המבקר אנגלמן על הניהול הממשלתי של התחום האזרחי במלחמה: "מחדל מתמשך"

• לקריאת דוח הניהול הממשלתי של התחום האזרחי במהלך מלחמת חרבות ברזל

---

מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, מפרסם היום דוח מיוחד על הניהול הממשלתי של התחום האזרחי במהלך המלחמה. זהו הפרסום הרביעי של דוחות הביקורת על אסון ה-7.10 ומלחמת חרבות ברזל.

"מאות אלפי תושבים חוו על בשרם את הכשלים של ממשלת ישראל בניהול התחום האזרחי במלחמת חרבות ברזל", אמר המבקר אנגלמן. "הביקורת שאנו מפרסמים היום חושפת מחדל מתמשך: במשך יותר מ-17 שנים לא פעלה הממשלה למנות גוף אחראי לניהול הטיפול בעורף בשעת חירום ". 

האחראים לכשלים

מבקר המדינה הטיל בדוח אחריות אישית על האחראים לכשלים העיקריים:

• "ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לא קידם את הנושא ב-13 שנות כהונתו המצטברות. את המחיר של המחדל המתמשך הזה שילמו תושבי המדינה, אשר נזקקו נואשות לטיפול גופי הממשלה במלחמה. ההחלטות שקיבלה הממשלה לאחר פרוץ המלחמה לא השיגו את תכליתן, ולמעשה יישומן התפוגג כתוצאה מהניסיון הכושל להעמיד מבנה תפקודי ללא היערכות מוקדמת נאותה".
  
  
• "שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', לא מימש את סמכויותיו לטפל בהיבטים האזרחיים של המלחמה. השר כשל בהקמת מרכז שליטה אזרחי ומיעט להפעיל את הקבינט הכלכלי-חברתי בראשותו. עקב כך, הלכה למעשה, הקבינט נמנע ממילוי תפקידו לטפל בהיבטים האזרחיים במהלך המלחמה. זאת ועוד, במבחן התוצאה, משרד האוצר  - הנהלתו וגורמי מקצוע שבו, לרבות בתחום המינהלי והמשפטי, הממונה על השכר וכן נציבות שירות המדינה - לא הצליחו להביא ליישום של החלטת הממשלה להקים מרכז שליטה אזרחי  ולהפעילו בשעת מלחמה, ולא נתנו מענה על קשיים במהלך הניסיון לממש את מדיניות השר לעניין הקמת משל"ט אזרחי ופעילותו בשעת המלחמה".
  
  
• "שר הביטחון לשעבר, יואב גלנט, וקודמיו בתפקיד לא הסדירו במשך שנים את מעמדם של רשות החירום הלאומית ופיקוד העורף. לצד זאת, גופי החירום הללו לא נתנו הלכה למעשה מענה מספק על פערים שונים במהלך מלחמת חרבות ברזל. רשות החירום הלאומית לא היוותה גוף חירום לאומי, המנהל את ההיבטים האזרחיים של הטיפול בעורף בעת המלחמה - ופיקוד העורף, שהוא גוף בעל משאבים גדולים ביותר, לא נתן מענה לצורכיהם של המפונים ותפקיד נציגיו באתרי המפונים לא היה ברור". 
  
  
• "מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, הפעיל את פורום המנכ"לים של משרדי הממשלה באופן לקוי. היו לכך השלכות שפגעו בטיפול הממשלתי הכולל בתחום האזרחי במהלך המלחמה".
  מבקר המדינה קבע כי "על ראש הממשלה ושרי האוצר והביטחון לפעול לאלתר כדי לבסס מערך כולל ואיכותי לניהול ההיבטים האזרחיים במלחמה ".

ביקורת על כלל הדרגים

ימים ספורים לאחר טבח שבעה באוקטובר יצא מבקר המדינה לשורה של סיורים  ביישובי עוטף עזה, הדרום והצפון. המבקר נפגש עם מפונים במלונות באילת, בים המלח, בירושלים, במרכז ובצפון.

ב-7 בינואר 2024 הודיע המבקר על תחילת הביקורת בכ-60 נושאים, שאותם בודקים כ-200 מנהלי ביקורת במשרד מבקר המדינה. המבקר הדגיש שלוש אבני דרך לביקורת:

• הביקורת תהיה נוקבת כלפי כלל הדרגים - המדיני, הצבאי והאזרחי.
• בביקורות הליבה ובביקורות בנושאים נוספים תוטל אחריות אישית על האחראים למחדלים.
• לכשתקום ועדת חקירה ממלכתית - מבקר המדינה יקבע איתה גבולות גזרה.

הכוונה הראשונית היתה לפרסם בתוך חודשים ספורים את הדוחות שעוסקים בליבת הכשל שאפשר את טבח 7.10. אלא שצו ביניים - שהוסר אך לפני שבועות אחדים לאחר הסכמות שמשרד מבקר המדינה הגיע אליהן עם צה"ל והשב"כ - עיכב במשך כ-15 חודשים את הביקורות בנושאים אלו. יצוין שכעת משרד מבקר המדינה נמצא בעיצומו של הליך הביקורת גם בנושאי הליבה.

לאור המצב שנוצר, המבקר אנגלמן החליט כי בשל החשיבות הרבה שיש גם לדוחות בנושאים האזרחיים - הדוחות הללו יפורסמו בהתאם לסיום העבודה עליהם. פרסום זה, כאמור, הינו הרביעי מבין דוחות חרבות ברזל, והוא עוסק בסוגיות אזרחיות.

מובן שהציבור זכאי לתשובות על השאלות הקשות למחדל החמור בתולדות המדינה. מבקר המדינה לא ישקוט עד שיספק את התשובות למחדלי הדרג המדיני והדרג הצבאי, ואלה יפורסמו כאשר תסתיים מלאכת הביקורת עליהם.

 

דוחות חרבות ברזל שפורסמו עד כה:

1. הטיפול בבריאות הנפש בעקבות אירועי שבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל.
2. הפעלת מרכזי חוסן ביישובי קווי העימות מפרוץ מלחמת חרבות ברזל.
3. האסדרה של צוותי החירום היישוביים לפני מלחמת חרבות ברזל והפעלתם בתחילת המלחמה.
4. הסדרת הסיוע לנפגעי פעולות איבה מאירועי שבעה באוקטובר.
5. הליכי השיקום של יישובי הנגב המערבי.
6. טיפול הממשלה ביישובי הצפון במהלך מלחמת חרבות ברזל - המישור האזרחי-כלכלי.
7. יישום הסיוע הכלכלי לעסקים קטנים בחודשים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל.