מבקר המדינה מתניהו אנגלמן: "אוצרות הטבע של ים המלח שייכים לציבור ולכן הממצאים החמורים והרבים שהועלו בביקורת צריכים להדאיג כל אזרח במדינת ישראל. 
מדובר בכשלים אסדרתיים שמשכם והצטברותם מעידים על אוזלת יד, חוסר תשומת לב למשאבים ציבוריים והעדר משילות של הממשלות לאורך עשרות שנים בשטח רחב היקף שבו מצוי אחד מאוצרות הטבע החשובים של ישראל. כתוצאה מכל אלו תשתיות רבות, אתרי כרייה, בריכות אידוי מלאכותיות ומערומי פסולת שהן בעלות פוטנציאל לפגיעה בסביבה הוקמו ללא פיקוח ואסדרה הולמים ומבלי שנבחנה האפשרות לגבות היטלים סביבתיים ותשלומים אחרים בגינם. 
על שרי האוצר, הגנת הסביבה והאנרגייה ומקבלי ההחלטות הרלוונטיים בדרגים המקצועיים של הרשות המבצעת לפעול בנחישות לתיקון הליקויים שהועלו, לחולל את השינוי הדרוש ולפעול לגיבוש זיכיון עתידי שימנע את הישנות הליקויים". 

הפיקוח על מפעלי ים המלח

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן קבע כי על משרד האוצר, המוביל את עבודת המטה הממשלתית לגיבוש הסדר זיכיון עתידי לאור סיום הזיכיון הנוכחי בשנת 2030, בשיתוף המשרד להג"ס, לבחון כיצד ניתן לתת מענה לסוגיות השונות שהועלו בדוח, וכן לבחון את הצורך בהקמת גוף מתכלל ייעודי שיסייע בניהול הזיכיון העתידי ובפיקוח עליו.
על הגורמים שהוזכרו בדוח לפעול בנחישות לתיקון הליקויים שהועלו. בעניין זה נדרשים גם השרים והמנכ"לים האחראים להיות מעורבים בהליך תיקון הליקויים ויישום ההמלצות בדוח. לנוכח הממצאים המועלים בדוח, על משרדי הממשלה והגופים המוזכרים בדוח ובהם משרד האוצר, המשרד להג"ס, משרד האנרגייה ורמ"י, לבצע בחינה מעמיקה לגבי האופן שבו הם מתנהלים מול מפעלי תעשייה גדולים אחרים, ויוודאו כי לא קיים כשל רגולטורי ביישום סמכויותיהם, כמו הכשל הבא לידי ביטוי בדוח זה. 
נוכח חשיבות פעילותה של מי"ה ושל כל בעל זיכיון עתידי, ונוכח השימוש הנרחב במשאבי טבע מכוח הזיכיון והשפעתו על הסביבה, הנטל על תיקון הליקויים המועלים בדוח זה הוא מוגבר. יש מקום לשקול להחיל את ביקורת המדינה על בעל הזיכיון בכל הנוגע לפעילותו במשאבי ים המלח וסביבתו. בראייה צופת פני עתיד ממצאיו של דוח זה ראויים ללמידה והפקת לקחים בעת הזו ממש, שעה שהמדינה נערכת לגיבוש הסדר זיכיון חדש לקראת סיום הזיכיון בשנת 2030.