זמן שווה כסף - וכשמבזבזים אותו בכבישים מדובר בהמון כסף: עומסי התנועה בגוש דן עולים למשק כבר יותר מ-10 מיליארד שקל בשנה - והמצב הולך ומחמיר: בשנת 2018 הישראלים שהו בדרכים 143 מיליון שעות – זמן שמוערך בכ-10 מיליארד שקל. בשנת 2040, אם לא יחול עד אז שינוי לטובה, אנו עולים לבזבז בכבישים 456 מיליון שעות בעלות של כ-25 מיליארד שקל.

היציאה מהפקקים עוברת במטרו, מיזם התשתית הגדול במדינה: רכבת תחתית אמיתית שתוכל לשרת יותר משלושה מיליון תושבים. המטרו אמור לפעול בשלושה קווים, לחצות 109 תחנות ב-24 רשויות מקומיות לאורך 150 ק"מ של מסילות תת-קרקעיות וקישוריות עם אמצעי תחבורה אחרים.

 

21 שנים עד היעד

אולם בדוח מיוחד שפירסם, מצא מבקר המדינה כי חמש שנים לאחר שהממשלה קבעה שהמטרו יהיה פרויקט לאומי - הדרך אל היעד עדיין ארוכה.

מיזם התשתית הגדול בישראל, ואחד הגדולים בעולם, יצא לדרך לפני עשור, כשגובשה התוכנית האסטרטגית לתחבורה בגוש דן. בשנת 2021, כאמור, החליטה הממשלה על קידום פרויקט המטרו – אבל הוא צפוי להתחיל ולפעול רק בשנת 2037. כלומר, 21 שנה לאחר שהמיזם יצא לדרך – כמובן, בהנחה שלא יהיו עיכובים נוספים.

"האתגרים במיזם עצומים מבחינות רבות: עלויות בהיקפים של עשרות מיליארדי שקלים, שינוע אלפי משאיות כבדות בלב גוש דן, הוצאת מיליוני קוב אדמה מחפירות של 300 ק"מ מנהרות, ואתגרים רבים נוספים", אמר מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, עם פרסום הדוח המיוחד. "הדחיות בהשלמת המטרו גורמות לנזק של עשרות מיליארדי שקלים לאזרחי ישראל. ליקויים בהיערכות נכונה עלולים להביא לדחיית סיום הפרויקט, לשיבוש החיים של מיליוני אזרחים ולהגדלה משמעותית בעלויות. דוח הביקורת מהווה תמרור אזהרה ומצביע על ליקויים חמורים כבר עתה".

מה מעכב את המטרו בגוש דן?

אין גורם מתכלל שיוביל

אחד הכשלים המרכזיים שעליהם מצביע המבקר הוא היעדרו של גורם מתכלל שיוביל את המיזם המורכב והעצום בהיקפו עד להשלמתו: "רשות המטרו הוקמה בשנת 2021 ועדיין יש בה רק חמישה עובדים. מנהל רשות המטרו שגויס על ידי משרד התחבורה רק לאחר שלוש שנים ממועד הקמת ועדת האיתור, כיהן בתפקידו חודשים בודדים בלבד. הדבר פוגע באופן משמעותי בניהול הפרויקט. כיצד יתכן שאין מנהל לרשות המטרו האחראית על הפרויקט שעלותו בחוק, נכון ל-2025, עומדת על 177 מיליארד שקלים (כולל הצמדות)?".

המבקר מצא ליקויים נוספים שעלולים לעכב את המטרו: 

  • מיזם המטרו יצריך את העסקתם של כ-16 אלף עובדים זרים, ובהם 2,000 אנשי מקצוע בין-לאומיים. חברת נת"ע ומשרד התחבורה עדיין לא השלימו את ההיערכות לכך. 
  • מכונות החפירה הדרושות אינן נמצאות בארץ, יש מחסור משמעותי גם בציוד הנדסי מיוחד וייעודי לעבודות תת-קרקעיות  - אך המשק הישראלי עדיין לא ערוך להצטייד בהם. 
  • בזמן עבודות ההקמה, הכבישים העמוסים ממילא שלאורך מסלולי המטרו יהיו עמוסים עוד יותר באלפי משאיות, שצפויות לבצע כ-42,000 נסיעות בחודש. עם זאת, משרד התחבורה עדיין לא הקים מרכז לניהול תנועה וטרם מינה גוף שיסדיר את התמרורים לאורך תוואי המטרו.
  • בניגוד להמלצות מבקר המדינה, משרדי התחבורה והאוצר עדיין לא חתמו על הסכם מסגרת עם נת"ע - כך שהחברה פועלת כבר 29 שנים ללא הסכם שיסדיר את עבודתה.

 

"סיכונים כספיים מהותיים"

ולכל אלו יש השלכות כלכליות משמעותיות. הממשלה העריכה שהקמת המטרו תעלה כ-150 מיליארד שקל - כשליש מכל ההשקעה של המדינה בתשתיות בשנים הקרובות. בשל הצמדות, הסכום צפוי לתפוח לכ-177 מיליארד שקל, ויש הערכות ראשוניות שלפיהן הוא יעלה בעוד כ-10 מיליארד שקלים לפחות, אם לא יבוצעו התאמות תכנוניות. 

מחצית מהסכום הזה תגיע מתקציב המדינה. את השאר אמור לממן הציבור - למשל, דרך מיסי גודש והשבחה. המבקר מתריע שהיקף ההכנסות ותזרים המזומנים לפרויקט אינם ודאיים. יחלפו שנים עד שייאסף הסכום הדרוש מהציבור במלואו. 

"הביקורת העלתה שלושה סיכונים כספיים מהותיים לעת הזו", הדגיש המבקר אנגלמן. "פערים בהיקף של מיליארדי שקלים באומדן הפרויקט לעומת התקציב המאושר; קיטון מסתמן בהכנסות הייעודיות ממיסי ההשבחה ובהכנסות אחרות המהוות 50% ממקורות הפרויקט; פערים במימון הממשלתי לתקופת הביניים עד לגביית ההכנסות הייעודיות בפרויקט בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים, שעה שמשרד האוצר טרם הציג לממשלה מתווה בנושא". 

"מיזם המטרו הוא פרויקט לאומי ולכן הוא מחייב התייחסות מיוחדת של כלל משרדי הממשלה הנוגעים לעניין. הפרויקט גם מחייב תיאום מרבי וגיוס משאבים וקשב ניהולי ממגוון גופים במשק. על שרת התחבורה, שר האוצר והגופים האחראים על הפרויקט לפעול באופן מיידי לתיקון הליקויים ולייעל את העבודה על פרויקט המטרו, עבור תושבי גוש דן וכלל אזרחי ישראל".