"הממשלה וצה"ל כשלו בפינוי התושבים ובקליטתם"

• פינוי אוכלוסייה וקליטתה

---

בשלושת החודשים הראשונים למלחמת חרבות ברזל, פונו והתפנו בפועל כ-210,000 תושבים מבתיהם ביישובי הצפון והדרום. מתוכם פונו באופן יזום על ידי הממשלה 130,000 תושבים בחודש הראשון למלחמה עקב החלטות מערכת הביטחון והממשלה, והם נקלטו בכ-700 בתי מלון ברחבי הארץ.

נוכח ההיקף חסר התקדים של הפינוי, ביצע משרד מבקר המדינה ביקורת מקיפה על היבטים שונים של הנושא: מהיערכות גופי הממשל לפינוי אוכלוסייה לפני שבעה באוקטובר, דרך מהלך הפינוי ותפקודן של הרשויות המקומיות, המפונות והקולטות - ועד לניהול המידע אודות המפונים.

 

מי מנהל את הטיפול בעורף?

הביקורת שבחנה את האופן שבו ניהלו הממשלה והצבא את הפינוי והקליטה העלתה שורה של כשלים חמורים. על חלקם התריע המבקר כבר בַּשנים שקדמו למלחמה - אבל הם לא תוקנו בזמן. וכולם מצטברים לכדי תמונה מדאיגה. "הממשלה וצה"ל כשלו בפינוי התושבים ובקליטתם", קבע מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, עם פרסום הדוח (24.2.2026). "מאז מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 ומזה כשני עשורים, ממשלות ישראל, ובכללן הממשלה ה-37 שכיהנה בתקופת מלחמת חרבות ברזל, נדרשו להסדיר את הטיפול באוכלוסייה בעורף באירועי חירום אזרחיים וביטחוניים - אך הן לא עשו כן. בכך נפגמו ההכנה והניהול של העורף בחירום שבאו לידי ביטוי גם במלחמת חרבות ברזל". 

וכך, במקום שיהיה גורם מרכזי אחד שינהל את הטיפול בעורף במצבי חירום, יש גופים רבים, כל אחד מהם מטיל את האחריות על משנהו - וממשלת ישראל אינה מכריעה בעניין. 

 

"אי-סדר מוחלט בפינוי"

עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל לא הייתה תוכנית מעודכנת לפינוי ולקליטה: התוכנית הלאומית "מלון אורחים" לא אושרה בממשלה מבעוד מועד והתוכנית הלאומית "מרחק בטוח" נותרה כטיוטה בלתי מאושרת.

המבקר ציין כי "מצאנו אי-סדר מוחלט בפינוי היישובים: יישובים לא הצליחו לתאם את הפינוי שלהם מול צה"ל והפינוי נעשה בחלק מן המקרים תוך סיכון התושבים שלא לצורך. תוכניות לא עודכנו, היו אפס תוכניות אופרטיביות לאומיות מוסמכות ואפס אימונים לחירום". 

לדבריו, המצב הכאוטי הזה הורגש לא רק בימים ובשבועות הראשונים למלחמה, אלא גם חודשים ארוכים לאחר מכן: "שבעה חודשים אחרי הטבח - למשרד החינוך לא היה מידע על 10,000 תלמידים".

ומכיוון שהסמכויות אינן מוגדרות כראוי, הטיפול במפונים נופל, ועלול ליפול גם בעתיד, בין הכיסאות. 

"משרד הפנים נעדר מתפקוד"

הביקורת העלתה תמונה עגומה של כשל מערכתי של גופי החירום פס"ח ורח"ל בהיערכות לקליטת אוכלוסייה בתרחישי חירום: "פס"ח קיים תרגילים לא רלוונטיים - לבתי ספר במקום לבתי מלון. פתרון זה התברר במהלך מלחמת חרבות ברזל כמענה שאינו ישים לטווח ארוך ולתקופות פינוי ממושכות. על אף פנייתי לראש הממשלה, הוא לא יישב את המחלוקת בין שרי הביטחון והפנים על סמכויותיהם". 

בביקורת נמצא כי שר הפנים ומנכ"ל משרדו לא הפעילו במלחמה את מערך פס"ח, שהיה אמור לספק מענה ראוי לכל אחד מהמפונים: "גם אם תוכנית 'מלון אורחים' לא הופעלה בנסיבות  מצב החירום, לא ניתן לקבל את גישתו של משרד הפנים שאין לו אחריות על קליטת האוכלוסייה ושהוא איננו נדרש להפעיל את מערך פס"ח...במקום דוגמטיות מחשבתית תוך היצמדות עיקשת ובלתי מתפשרת להחלטת 'מלון אורחים' ככתובה וכלשונה, היה  עליו, לכל הפחות, לעשות כל מאמץ לרתום כמה שיותר ממשאבי מערך פס"ח ויכולותיו לטובת הפעלת הקליטה. בפועל, דווקא בשעת מבחן המשרד נעדר מתפקוד, והרשויות המקומיות נותרו ללא גורם מנחה ומכוון, אף שבשגרה הוא משמש להן כתובת מרכזית לפתרון בעיות רבות ומגוונות".

המבקר מתח ביקורת גם על פיקוד העורף, ש"לא נתן מענה רלוונטי למשרדי הממשלה בכל הנוגע לטיפול בצורכי המפונים במלונות ". 

הרשויות המקומיות נותרו לבדן

במצבי חירום הממשלה וגופי החירום והביטחון אחראיים לשלומה של האוכלוסייה הנתונה בסכנה, אולם הגוף המקיים קשר ישיר ושוטף עם האוכלוסייה הוא הרשות המקומית, ולכן מעורבותה במעקב אחר מצב האוכלוסייה ופינויה במקרה צורך הכרחית. 

במהלך המלחמה פונו 15 רשויות מקומיות מהצפון ומהדרום. מאות אלפי המפונים והמתפנים נקלטו ב-90 רשויות מקומיות.

הרשויות המפונות והקולטות עשו כמיטב יכולתן כדי לסייע לתושבים, אבל המבקר מצא כי היעדר הרלוונטיות של התוכניות הצה"ליות והממשלתיות השפיעו באופן ניכר גם על השלטון המקומי: "בהיעדר הגדרה ברורה של תפקידי רשות מקומית מפונה, כל רשות מפונה פעלה מול תושביה לפי יכולתה והבנתה. 

"כך, נפגעה יכולת הרשויות המקומיות המפונות לעמוד לרשות תושביהן, שעה שהם נתונים לאיום ביטחוני ונאלצים להפסיק את שגרת חייהם המוכרת: תושבי קריית שמונה, למשל, פונו לכ-300 מתקני אירוח. הדבר גרם להיעדר יכולת לספק מענה לתושבים, עד כדי גרימת סבל מיותר והגברת החרדה ואי-הוודאות".

המבקר אנגלמן ציין כי חוסר הסדר הורגש גם בהליך הפינוי בדרום: "פרט לתושבי כמה מהיישובים במועצה האזורית אשכול, שפונו תחת אש בשבעה באוקטובר ובשתי היממות שלאחר מכן, הפינוי בוצע על ידי הרשויות המקומיות בכוחות עצמן. השיבוץ למתקני אירוח נעשה שלא לפי תוכנית מוסדרת, אלא על פי זמינות. יעדי הקליטה לא נקבעו בהחלטות הממשלה ובהוראות הפינוי של משרד הביטחון; ועקרון השמירה על הקהילתיות לא נשמר".

המבקר קבע בהמלצותיו כי "יש לוודא כי לרשויות הקולטות יהיו בעת חירום תקציבים לשימוש מיידי, גמישות ניהולית מלאה, משאבים וכוח האדם המקצועי הדרוש ".

משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בחר להשתתף במיזם "אות.חיים", ולהנציח את זכרם של כמה מהנרצחים והנופלים בכותרות הפרק "פינוי אוכלוסייה וקליטתה ברשויות המקומיות". הגופנים נבחרו מתוך מגוון הגופנים שבאתר המיזם, שבמסגרתו מעצבים יוצרים גופן מכתב היד של הנרצחים והנופלים במתקפת הטרור בשבעה באוקטובר ובמלחמת חרבות ברזל, כדי להשאיר בעולמנו אות חיים מהם. 

 

"לא הייתה תשתית מידע סדורה"

ביטוי נוסף לכאוס שסבב את פינוי האוכלוסייה וקליטתה נוגע לניהול המידע אודות מאות אלפי המפונים והמתפנים. "בפרוץ המלחמה לממשלה לא הייתה מערכת מחשוב שתאפשר לה לרכז ולנהל את המידע על התושבים שפונו והתפנו מבתיהם", אמר המבקר אנגלמן. "זהו כשל שפגע במישרין ביכולת להתניע בשבועות שלאחר פרוץ המלחמה מערך טיפול מהיר, סדור ומיטבי באוכלוסייה עצומה שפונתה והתפנתה מביתה. 

"בהיעדרה של תשתית מידע סדורה לא ניתן היה גם לקבל תמונת מצב כוללת ולא ניתן היה להנגיש מהמערכת את המידע הרלוונטי לכל משרד ממשלתי ורשות מקומית, על מנת שיוכלו לספק את המענה המיטבי. הדבר יצר כפילויות בפעילות המשרדים בבתי המלון, הטיל עומס על המפונים ששהו שם בבירוקרטיה מיותרת ושיקף פעילות ממשלתית בלתי מתואמת.

"בחלוף כחצי שנה מאז פרוץ המלחמה נאסף מידע עדכני (במערכת יחד) רק על כ-50% בלבד מהמפונים והמתפנים. הוצאות המדינה למימון עלויות שהותם של המפונים בבתי המלון ובבתי הארחה הגיעו לכ-5.26 מיליארד ש"ח עד לסוף יולי 2024. ואולם בביקורת עלה כי מידע על המפונים הגיע רק מבתי המלון ולא מגוף ממשלתי שאסף את המידע מהמפונים עצמם. בכך נמנעה היכולת לבצע בקרה אפקטיבית ואף בזמן אמת על תשלומי הממשלה לבתי המלון".

המבקר קרא לראש הממשלה, לשרים ולצה"ל לתקן את הליקויים בהקדם: "מדינת ישראל חייבת להיערך למצבים של פינוי עשרות אלפי אזרחים, בפרט לאור המצב הביטחוני הקיים".

 

ביקורת על כלל הדרגים

ימים ספורים לאחר טבח שבעה באוקטובר יצא מבקר המדינה לשורה של סיורים ביישובי עוטף עזה, הדרום והצפון. המבקר נפגש עם מפונים במלונות באילת, בים המלח, בירושלים, במרכז ובצפון.

ב-7 בינואר 2024 הודיע המבקר על תחילת הביקורת בכ-60 נושאים, שאותם בודקים כ-200 מנהלי ביקורת במשרד מבקר המדינה. המבקר הדגיש שלוש אבני דרך לביקורת:

• הביקורת תהיה נוקבת כלפי כלל הדרגים - המדיני, הצבאי והאזרחי.
• בביקורות הליבה ובביקורות בנושאים נוספים תוטל אחריות אישית על האחראים למחדלים.
• לכשתקום ועדת חקירה ממלכתית - מבקר המדינה יקבע איתה גבולות גזרה.

הכוונה הראשונית היתה לפרסם בתוך חודשים ספורים את הדוחות שעוסקים בליבת הכשל שאפשר את טבח 7.10. אלא שצו ביניים - שהוסר באפריל 2025, לאחר הסכמות שמשרד מבקר המדינה הגיע אליהן עם צה"ל והשב"כ - עיכב במשך כ-15 חודשים את הביקורות בנושאים אלו. יצוין שכעת משרד מבקר המדינה נמצא בעיצומו של הליך הביקורת גם בנושאי הליבה. צו ביניים שהוציא בג"ץ ב-29.12.25 משהה את הביקורת על שמונה מהנושאים הללו, אולם הביקורת נמשכת בשאר הביקורות על חרבות ברזל שטרם פורסמו.

בשים לב למצב שנוצר, מבקר המדינה אנגלמן החליט כי בשל חשיבותם גם של הדוחות בנושאים אזרחיים - הדוחות יפורסמו בהתאם לסיום העבודה עליהם, כפי שנעשה בדוחות זה. 

 

דוחות חרבות ברזל שפורסמו עד כה:

1. הטיפול בבריאות הנפש בעקבות אירועי שבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל (11.2.25)
2. הפעלת מרכזי חוסן ביישובי קווי העימות מפרוץ מלחמת חרבות ברזל (11.2.25)
3. האסדרה של צוותי החירום היישוביים לפני מלחמת חרבות ברזל והפעלתם בתחילת המלחמה (11.2.25)
4. הסדרת הסיוע לנפגעי פעולות איבה מאירועי שבעה באוקטובר (11.2.25)
5. הליכי השיקום של יישובי הנגב המערבי (24.2.25)
6. טיפול הממשלה ביישובי הצפון במהלך מלחמת חרבות ברזל - המישור האזרחי-כלכלי (10.6.25)
7. יישום הסיוע הכלכלי לעסקים קטנים בחודשים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל (10.6.25)
8. טיפול רשויות מקומיות (שלא פונו) באוכלוסיות מיוחדות בשעת חירום (23.7.25)
9. פעילות השירות הפסיכולוגי-חינוכי למענה רגשי ונפשי בשגרה ובמלחמת חרבות ברזל (23.7.25)
10. כוח אדם בעת חירום ברשויות המקומיות - מלחמת חרבות ברזל (23.7.25)
11. מענה על פניות ותלונות של הציבור ברשויות מקומיות בעת שגרה ובעת מלחמת חרבות ברזל (23.7.25)
12. היערכות הרשויות המקומיות לשריפות - ביקורת מעקב (23.7.25)
13. דוח הניהול הממשלתי של התחום האזרחי במהלך מלחמת חרבות ברזל (3.9.25)
14. ענף החקלאות במלחמת חרבות ברזל (16.9.25)
15. הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל (16.9.25)
16. הבטחת צורכי המזון של מדינת ישראל בחירום (21.10.25)
17. הקבינט החברתי-כלכלי במהלך מלחמת חרבות ברזל ובתקופה שקדמה לה (4.11.25)
18. ההיערכות הכלכלית לשעת חירום לפני מלחמת חרבות ברזל (4.11.25)
19. הכנת תקציבי המלחמה בשנים 2023 - 2024 במשרד האוצר (4.11.25)
20. ביצוע תקציב המלחמה בתחילת מלחמת חרבות ברזל (4.11.25)
21. היעדר תפיסת ביטחון לאומי וההשפעה על תהליכים מרכזיים בדרג המדיני ובצה"ל (11.11.25)
22. ההסדרים לתשלום תגמול המילואים ולהגנה על הזכויות בעבודה של משרתי המילואים (18.11.25)
23. מענה מערכת ההשכלה הגבוהה לסטודנטים במילואים במלחמת חרבות ברזל (18.11.25)
24. נמל התעופה הבין-לאומי על שם אילן ואסף רמון - אילת: אבטחת הנמל מפני איומים ביטחוניים והמענה לאירוע רב-נפגעים (2.12.25)
25. ההיערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, רקטות ואיומים אוויריים נוספים - ביקורת מעקב (2.12.25)
26. אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים (23.12.25)
27. ההיערכות והפעילות של רשות המיסים לפיצוי בגין נזקי מלחמה (6.1.26)
28. היערכות מערכת החינוך ללמידה במצב חירום והפעלתה במלחמת חרבות ברזל (6.1.26)
29. מיגון בתי חולים (6.1.26)
30. מיגון ומקלוט ברשויות המקומיות (6.1.26)
31. הליכי השיקום והפיתוח של יישובי הנגב המערבי, קהילותיהם ותושביהם שנפגעו במתקפת שבעה באוקטובר (10.2.26)
32. היערכות למצבי חירום במשק האנרגיה בראי מלחמת חרבות ברזל ומבצע עם כלביא - דלקים, גפ"מ וגז טבעי (17.2.26)
33. היערכות ומוכנות משק החשמל למלחמת חרבות ברזל ופעולות שנעשו בו במהלכה (17.2.26)

דוחות נציבות תלונות הציבור: 

1. תלונות הציבור בשבועות הראשונים של מלחמת "חרבות ברזל" - דוח מיוחד (19.12.23)
2. תלונות הציבור במבצע עם כלביא - דוח מיוחד (10.9.25)