דוח המבקר הוצג בכנס שעסק בהשלכות המלחמה על בריאות הנפש

ד"ר לירון נתן, מנהל ביקורת באגף לביקורת תחומי הרווחה, התעסוקה והשוויון החברתי אשר בחטיבה לביקורת תחומי חברה ורווחה, ייצג את משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בכנס מקצועי שעסק בהשלכות אירועי שבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל על תחום בריאות הנפש (12-13.5.2025).

הכנס, שנערך באוניברסיטה העברית, כלל הרצאות ומושבים בהם הוצגו מחקרים עדכניים שנערכו בשנה וחצי האחרונות על-ידי חוקרים מובילים בתחום הטראומה הנפשית.

"ממצאיהם של רבים מהמחקרים שהוצגו תאמו ואף חיזקו את ממצאי דוח הביקורת שערכנו בנושא, ושפורסם בפברואר 2025", סיפר ד"ר נתן. "לדוגמה, סקרים שנערכו במתודולוגיה דומה לזו בה השתמשנו, הצביעו על שיעורים דומים של תסמיני פוסט-טראומה, דיכאון וחרדה ברמות קליניות לאורך זמן. ממצא נוסף שהוצג, ותואם את מסקנות הדוח, הוא כי במרכז החוסן של שדרות טופלו רק כ-200 בני נוער – נתון שמצביע על פערים בטיפול ביחס להיקף הנפגעים".

בחלקו האחרון של הכנס השתתף ד"ר נתן בפאנל מקצועי שעסק בתפקוד מערכת בריאות הנפש במציאות של מלחמה. לצדו השתתפו בפאנל מנכ"לית הקואליציה הישראלית לטראומה, סגנית ראש אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות, ראשת מרכז תעצומות במערך בריאות הנפש של חיל הרפואה, והפסיכולוג הראשי של משרד הבריאות. 

ד"ר נתן הציג בפני הקהל, שכלל חוקרים ואנשי מקצוע בכירים בתחום הטיפול בטראומה, את ממצאי הדוח שהיה שותף לכתיבתו, על הטיפול בבריאות הנפש בעקבות אירועי שבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל. הוא התמקד, בין השאר, בהיבטים הבאים:

• הרציונל לעריכת הדוח והמשמעות של ביצוע ביקורת בזמן מלחמה.
• היעדר היערכות מספקת לחירום בתחום בריאות הנפש במשרד הבריאות, וההישענות על מתנדבים שחלקם אינם בעלי הכשרה מספקת או לא תיעדו את פעילותם.
• מחסור בנתונים על שיעור הסובלים מתסמינים נפשיים לאורך זמן, היעדר ניטור של מספר המטופלים, העדר מידע על השלמת טיפול והאפקטיביות שלו.
• שיעור נמוך של מטופלים ביחס לעוצמת הפגיעה – עם דגש על המפונים והילדים משדרות, וכן ניצולי מסיבת נובה.
• זמני המתנה ממושכים לקבלת טיפול נפשי בקופות החולים.

"ממצאי  דוח הביקורת, עוררו עניין רב", אמר ד"ר נתן. "המשתתפים והמנחה הדגישו את תרומתו המשמעותית של הדוח, בין היתר בכך שהוא מבוסס על נתונים מתוקפים בנושאים שבהם קשה לאסוף מידע מהימן. הודגש הצורך בכך שמשרד הבריאות יאסוף וינטר באופן סדיר את המצב הנפשי באוכלוסייה, כולל שיעורי נשירה מטיפול וסיבותיה".

לדבריו, בדיון עלתה גם ההיערכות לעתיד: "התייחסתי לצורך בהפקת לקחים מההתמודדות עם המפונים, בגיבוש תוכנית ייעודית לבריאות הנפש לעת הזו וגם כהיערכות למצבי חירום נוספים כגון רעידת אדמה; בהקמת מאגרי מתנדבים שעברו הכשרה ייעודית, ובחיזוק שיתופי הפעולה ושיתוף בידע בין הגורמים המעניקים שירותי טיפול ושיקום".