מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, פרסם את דוחות הביקורת הראשונים בנושאים אזרחיים הקשורים לכשלים של הממשלה ושל צה"ל בתקופה שקדמה ל-7.10 ולאחריה
מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, פרסם (11.2.25) את דוחות הביקורת הראשונים בנושאים אזרחיים, הקשורים לכשלים של הממשלה ושל צה"ל בתקופה שקדמה ל-7.10 ולאחריה.
ימים ספורים לאחר טבח שמחת תורה הגיע המבקר אנגלמן לעוטף עזה. במהלך החודשים שלאחר מכן נפגשו המבקר ועובדי משרדו עם מפונים במלונות באילת, בים המלח, בירושלים, במרכז ובצפון. כבר ביום 7.1.24 הודיע המבקר על תחילת הביקורת בכ-60 נושאים, שעליהם עמלים כ-200 מנהלי ביקורת במשרד מבקר המדינה.
המבקר הדגיש שלוש אבני דרך לביקורת:
- ביקורת מקיפה ונוקבת כלפי כלל הדרגים - המדיני, הצבאי והאזרחי.
- הביקורת תנקוב בשמות האחראים למחדלים ותטיל עליהם אחריות אישית.
- ככל שתקום ועדת חקירה ממלכתית, מבקר המדינה יקבע גבולות גזרה בתיאום עם הוועדה כפי שעשה בעבר.
הכוונה הראשונית היתה לפרסם בתוך חודשים ספורים את הדוחות שעוסקים בליבת הכשל שאיפשר את טבח ה-7.10. אלא שכעבור זמן קצר נרשמה התנגדות חריפה של צה"ל לעצם קיום הביקורת בעת הזו. לכך נוספו עתירות שהוגשו לבג"ץ, ושאליהן הצטרפו היועצת המשפטית לממשלה, צה"ל ושב"כ, בדרישה לבלום את הביקורת. בג"ץ הוציא צו ביניים שלא איפשר את מימושו של סעיף 3 בחוק יסוד: מבקר המדינה כלפי צה"ל ושב"כ. סעיף זה קובע כי "גוף העומד לביקורתו של מבקר המדינה ימציא למבקר ללא דיחוי, לפי דרישתו, ידיעות, מסמכים, הסברים, וכל חומר אחר שלדעת המבקר דרושים לו לצורכי הביקורת".
התנהלות זו גררה סחבת של כשנה ביכולת לקיים ביקורת בנושאי הליבה. נכון להיום, פברואר 2025, עדיין קיים צו הביניים האוסר על מבקר המדינה לקיים ביקורת בצה"ל בנושאי הליבה, שאזרחי ישראל מצפים לתשובות לגביהם כבר שנה וארבעה חודשים.
בשל העיכוב שנגרם בביקורת על נושאי הליבה הצבאיים והמדיניים, החליט מבקר המדינה אנגלמן לפרסם תחילה דוחות העוסקים בסוגיות אזרחיות חשובות ומרכזיות. פרסום זה הינו הראשון מבין דוחות הביקורת על מלחמת חרבות ברזל ("אגד 1"). מכאן ואילך, יפורסמו דוחות הביקורת הבאים על המלחמה בהתאם לסיום העבודה עליהם.
הציבור זכאי לתשובות על השאלות הקשות למחדל החמור בתולדות המדינה. מבקר המדינה לא ישקוט עד שיספק את התשובות למחדלי הדרג המדיני והדרג הצבאי, וכאשר צו הביניים יוסר בכוונתו להקדיש את מירב תשומת הלב לנושאים אלו.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן:
"כשלושה מיליון ישראלים עלולים לסבול מתסמיני פוסט טראומה, דיכאון או חרדה מאז שבעה באוקטובר. הם אינם מקבלים את הטיפול הנפשי שהם כל כך זקוקים לו. לא יעלה על הדעת שצריך להמתין בתור כחצי שנה כדי לקבל טיפול מפסיכיאטר בקופת החולים.
מערך בריאות הנפש, שהתקשה לתפקד עוד לפני שבעה באוקטובר - קרס בימים הראשונים למלחמה.
התרעתי על הכשלים בתחום הטיפול בבריאות הנפש במכתב לראש הממשלה כבר כחודש לאחר הטבח - אבל כלל הליקויים טרם תוקנו במלואם.
שר הבריאות אוריאל בוסו ומנכ"ל משרדו משה בר סימן טוב לא וידאו מראש שמשרד הבריאות ערוך לתת סיוע נפשי למאות אלפי מפונים, אף על פי שהיה תרחיש לפינוי נרחב של אוכלוסייה שהמשרד היה אמור לפעול לפיו.
מרכזי החוסן, שמטפלים בנפגעי חרדה בעת שגרה ובשעת חירום, עדיין מתמודדים עם אי-ודאות תקציבית ומחסור חמור בכוח אדם.
יש לראות בחומרה את העובדה שהממשלה טרם הסדירה בחוק את מעמדם של צוותי החירום היישוביים - צח"י.
עם פרוץ אירועי שבעה באוקטובר צוותי הצח"י שביישובי עוטף עזה היו הראשונים לתת הנחיות לתושבים, ובמקרים מסוימים הם אלו שפעלו ביישוב עם כיתות הכוננות עד שכוחות הביטחון הגיעו. צוותי הצח"י היו מעורבים בצורה משמעותית בתהליכי פינוי היישובים ולאחריהם. הם ארגנו, ניהלו וליוו את הפינוי ולאחר מכן ריכזו את המידע על מקום שהיית המפונים, ריכזו את צורכיהם והעלו פערים לפני הגורמים הרלוונטיים. צוותי הצח"י, שפעלו במהלך המלחמה ביישובים רבים - בפרט בדרום ובצפון ולאורך יישובי קו התפר - אינם זוכים לכל הכרה בחוק שתגן על זכויותיהם ותאפשר את פעילותם בתקופות ארוכות.
למדינת ישראל יש חובה מוסרית לטפל בפצועי הנפש בכלל האוכלוסייה ובפרט בקרב נפגעי פעולות האיבה, ולסייע להם לחזור לשגרת חייהם. על הממשלה והעומד בראשה לגבש מענה כולל וארוך טווח לנפגעי שבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל - ולהבטיח את התקציב הדרוש לשם כך".
הטיפול בבריאות הנפש בעקבות אירועי שבעה באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל
הטיפול בבריאות הנפש בעקבות אסון שבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל
ביום שמחת תורה התשפ"ד, שבעה באוקטובר 2023, תקף ארגון הטרור חמאס את מדינת ישראל באמצעות ירי של אלפי טילים וחדירה של אלפי מחבלים לבסיסי צה"ל, לערים וליישובים בנגב המערבי (יישובי עוטף עזה). המחבלים הגיעו גם למסיבות מרובות משתתפים שהתקיימו סמוך לרצועת עזה. אלפי המחבלים שחדרו לישראל ביצעו מעשים נוראים וקיצוניים באכזריותם. הם רצחו מאות חיילים וכ 1,000 אזרחים ישראלים וזרים וביצעו פשעים מחרידים בנשים, גברים, קשישים, ילדים ותינוקות, חיילות וחיילים. נוסף על כך הם פצעו אלפי בני אדם, ביצעו בקורבנות פגיעות מיניות קשות וחטפו לתוך שטח רצועת עזה 251 נשים, גברים וילדים. המחבלים פגעו גם ברכוש - הרסו, שרפו והשמידו בתים ביישובים, מפעלים, ציוד ורכוש אחר. במהלך הלחימה ביישובים נאלצו תושבים רבים להסתתר שעות רבות במרחבים המוגנים ובמקומות מסתור אחרים, תוך חשש כבד לחייהם ותוך שהם מתוודעים לזוועות הקורות לבני משפחה, קרובים, שכנים וחברים ואף רואים במו עיניהם את הדברים מתרחשים (להלן - אירועי שבעה באוקטובר); רבים אחרים ראו את האירועים המחרידים בשידור חי באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות. מלחמת חרבות ברזל, שפרצה בעקבות אירועים אלה, מתאפיינת בירי של אלפי רקטות לעבר יישובי ישראל, בחשש מעימות רב-זירתי ובמשך ארוך לעומת מלחמות ישראל האחרונות.
לאירועים קיצוניים אלה עלולה להיות השפעה על הבריאות הנפשית של אוכלוסיית ישראל. הדבר מעלה את הצורך במתן מענה טיפולי נפשי בהיקפים נרחבים כדי לסייע לאוכלוסייה לחזור לתפקוד תקין ולא לפתח תסמינים נפשיים חמורים כרוניים, העלולים לגרום לאדם ולמשפחתו סבל מתמשך ונזקים בריאותיים ואף כלכליים עקב הקושי לעבוד.
מחקרים מראים כי פוסט-טראומה, דיכאון וחרדה הם תוצאות שכיחות של חשיפה לאירועי דחק קיצוניים כגון אירועי מלחמה, מצבים מסכני חיים, שבי ועינויים, והטיפול המומלץ העיקרי בהם הוא טיפול שיחתי (פסיכותרפיה). חלון ההזדמנויות לטיפול בפוסט-טראומה, בניסיון למנוע מצב כרוני שלה, הוא שלושה עד שישה חודשים, וייתכן שטיפול יוכל להועיל גם לאחר תשעה חודשים עד שנה ממועד האירועים שחוללו אותה. אי-קבלת טיפול בתקופה זו עלולה להביא לתחלואה כרונית, המלווה בפגיעה בתפקוד. משמעות הדבר כי נוסף על הסבל הרב שעלול להיגרם עקב היעדר טיפול בזמן, עלולות להיות לו גם השלכות כלכליות משמעותיות, ובהן הזדקקות לגמלאות מביטוח לאומי.
במכתב מבקר המדינה לראש הממשלה מ-13.11.23, הציג מבקר המדינה את תמונת המצב ואת הכשלים והפערים מרכזיים בטיפול בעורף האזרחי, כפי שעלו מסיוריו ביישובי קווי העימות בדרום הארץ ובצפונה, מיד לאחר אירועי שבעה באוקטובר. מבקר המדינה ציין במכתבו כי מהסיורים בבתי המלון שאירחו מפונים מיישובי הדרום עלה ש"המערך הציבורי-ממשלתי בתחום בריאות הנפש כשל בטיפול במפונים, שכן הוא התבסס ברובו המוחלט על מתנדבים". מערך בריאות הנפש "התנהל ללא תורה סדורה, לצד יוזמות התנדבותיות מקומיות, וללא שמירה על רצף טיפולי ועל תיעודו".
הביקורת שממצאיה מובאים בדוח זה בוחנת את פעילות מערך בריאות הנפש בסמוך לאירועי שבעה באוקטובר ובחודשים שלאחריהם, ועוסקת בהתארגנות המערכת למתן הטיפול לזקוקים לו מקרב האוכלוסייה כולה לרבות זו שפונתה, בדגש על ההיקף הנרחב ביותר של מי שאפשר שיש לו תסמינים של טראומה נפשית, חרדה ודיכאון.
שר הבריאות בתקופת הביקורת היה ח"כ אוריאל מנחם בוסו, ומנכ"ל משרד הבריאות היה מר משה בר סימן טוב.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מעיר לרשות העליונה לאשפוז ובריאות כי לא וידאה שמערכת הבריאות פועלת על פי תרחיש ייחוס מעודכן וערוכה למתן טיפולים נפשיים שידרשו בעקבות אירועי החירום. עוד מעיר המבקר למשרד הבריאות ולמנכ"לו, העומד בראש המשרד ובראש הרשות העליונה לאשפוז ובריאות, על שלא עדכנו את תרחיש הייחוס הענפי לצורך היערכות של מערך בריאות הנפש למלחמה ואירועים טראומטיים אחרים ועל שלא גיבשו תוכנית עבודה ייעודית בתחום בריאות הנפש בחירום בכלל ובאירוע שבו יידרש פינוי רחב של אוכלוסייה בפרט.
עוד מעיר מבקר המדינה למשרד הבריאות ואגף התקציבים שבמשרד האוצר על כך שהם לא מבצעים מדידה ומעקב אחרי זמני ההמתנה לטיפולים בתחום בריאות הנפש בקופות החולים ולכן אין ביכולתם להעריך את האפקטיביות של התקציב שהוקצה בפועל לבריאות הנפש על פי הסיכום התקציבי והתמיכה שניתנה לקופות החולים.
משרד מבקר המדינה מעיר גם לשר הבריאות האחראי לנעשה במשרדו על כך שלא הבטיח שמשרדו ערוך ומוכן בהתאם לתרחיש הייחוס הענפי לרבות בכל הנוגע למערך בריאות הנפש.
מומלץ כי משרד הבריאות בשיתוף קופות החולים לוודא התאמתה של התוכנית הלאומית למערך בריאות הנפש, שהחל לגבש עוד לפני אירועי שבעה באוקטובר, לעלייה בהזדקקות לשירותי המערך בעקבותיהם. תוכנית כזו צריכה להבטיח מתן טיפולים בהיקפים נרחבים בתוך פרקי זמן ראויים, קביעת יעדים מדידים קצרי טווח וארוכי טווח וכן סדרי עדיפויות למתן הטיפולים בדגש על אוכלוסיות המצויות בסיכון מוגבר, ובקרה תקופתית על הקצאת התקציבים להשגת היעדים בתחום בריאות הנפש. לצורך גיבוש התוכנית מומלץ שמשרד הבריאות ייוועץ עם משרדי ממשלה אחרים כמו משרד הרווחה, משרד החינוך ומשרד האוצר, שימונה גורם מתכלל אחד להובלת התוכנית ושהיא תתוקצב בהתאם ליעדיה. מומלץ גם שהתוכנית תובא לאישור הממשלה כתוכנית לאומית, וכי שרי הבריאות, החינוך, הרווחה והאוצר יפעלו כל אחד בתחומו כדי להבטיח את הצלחתה. עוד מומלץ שכדי להוציא לפועל את התוכנית שתגובש, תישקל הקמת מינהלת שיקום נפשי בשיתוף משרד הבריאות, משרד הרווחה, משרד החינוך ובט"ל, שתיתן מעטפת שלמה ומלאה לנפגעי הנפש מאירועי שבעה באוקטובר אשר תסייע להם לחזור לשגרת חייהם.
על שר הבריאות לוודא שמשרדו ערוך ומוכן למתן שירותי בריאות הנפש בעת חירום כפי שנקבעו בתרחיש הייחוס הענפי.
הפעלת מרכזי חוסן ביישובי קווי העימות מפרוץ מלחמת חרבות ברזל
מאז פרוץ המלחמה ועד תחילת ינואר 2024 פונו מבתיהם או התפנו כ-210,000 איש. כמו כן, לפי סקר שעשה משרד מבקר המדינה באפריל אותה השנה, 38% ממשתתפי הסקר דיווחו על תסמיני פוסט-טראומה, דיכאון, חרדה או שילוב שלהם ברמה בינונית או חמורה. חמישה ימים לאחר פרוץ המלחמה, ב-12.10.23, אושרה למשרד הבריאות התקשרות בפטור ממכרז עם הקואליציה הישראלית לטראומה עבור תגבור הפעילות במרכזי החוסן והקמת מרכז חוסן על-אזורי (ארצי). המרכז נועד להעניק טיפולים רגשיים באופן מקוון או בקליניקות של מטפלים שיועסקו לשם כך. את שני מרכזי החוסן בצפון מפעיל מרכז משאבים, ואת שאר מרכזי החוסן - הקואליציה הישראלית לטראומה. למרכזי החוסן היה ועדיין יש תפקיד מרכזי בשמירה ובשיקום של חוסנה האישי והקהילתי של אוכלוסיית המדינה גם כפרטים וגם כחברה.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן קובע כי על משרד הבריאות להבטיח את ודאות התקצוב של מרכזי החוסן ולהעברת התקציבים החיוניים להפעלת המרכזים בשעת חירום, תוך הקמת מנגנון בקרה מקצועית ותקציבית על פעילות המרכזים. על ועדת ההיגוי העליונה ומשרד האוצר, בשיתוף משרד ראש הממשלה, לקבוע מסגרת תקציבית שנתית לכל מרכזי החוסן, שתעוגן בבסיס תקציב משרד הבריאות. כמו כן, קובע המבקר כי על משרד הבריאות להשלים את נוהל הפעלת מרכזי החוסן כך שיחול על כלל מרכזי החוסן, וכן יסדיר נושאים שלא הוסדרו כפי שעלה בביקורת. כדי להבטיח מתן שירותי חוסן בצורה בטוחה ובאווירה מוגנת, להגברת יעילות הטיפולים ולצמצום נזקים נפשיים שעלולים להתרחש בשל היעדר המיגון, על משרד הבריאות להבטיח כי כלל מרכזי החוסן עומדים בדרישות המיגון של פיקוד העורף. על שר הבריאות, בשיתוף שר האוצר ומשרד ראש הממשלה, ועם השותפים הנוספים החברים בוועדת ההיגוי העליונה, לקדם מסגרת שתבטיח את קיומם, חיזוקם, הרחבתם ומִקְצוֹעִיּוּתָם של מרכזי החוסן לאורך שנים לטובת כלל אזרחי מדינת ישראל ולבנות מנגנון תקצוב למרכזי החוסן שיתאים את עצמו לפעולות הנדרשות ממרכזי החוסן במצבי חירום.
מתוך מתן חשיבות עליונה לעניין הצלת נפשות ופיקוח נפש, על משרד הבריאות, על ועדת ההיגוי העליונה ועל משרד ראש הממשלה לפעול לשילוב מרכזי החוסן בכל המערכים הארגוניים של השלטון המקומי ושל מערכות הבריאות, זאת על מנת לאפשר מתן טיפול מקצועי ויעיל לכלל אזרחי מדינת ישראל שנפגעים במלחמות, בפעולות האיבה ובארועי טבע קיצוניים. בצל התפתחות המערכה לצפון, בעת סיום גיבוש הדוח, עולה החשיבות של פעילות מרכזי החוסן בפרט במתן שירות לכלל הישובים שהנם תחת אש. רק שילוב מלא בין כלל הגורמים העוסקים בתחום ומתן מקום מרכזי למרכזי החוסן בטיפול בנפגעי נפש ובחיזוק החוסן הקהילתי וההכנה לחירום, תוך הצבת תקצובם בראש סדר העדיפויות הלאומי של ממשלת ישראל, יבטיח חוסן לאומי איתן במצבים כמו זה שעימו מתמודדת מדינת ישראל מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל ובמצבי חירום עתידיים בשנים הבאות.
האסדרה של צוותי החירום היישוביים לפני מלחמת חרבות ברזל והפעלתם בתחילת המלחמה
לפני כ-20 שנה יזמו כמה מועצות אזוריות הקמה של צוות חירום וחוסן יישובי (צח"י) בשטחן, אשר נועד לתת מענה קהילתי במצבי משבר וחירום לאוכלוסיית היישוב בכלל ולתושבים שנפגעו בפרט. צח"י אמור להיות הגורם היישובי הראשון המגיב למצבי משבר וחירום והמוביל את המענה הקהילתי לאוכלוסיית היישוב. משרד הרווחה והביטחון החברתי פיתח בשנת 2002 את תפיסת ההפעלה והפעולה של צוותי צח"י, בשיתוף משרדי ממשלה נוספים, מערך משק לשעת חירום (מל"ח) ופיקוד העורף בצה"ל (פקע"ר). בעת אירוע של פינוי מאורגן או פינוי דחק אגף מבצעים של צה"ל (אמ"ץ) נושא באחריות כוללת לפינוי; פיקוד דרום (פד"ם) או פיקוד צפון (פצ"ן), בהתאם לאזור הגיאוגרפי המפונה, אחראים לפיקוד על אירוע הפינוי. המועצות האזוריות המפנות מסייעות לצה"ל במאמץ הפינוי וכן הן יסייעו בקליטת המפונים באתר הקליטה. עם פרוץ אירועי שבעה באוקטובר צוותי הצח"י שביישובי עוטף עזה היו הראשונים לתת הנחיות לתושבים, ובמקרים מסוימים הם היו אלו שפעלו ביישוב עם כיתות הכוננות עד שכוחות הביטחון הגיעו. צוותי הצח"י היו מעורבים משמעותית בתהליכי פינוי היישובים ולאחריהם - הם ארגנו, ניהלו וליוו את הפינוי ולאחר מכן ריכזו את המידע על מקום שהיית המפונים, ריכזו את צורכיהם והציפו פערים אל מול הגורמים הרלוונטיים.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן קובע כי על משרד הביטחון באמצעות רח"ל, צה"ל (פקע"ר), משרד הרווחה, משרד הפנים והמועצות האזוריות, לפעול ליישום ההמלצות בדוח זה כדי למצות את הפוטנציאל של צוותי הצח"י בשעת חירום.
הסדרת הסיוע לנפגעי פעולות איבה מאירועי שבעה באוקטובר
אירועי שבעה באוקטובר חריגים בכל קנה מידה, ובמיוחד ביחס לפגיעות איבה שקרו בישראל בעבר - מבחינת מספר הנפגעים ומספר היישובים שאליהם חדרו מחבלים בו-זמנית, מבחינת רמת האכזריות בפגיעות האיבה שנעשו ומבחינת משך האירועים. תוצאה משמעותית של אירועים אלה היא פגיעה בחוסן הנפשי עד כדי טראומה נפשית, פגיעה הדורשת היערכות מערכתית תקציבית - זאת כדי לצמצם את הסיכון שהנפגעים יפתחו בעתיד פוסט-טראומה או הפרעות נפשיות אחרות, וכדי שיוכלו לשוב ככל שאפשר לשגרת חיים רגילה.
בדוח זה יש הבחנה בין נפגעי "המעגל הראשון" - מי שנכחו פיזית באירוע האיבה והתקיים אצלם קשר סיבתי ממשי וישיר בין הפגיעה הנטענת לבין פעולת האיבה, דבר המאפשר הכרה בהם כנפגעי פעולת איבה; לבין נפגעי "המעגל השני" - מי שנחשפו לאירוע האיבה ונפגעו נפשית עקב כך, אך אינם עומדים בכללים הקובעים מעמד של נפגע פעולות איבה, ולכן אינם זכאים להטבות ולתגמולים מכוח חוק התגמולים .
לפי חוק התגמולים, הגוף המוסמך לקבוע אם פגיעה שאירעה היא פגיעת איבה הוא "הרשות המאשרת" במשרד הביטחון, ולכן תביעות להכרה מועברות על ידי בט"ל להחלטתה. קביעת הרשות המאשרת כי מדובר בפגיעת איבה היא תנאי להמשך טיפול בט"ל בנפגע, ובכלל זה טיפול בתביעות לתגמולים ולהטבות מכוח חוק התגמולים.
מדינת ישראל חבה חוב מוסרי לדאוג לצורכיהם של נפגעי פעולות האיבה ולוודא שהם מקבלים את המעטפת הטיפולית והשיקומית הנדרשת כדי לסייע להם לחזור לשגרת חייהם.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן קובע כי על משרד האוצר, משרד הבריאות, בט"ל ומשרד המשפטים לגבש מענה הוליסטי וארוך טווח לנפגעי שבעה באוקטובר, ובכלל זה לגבש את המעטפת השיקומית הנדרשת לאותם נפגעים לאורך זמן. יש לעשות זאת, בין השאר, באמצעות התאמת חוק התגמולים למציאות שנוצרה, גם לגבי אירועי איבה עתידיים, או לחלופין באמצעות קידום הסדר ייחודי אחר שיאפשר ליווי ותמיכה לאלה הזקוקים לכך, כדי לסייע להם לחזור לתפקד בשגרת חייהם.
