם הענפים שנגרמה להם הפגיעה החמורה ביותר בעקבות המלחמה.
"שום גורם, ובכלל זה משרד האוצר, לא בחן את ההשפעות העקיפות וההשפעות לטווח הבינוני והארוך של המחסור בעובדים לא-ישראלים בעקבות מלחמת חרבות ברזל. לא הוצבו יעדים לגבי מספר העובדים הזרים וזמנים להגעתם", קובע מבקר המדינה בדוח שבחן את העסקתם של עובדים לא-ישראלים לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל ובמהלכה.
המבקר אנגלמן: חסרים כ-37,000 עובדים זרים בענף הבנייה
בביקורת נמצא כי גם במאי 2024, כתשעה חודשים לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, עדיין לא היה גורם מתכלל בעל ראייה של כלל צורכי המשק וסמכות לטיפול בחסמים להבאת עובדים זרים, והעיסוק המרובה בנושא לא הניב תוצאות מספקות.
"למרות המאמצים להביא עובדים זרים לענף הבנייה במהלך המלחמה, ביוני 2025 עדיין נותר מחסור של כ-37,000 עובדים לא-ישראלים", אמר המבקר אנגלמן. "פגיעה או קריסה של ענף הבנייה בשל מחסור בידיים עובדות עלולה להשפיע על המשק כולו. המחסור בעובדים בענף השיפוצים אף עלול להביא להעסקת עובדים פלסטינים לא חוקיים. מבצע שאגת הארי הוא תמרור אזהרה נוסף - על משרדי הממשלה הרלוונטיים להיערך באופן שוטף לאיומים של מחסור בכוח אדם".
ביקורת על כלל הדרגים
ימים ספורים לאחר טבח שבעה באוקטובר יצא מבקר המדינה לשורה של סיורים ביישובי עוטף עזה, הדרום והצפון. המבקר נפגש עם מפונים במלונות באילת, בים המלח, בירושלים, במרכז ובצפון.
ב-7 בינואר 2024 הודיע המבקר על תחילת הביקורת בכ-60 נושאים, שאותם בודקים כ-200 מנהלי ביקורת במשרד מבקר המדינה. המבקר הדגיש שלוש אבני דרך לביקורת:
- הביקורת תהיה נוקבת כלפי כלל הדרגים - המדיני, הצבאי והאזרחי.
- בביקורות הליבה ובביקורות בנושאים נוספים תוטל אחריות אישית על האחראים למחדלים.
- לכשתקום ועדת חקירה ממלכתית - מבקר המדינה יקבע איתה גבולות גזרה.
הכוונה הראשונית היתה לפרסם בתוך חודשים ספורים את הדוחות שעוסקים בליבת הכשל שאפשר את טבח 7.10. אלא שצו ביניים - שהוסר באפריל 2025, לאחר הסכמות שמשרד מבקר המדינה הגיע אליהן עם צה"ל והשב"כ - עיכב במשך כ-15 חודשים את הביקורות בנושאים אלו. יצוין שכעת משרד מבקר המדינה נמצא בעיצומו של הליך הביקורת גם בנושאי הליבה. צו ביניים שהוציא בג"ץ ב-29.12.25 משהה את הביקורת על שמונה מהנושאים הללו, אולם הביקורת נמשכת בשאר הביקורות על חרבות ברזל שטרם פורסמו.
בשים לב למצב שנוצר, מבקר המדינה אנגלמן החליט כי בשל חשיבותם גם של הדוחות בנושאים אזרחיים - הדוחות יפורסמו בהתאם לסיום העבודה עליהם, כפי שנעשה בדוחות אלה.
דוחות חרבות ברזל שפורסמו עד כה:
- הטיפול בבריאות הנפש בעקבות אירועי שבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל (11.2.25)
- הפעלת מרכזי חוסן ביישובי קווי העימות מפרוץ מלחמת חרבות ברזל (11.2.25)
- האסדרה של צוותי החירום היישוביים לפני מלחמת חרבות ברזל והפעלתם בתחילת המלחמה (11.2.25)
- הסדרת הסיוע לנפגעי פעולות איבה מאירועי שבעה באוקטובר (11.2.25)
- הליכי השיקום של יישובי הנגב המערבי (24.2.25)
- טיפול הממשלה ביישובי הצפון במהלך מלחמת חרבות ברזל - המישור האזרחי-כלכלי (10.6.25)
- יישום הסיוע הכלכלי לעסקים קטנים בחודשים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל (10.6.25)
- טיפול רשויות מקומיות (שלא פונו) באוכלוסיות מיוחדות בשעת חירום (23.7.25)
- פעילות השירות הפסיכולוגי-חינוכי למענה רגשי ונפשי בשגרה ובמלחמת חרבות ברזל (23.7.25)
- כוח אדם בעת חירום ברשויות המקומיות - מלחמת חרבות ברזל (23.7.25)
- מענה על פניות ותלונות של הציבור ברשויות מקומיות בעת שגרה ובעת מלחמת חרבות ברזל (23.7.25)
- היערכות הרשויות המקומיות לשריפות - ביקורת מעקב (23.7.25)
- דוח הניהול הממשלתי של התחום האזרחי במהלך מלחמת חרבות ברזל (3.9.25)
- ענף החקלאות במלחמת חרבות ברזל (16.9.25)
- הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל (16.9.25)
- הבטחת צורכי המזון של מדינת ישראל בחירום (21.10.25)
- הקבינט החברתי-כלכלי במהלך מלחמת חרבות ברזל ובתקופה שקדמה לה (4.11.25)
- ההיערכות הכלכלית לשעת חירום לפני מלחמת חרבות ברזל (4.11.25)
- הכנת תקציבי המלחמה בשנים 2023 - 2024 במשרד האוצר (4.11.25)
- ביצוע תקציב המלחמה בתחילת מלחמת חרבות ברזל (4.11.25)
- היעדר תפיסת ביטחון לאומי וההשפעה על תהליכים מרכזיים בדרג המדיני ובצה"ל (11.11.25)
- ההסדרים לתשלום תגמול המילואים ולהגנה על הזכויות בעבודה של משרתי המילואים (18.11.25)
- מענה מערכת ההשכלה הגבוהה לסטודנטים במילואים במלחמת חרבות ברזל (18.11.25)
- נמל התעופה הבין-לאומי על שם אילן ואסף רמון - אילת: אבטחת הנמל מפני איומים ביטחוניים והמענה לאירוע רב-נפגעים (2.12.25)
- ההיערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, רקטות ואיומים אוויריים נוספים - ביקורת מעקב (2.12.25)
- אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים (23.12.25)
- ההיערכות והפעילות של רשות המיסים לפיצוי בגין נזקי מלחמה (6.1.26)
- היערכות מערכת החינוך ללמידה במצב חירום והפעלתה במלחמת חרבות ברזל (6.1.26)
- מיגון בתי חולים (6.1.26)
- מיגון ומקלוט ברשויות המקומיות (6.1.26)
- הליכי השיקום והפיתוח של יישובי הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר (10.2.26)
- היערכות למצבי חירום במשק האנרגיה בראי מלחמת חרבות ברזל ומבצע עם כלביא - דלקים, גפ"מ וגז טבעי (17.2.26)
- היערכות ומוכנות משק החשמל למלחמת חרבות ברזל ופעולות שנעשו בו במהלכה (17.2.26)
- פינוי האוכלוסייה וקליטתה לאחר שבעה באוקטובר - 13 דוחות (24.2.26)
