מטיפול הממשלה ביבוא ועד למיסוי הנדל"ן, מאספקת המזון בחירום ועד איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה - דוח מבקר המדינה נוגע בנושאים שרלוונטיים לכולנו
מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, מפרסם היום את דוח הביקורת השנתי בנושאי כלכלה וחינוך.
הדוח בחן מספר נושאים הנוגעים ישירות ליוקר המחיה ומשפיעים על כל אחד ואחת מאיתנו, ובהם טיפול הממשלה ביבוא, מיסוי מקרקעין, בדיקת הכדאיות הכלכלית של פרויקטים תחבורתיים - וכן ביקורת מעקב בנושא קידום ופיתוח התחבורה הציבורית במטרופולין חיפה. דוח נוסף בדק את איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה.
"פגיעה בביטחון המזון"
מתקפת הטרור של השבעה באוקטובר השפיעה עמוקות על כלכלת מדינת ישראל - בפרט בחודשים הראשונים שלה, והם השפיעו גם על חיי היומיום של אזרחי המדינה.
הפגיעה בעורף במהלך המלחמה והתמשכותה מחייבים היערכות מתאימה של גורמי הממשלה, לספק שירותים שיאפשרו את הרציפות התפקודית של המשק ויביאו למזעור השפעות המלחמה על הציבור.
מבקר המדינה בדק במסגרת הדוח גם את הבטחת צורכי המזון של ישראל בחירום ומצא שורה של ליקויים.
"תחום המזון בחירום במדינת ישראל אינו מוסדר ולא קיימת מסגרת ממשלתית מתכללת האמונה עליו ובעלת סמכויות להבטחת היערכותו. זאת בניגוד למדינות אחרות כמו יפן, סינגפור, שוויץ ובריטניה אשר חוקקו חוקים ומינו גוף מתכלל לטיפול בנושא המזון", קובע המבקר אנגלמן. "כפועל יוצא מכך בישראל הסמכות על תחום המזון מפוזרת בידי מספר גופים שהעיקריים בהם הם משרד החקלאות ומשרד הכלכלה".
"בתחום החקלאות, הביקורת מצאה כי בעשור שקדם לפרוץ המלחמה המדיניות הממשלתית גרמה להיחלשות הענף ופגעה בביטחון המזון של המדינה. המוכנות של הענף לחירום מתבססת, בין היתר, על אחסון חיטה ומספוא במחסני חירום. אולם הביקורת מצאה כי חיטה המאוחסנת במחסני החירום נשמרת בתנאים לא מספקים ובחלקה נגועה בחרקים, בפסולת יונים ועוד. כמו כן למשרד החקלאות אין תמונת מצב על היקף החיטה הנגועה. גם במספוא קיים מחסור במרכיבים מהותיים".
משרד הכלכלה אחראי על אחסון מוצרים בסיסיים במחסני החירום ועל מפעליים חיוניים בתחום המזון - אך בביקורת נמצא כי קיים מחסור בהתקשרויות של משרד הכלכלה לגבי חלק מהמוצרים הללו ואף קיים מחסור בחלק מהמוצרים המאוחסנים במחסני החירום. בנוסף, המוכנות של המפעלים החיוניים חלקית ולא מספקת.
מבקר המדינה קובע כי על משרד החקלאות בשיתוף הגורמים הרלוונטיים - בהם המטה לביטחון לאומי, רשות החירום הלאומית, רח"ל, משרד הכלכלה, משרד הבריאות ומשרד האוצר, ובהתייעצות עם פיקוד העורף - לסיים את גיבוש התכנית הלאומית לביטחון המזון ולפעול לאישורה בממשלה.
איך מטפלת הממשלה ביבוא?
ליקויים ברפורמות היבוא
יוקר המחיה מכביד על אזרחי ישראל כבר תקופה ממושכת. "לפתיחת השוק הישראלי לתחרות קיימת חשיבות במלחמה ביוקר המחיה", אומר המבקר אנגלמן. "ממשלות יזמו 'רפורמות', אך אלו לוו בליקויים: יישום הרפורמה בתקינה (משנת 2022) על ידי משרד הכלכלה גרם לבלבול ולא השיג את מלוא פוטנציאל החיסכון; ברפורמת 'לא עוצרים בנמל' (משנת 2024) משרד הכלכלה הפסיק להעביר מוצרים לבדיקות במעבדות למשך 60 ימים עקב אי חידוש של החוזה של משרד הכלכלה עם המעבדות; ברפורמת 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל' (מינואר 2025) - היבואנים אינם מצויים בתהליכי היבוא. משרד הבריאות ומשרד הכלכלה לא פרסמו את הדרוש מהם לביצוע הרפורמה. הפער בתקינה ובאכיפה מתחדד על רקע ממצאי פעולות אכיפה בשווקים מ-1.6.23 עד 1.6.24. במסגרתם, נדגמו 424 מוצרים, ומרביתם (כ-57%) נמצאו לא מתאימים לדרישות התקן הרשמי".
"הורדת יוקר המחיה בישראל חיונית ורפורמת 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל' היא צעד בכיוון זה. על שרי הכלכלה והבריאות לתקן את הליקויים שבדוח לשם כך. מומלץ לשר הכלכלה לבחון הרחבת הרפורמה 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל' למדינות נוספות כגון ארה"ב".
איך נקבע המס שתשלמו על הבית?
מידע הנדל"ן לא מעודכן
אחת ההוצאות המשמעותיות ביותר, אם לא המשמעותית שבהן, היא ההוצאה על דיור. הקונים והמוכרים זקוקים למידע אמין כדי לדעת את ערכם המדויק של נכסי הנדל"ן, אך דוח המבקר חושף שורה של ליקויים במאגרי המידע שעליהם מתבססת רשות המיסים.
"יוקר הדיור בישראל זקוק לטיפול משמעותי. הטיפול דורש מידע עדכני וזמין על הנדל"ן בישראל. למרות זאת למעלה מ-900,000 דירות - כחצי מהדירות המופיעות בטאבו - אינן מופיעות בקובץ מאגר מידע נדל"ן ברשות המסים", מתריע המבקר אנגלמן.
"זאת ועוד, נמצא כי מאות אלפי נתונים המוזנים למאגר המידע של רשות המיסים - כגון שנת הבנייה של הנכס, מספר הקומות בבניין ושטח הדירה - הם שגויים. במסגרת חישוב נתון העלייה במדד מחירי הדיור של הלמ"ס, בשל התלות בנתונים המדווחים לרשות המיסים - לא הובא בחשבון בזמן אמת מתן הטבות שונות מקבלנים, ובפרט מבצעי המימון על דירות והנחות בגובה ההצמדות והריביות שעתידות להצטבר עד התשלום בעת האכלוס. כמו כן עד למועד סיום הביקורת הלמ"ס טרם הכניסה את הנתונים על ממ"ד בדירות ישנות לנוסחת החישוב של מדד מחירי הדירות או נתנה להם ביטוי בדרך אחרת, וזאת אף שיש חשיבות למשך הזמן שחולף ולעיתוי".
המבקר מוסיף ומתריע כי "יד ימין לא מתואמת עם יד שמאל - לציבור מוצגים שני מאגרי מידע בשני אתרים ממשלתיים: 'מאגר מידע נדל"ן', המנוהל על ידי רשות המיסים, ו'אתר הנדל"ן הממשלתי', המנוהל על ידי המרכז למיפוי ישראל. נמצא כי בשני האתרים הממשלתיים מתקבלות תוצאות שונות משמעותית, באופן שעלול להכשיל את הציבור בבואו לקבל החלטות על בסיס מידע זה".
"ייתכנו מקרים שבהם אזרחים לא יקבלו מענק עבודה על אף שזכאים לו, זאת בשל הליקויים שהועלו לגבי קובץ מאגר מידע נדל"ן של רשות המיסים. כך, לדוגמה, בשנת 2022 הוגשו 5,700 פניות לבחינה מחודשת של שלילת מענק עבודה מהן 4,783 (83.9%) התבררו כנכונות. עוד נמצא כי במשך תקופה לא ידועה בדיקת מצבת הנכסים, אשר לה כאמור השפעה על מיצוי זכותם של אזרחים לקבלת מענק עבודה, מתבססת על קבצים לא תקינים.
על משרד ראש הממשלה לבחון ולקבוע את זהות הגוף אשר יהיה אחראי ליצירת תשתית מידע לאומית בתחום הנכסים אשר תכיל מידע ממספר רב של מקורות".
