מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, מפרסם (2.12.2025) את הדוח הביטחוני השנתי. 

 

תוכן העניינים:

  1. ביקורת בתחום ההגנה האווירית במערכת הביטחון
  2. היערכות לאירוע טרור ברכבת הקלה בגוש דן
  3. נמל התעופה הבין-לאומי על שם אילן ואסף רמון - אילת: אבטחת הנמל מפני איומים ביטחוניים והמענה לאירוע רב-נפגעים
  4. היבטים במניעת זליגה של מחוללי מחלות ביולוגיים וידע לפיתוח נשק ביולוגי
  5. ההיערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, רקטות ואיומים אוויריים נוספים - ביקורת מעקב
  6. ניהול מאגרי מידע במשרד הביטחון ואבטחתם
  7. העסקת יועצים במשרד הביטחון
  8. היבטים בפיקוח ובבקרה של משרד הביטחון על שימוש החברות הביטחוניות במקדמי שיווק, בסוכנים ובמתווכים בעסקאות יצוא ביטחוני

המבקר מתריע בדוח על שורה של ליקויים שנמצאו בנושאים בעלי היבטים ביטחוניים מגוונים: החל מההיערכות לאירוע טרור ברכבת הקלה בגוש דן, אבטחת נמל התעופה הבין-לאומי רמון, וביקורת מעקב על ההיערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, רקטות ואיומים אוויריים נוספים; דרך העסקת יועצים במשרד הביטחון והפיקוח והבקרה של המשרד על השימוש שעושות חברות ביטחוניות במקדמי שיווק, סוכנים ומתווכים בעסקאות ייצוא ביטחוני; ועד מניעת זליגה של מחוללי מחלות ביולוגיים וידע לפיתוח נשק ביולוגי וניהול מאגרי המידע במשרד הביטחון ואבטחתם. 

המבקר אף ערך ביקורת בתחום ההגנה האווירית במערכת הביטחון, שהוחלט שלא לפרסמה מטעמי שמירה על ביטחון המדינה .

האם הרכבת הקלה בגוש דן מספיק מוגנת?

"החובה לתקן מתעצמת אחרי 7.10"

"הממצאים בדוחות הביטחוניים צריכים להדיר שינה מעיני שרי הממשלה", הדגיש המבקר אנגלמן. "הם נוגעים לביטחונם של אזרחי ישראל. לאחר שבעה באוקטובר החובה לתקן את הליקויים העולים בדוחות מבקר המדינה מתעצמת פי כמה". 

המבקר ציין כי "את הליקויים החמורים ניתן לראות בשורה ארוכה של נושאים, ובהם פערים משמעותיים בהערכות הרכבת הקלה בגוש דן להגנה בפני אירועי טרור. בכל הנוגע להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, רקטות ואיומים אוויריים נוספים עלה כי לא תוקנו הליקויים העיקריים שעלו בביקורת קודמת. ליקויים נמצאו בניהול מאגרי המידע במשרד הביטחון ובמענה לאירוע רב נפגעים בשדה התעופה רמון. על  שרי הביטחון והתחבורה, וכלל הגורמים לתקן את הליקויים באופן מיידי ".

האם מתקנים חיוניים מוגנים כראוי מפני איומים אוויריים?

סיכון לשוחד

ישראל קיבלה ציון 64 בלבד במדד תפיסת השחיתות של ארגון "שקיפות בין-לאומית", שנע בין ציון 0 (שחיתות גבוהה) לציון 100 (מדינה נקייה משחיתות). הציון שניתן לישראל דירג אותה במקום ה-30 מבין 180 מדינות. המבקר אנגלמן התריע בדוח שעוסק בפיקוח על מקדמי שיווק, כי "לצד התועלות שעשויות להיות לחברות הביטחוניות מפעילותם של מקדמי השיווק, השימוש בהם עלול להיות כרוך בסיכון גבוה בהיבטי ציות ואסדרה בנושא השוחד לעובדי ציבור זרים. כמו כן, קיים סיכון בשימוש במקדמי שיווק ישראלים המצויים בקשרים אישיים עם גורמים בכירים במשרד הביטחון, נוכח החשש כי קשרים אלו יובילו לניגודי עניינים וכתוצאה מכך לקבלת החלטות לא מיטביות של משרד הביטחון בעסקאות יצוא ביטחוני, ולפגיעה בזכות להזדמנות שווה. מימושו של סיכון זה עלול אף להביא לפגיעה באמון הציבור במינהל הציבורי".

בביקורת נמצא כי בשנת 2020, חשפו במשרד הביטחון רק במקרה לעמלה גבוהה שהיתה אמורה להיות משולמת למקדם שיווק ומנעו את ביצועה. "בקרה על תוכניות ציות למניעת שחיתות לא גובשה במשך שנים", התריע המבקר. "התנהלות זו עלולה לפגוע באופן משמעותי במדינת ישראל בהיבטי ביטחון, יחסי החוץ והמסחר הבין-לאומי. על מנכ"ל משרד הבטחון לפעול לתיקון הליקויים".