"נעשו פעולות אסורות בתחום האזנות הסתר"

• שימוש בכלים טכנולוגיים לצורכי אכיפה - האזנות סתר ונתוני תקשורת

---

מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, מפרסם דוח מיוחד בנושא השימוש של המשטרה בכלים טכנולוגיים לביצוע האזנות סתר ושימוש בנתוני תקשורת (20.1.2026). 

במסגרת הדוח נבדקה פעילות המשטרה, הייעוץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה, והממשק ביניהם.    הדוח מקיף את כל התהליך - הסדרה בחקיקה, אישור משפטי לשימוש בכלים, הגשת בקשות, ביצוע התקנות, קבלת מידע מהכלים ושימוש בו, ופיקוח ובקרה על הליכים אלה. 

הנושאים המרכזיים בהם נמצאו פערים הם:

1. חוסר בהסדרה חקיקתית ומשפטית הולמת: הסדרה זו נחוצה לשימוש של המשטרה בכלים טכנולוגיים בתחום האזנות הסתר והשימוש בנתוני תקשורת. אי ההסדרה הביאה לפגיעה ביכולת של המשטרה להשתמש בכלים הטכנולוגיים לצורך מאבק בפשיעה החמורה - ומהצד השני, נעשה שימוש שיש בו פגיעה בפרטיות ללא הסדרה בחקיקה ראשית. 
2. פרקטיקות עבודה שמעוררות קשיים במשטרה: בביקורת נמצאו דרכי פעולה שלא בהתאם לתהליך התקין ולא לפי נהלים סדורים, שהובילו לביצוע פעולות אסורות החל משלב הגשת הבקשה לצווים ועד לשימוש בנתוני התקשורת או בתוצרי האזנת הסתר.  בהעדר הסדרה חקיקתית ומשפטית  הולמת התברר בדיעבד שבוצעו התקנות אסורות, איסוף מידע אסור, והפקה ושימוש של תוצרים אסורים.
3. ממשקי העבודה בין משטרת ישראל למשרד המשפטים: הליווי המשפטי שנתנו גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה במשרד המשפטים ובפרקליטות למשטרה בענין השימוש בכלים הטכנולוגיים נמצא חסר. המשטרה לא העבירה למשרד המשפטים מידע מספק, ומהצד השני, הייעוץ המשפטי לממשלה והפרקליטות לא פעלו לקבל את מלוא המידע על היכולות של הכלים הטכנולוגיים. 
4. חולשה מקצועית בתחום הטכנולוגיה והמשפט בקרב גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה, הפרקליטות והייעוץ המשפטי למשטרה. 

שוטרי משטרת ישראל נמצאים בחזית המלחמה בפשיעה ומבצעים את עבודתם במסירות רבה  וכך גם הפרקליטים והיועצים המשפטיים במשרד המשפטים האמונים על אכיפת החוק.

המשטרה היא הגורם המרכזי לאכיפת החוק ולשמירה על ביטחון אזרחי מדינת ישראל, והיא נמצאת כל העת במאבק מול גורמי פשיעה וטרור שמסכנים את שלום הציבור וביטחון המדינה ומנצלים לרעה את התקדמות הטכנולוגיה. לכן, יש חשיבות לחזק את המשטרה באמצעות הכלים הטכנולוגיים הנדרשים לה למלחמה בפשיעה המאורגנת ובפשיעה הלאומנית יחד עם הסדרה חקיקתית הולמת וכן פיקוח ובקרה ראויים.

מבקר המדינה המליץ לקדם את תיקוני החקיקה הנדרשים, לפתח מנגנוני בקרה משופרים, להבהיר נהלים ותהליכי עבודה ולהגביר את השקיפות הבין-ארגונית. המבקר קבע כי על שר המשפטים, השר לביטחון לאומי, היועצת המשפטית לממשלה, פרקליט המדינה, מפכ"ל המשטרה וראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה להבטיח שכל הליקויים יתוקנו. תיקון הליקויים יגביר את אמון הציבור בגורמי אכיפת החוק, יוביל לשיפור מערכתי ומקצועי בשימוש בכלים טכנולוגיים, יסייע לגופי האכיפה להיאבק בפשיעה החמורה ויחזק את היסודות הדמוקרטיים שעליהם מתבססות סמכויותיהם. 

"הליקויים בדוח יסודיים ומשמעותיים", אמר המבקר אנגלמן. "הם מחייבים תיקון מערכתי אצל גופי אכיפת החוק. הביקורת חשפה ביצוע פעולות אסורות על ידי המשטרה בתחום האזנות הסתר והשימוש בכלים טכנולוגיים. הדבר נובע בין היתר מפעולה ללא הסדרה מספקת בחקיקה, ללא אישורים משפטיים מתאימים ומבלי שהיו לה נהלים סדורים.  הייעוץ המשפטי לממשלה מצידו לא היה שותף פעיל בהליכי הבחינה של השימוש בכלים טכנולוגיים, ולא יזם דיון עקרוני וכולל בנושאים אלו". 

מבקר המדינה הדגיש כי "מטרת הדוח להוביל לתיקון מערכתי, לחיזוק מוסדות המדינה ולהגברת האמון הציבורי בהם, ולא לשמש כלי לניגוח בעל תפקיד זה או אחר".

המבקר ציין כי "בדוח נבחנו כלים ושיטות עבודה שלא נבחנו בעבר, לרבות בחינת השימוש בנתוני התקשורת. בנוסף, נערך לראשונה ניתוח מקיף של כל התהליך - אישור משפטי לשימוש בכלים, הגשת בקשות לבתי משפט, ביצוע התקנות, קבלת המידע מהכלים ושימוש בו, והפיקוח והבקרה על ההליכים האלה". 

"האתגר הוא לאזן בין לחימה בפשיעה לפגיעה בזכות לפרטיות. אם לא נדע לאזן ההשלכות יהיו קיצוניות: או שמערכת האכיפה תפעל ללא ריסון וייפגעו ערכים דמוקרטיים - או שהפשיעה תתגבר ותצא משליטה".

"חשיבות ביקורת המדינה ופעולתה נגזרת מחוק יסוד מבקר המדינה, המעניק לה עצמאות ואי-תלות מוחלטת ברשות המבצעת. עצמאות זו חיונית כדי להבטיח שהביקורת תתבצע ללא מורא וללא השפעות, וכי מבקר המדינה ייתן דין וחשבון לכנסת ולציבור".