קריית שמונה מתקשה להתאושש מנזקי המלחמה ("חזרנו 20 שנה לאחור"), במטולה עדיין לא חודשו כל השירותים ("מתנדבים מחלקים דואר") - ובעלי העסקים נאבקים לגמור את החודש ("לא רואה את האור בקצה המנהרה"). משלחת משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור יצאה לשטח
הגליל העליון יפהפה במיוחד בתקופה הזו של השנה. גשמי החורף צבעו את ההרים בירוק, פרות שוב רועות בין המטעים. שלווה. אבל התחושה שהכל חזר לשגרה, אחרי מלחמה כה ממושכת, מטעה.
הלחימה בצפון אמנם הסתיימה זה מכבר, אך הגליל העליון עדיין נלחם - הפעם כדי להשתקם מכשנתיים של פינוי וחורבן.
"אני אומר את זה בצער", נאנח אביחי שטרן, "אבל האויב הצליח במשימתו לדלל את האוכלוסייה בירכתי הארץ". ואכן, הנתונים שהציג ראש עיריית קריית שמונה למשלחת של משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור שהגיעה אל העיר ב-28 בינואר 2026, בראשות המנכ"ל ישי וקנין, היו קודרים.
באוקטובר 2023, ערב מלחמת חרבות ברזל, התגוררו בקריית שמונה כ-25,000 תושבים. כיום, אחרי כשנתיים של פינוי, שבו רק כ-15,000 מהם לבתיהם. "קריית שמונה חזרה 20 שנה לאחור, אמר שטרן בכאב.
מספר התלמידים בעיר צנח מ-4,700 לפני המלחמה לכ-3,700 כיום. "פתחנו גנים עם שמונה ועשרה ילדים כי לא היו מספיק נרשמים", העיד ראש העירייה.
בנתון בודד חלה עלייה, אך לא לטובה: מספר נתמכי הרווחה בקריית שמונה יותר מאשר הכפיל את עצמו מאז שבעה באוקטובר (מ-1,720 ל-3,600). "בעבר היו בקריית שמונה חדר יולדות וחדר מיון קדמי. כיום אין", אמר שטרן. "האוכלוסייה בגליל העליון גדלה - ואנחנו צעדנו לאחור".
הביקורת והנציבות בשטח
עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל ערכו מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, ועובדי משרדו עשרות סיורים בשטח - ממטולה ועד אילת - כדי לעקוב מקרוב אחר הפערים והליקויים בטיפול באוכלוסייה. סיורים אלו השיקו למעשה את הביקורת המקיפה שעורך משרדנו על הדרג המדיני, הצבאי והאזרחי בעקבות אירועי שבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל. המבקר פרסם עד כה כ-30 מכ-50 דוחות הביקורת על תפקוד הגופים השונים במלחמה.
במקביל לעבודת הביקורת, הקימה נציבות תלונות הציבור עמדות ביישובי הצפון והדרום, במלונות המפונים ובריכוזי המילואים כדי לסייע לציבור בהתמודדות הבירוקרטית עם הגופים הציבוריים - ואף העמידה לרשות המפונים קו חם לסיוע מהיר. הקשיים שבהם נתקלו התושבים והמפונים עלו גם בדוחות שפרסמה נציבות תלונות הציבור על התלונות שהתקבלו במלחמה ובמבצע עם כלביא.
כעת, עם שוך הקרבות, שבים המבקר, המנכ"ל ונציגי המשרד אל יישובי הצפון והדרום כדי לבחון מקרוב את מאמצי השיקום.
החשש: "אין דרך חזרה"
הסיור נפתח בסקירה של שטרן ובכירי העירייה. "אם נרד מתחת לרף של 10,000 תושבים - אין דרך חזרה", התריע שטרן. לשאלת המנכ"ל, פירט ראש העירייה אודות פערים שעדיין לא נפתרו: "נפגעו כ-400-300 מבנים, האיצטדיון העירוני ספג חמישה טילים, הכבישים הרוסים מכיוון שהטנקים נסעו עליהם - אבל עדיין לא קיבלנו את הפיצוי הדרוש".
מבקר העירייה, אורן ירמיהו, דיבר בחריפות על המשבר שחווה העיר: "בזמן הפינוי עוד הרגשנו שהממשלה איתנו, אבל ההפקרה הורגשה כשחזרנו הביתה. יש עדיין פערי מיגון של 70%, יש שימוש נרחב של בני נוער בסמים. שר האוצר הודיע שיחלק לתושבים תלושי מזון - הכוונה טובה, אבל היא תביא לכך שיותר תושבים יהיו נתמכי רווחה בזמן שאנחנו צריכים למשוך לפה אוכלוסייה חזקה". בכירי העירייה ציינו לטובה את פעילות נציבות תלונות הציבור בעיר, ואת הסיוע הפרטני שהיא מעניקה לתושבים.
למרות הקשיים, ראש העירייה שטרן ציין כי "אני מאוד אופטימי. מכללת תל חי הוכרזה כאוניברסיטה, הטיסות המסחריות עומדות לחזור, ויש תוכניות להקמת רכבת ושלוש שכונות חדשות בעיר".
מבית העירייה יצאה משלחת המשרד לסיור במחנה גיבור. מפקד עוצבת חירם, אלוף-משנה יובל מזוז, הציג למנכ"ל ולעובדים שלל רב שנתפס במהלך הלחימה בלבנון - ושהיה אמור לשמש את מחבלי כוח רדואן של חיזבאללה בפלישה לגליל.
מהלומה כלכלית
הירידה הדרמטית במספרם של העסקים המורשים - מ-720 ל-470 - היא עדות כואבת למהלומה הכלכלית שקריית שמונה מתקשה להתאושש ממנה. "העיר ננטשה מספר פעמים בעבר", הזכיר מנהל החברה הכלכלית, יורם ביטון, "אבל בכל פעם לימים או שבועות בודדים. עוד לא היה פינוי כזה. צריך להבין, עסק שסגור למשך חצי שנה ויותר מכך הוא עסק מת. מעל 40% מהעסקים לא חזרו לפעילות. הממשלה החליטה כבר ביולי להעביר לנו סיוע של מאות מיליונים - אבל עוד לא ראינו שקל. באור יום העיר עוד נראית מתפקדת, אבל כשיורד החושך - זו עיר רפאים".
רושם דומה עלה משיחה שערכו המנכ"ל וקנין ובכירי המשרד עם מנהל מפעל "רימוני פלסט", מפעל חיוני שספג לדבריו נזק של כ-40 מיליון שקלים במלחמה ועדיין מחכה לפיצוי, ועם בעלי עסקים בקניון 8 סנטר.
זו שעת צהריים של יום חול, אך הקניון ריק מלקוחות. "אני לא רואה את האור בקצה המנהרה. אם המצב לא ישתפר, בעוד שנה מעכשיו חצי מהחנויות שאתם רואים פה, שעוד פועלות, ייסגרו", אמר מנהל הקניון, שספג פגיעה ישירה משלושה טילים במהלך המלחמה.
"בשבעה באוקטובר לחמתי בבארי ובכפר עזה", סיפר בעל חנות תיקים בקניון. "עשיתי מעל ל-500 ימי מילואים. ואז אני חוזר הביתה לקריית שמונה ומגלה שאנחנו חיים בעולם אחר, שאני צריך שוב להילחם - הפעם על העסק שלי".
בעל עסק אחר הוסיף כי "התבססנו על הקיבוצים באיזור ועל תושבי רמת הגולן", סיפר בעל עסק אחר. "אבל בזמן שהיינו מפונים הם פתחו חנויות ברמה ויש להם שם הכל, הם כבר לא צריכים אותנו. הקניון מסייע לנו ולא גובה שכירות אבל זה לא מספיק. צריך להביא לפה אנשים איכותיים, שייתנו מענקים לצעירים, שיעברו לגור בעיר".
לירידה החדה בהכנסותיהם של בעלי העסקים בגליל מצטרף גם הקושי להתמודד עם הנזקים שגורמים ארגוני פשיעה הגובים מהם דמי חסות. לפגישה של משלחת המשרד עם ראש המועצה המקומית מטולה, דוד אזולאי, הצטרפו גם ראשי עמותת "עד כאן", שהוקמה על ידי חקלאים ובעלי עסקים בגליל העליון כדי לשים קץ לתופעת הפרוטקשן.
"קבענו שלושה עקרונות - לא משלמים, פועלים בפנים גלויות וביחד", אמר יריב בן עמי, בעל חברה לפיתוח חקלאי. "כבעל עסק יש לך שתי שתי אופציות - לשלם פרוטקשן ולעבוד או לא לשלם ואז שורפים לך את העסק, וכשזה קורה הביטוח לא יפצה אותך. אנחנו מסייעים לעסקים רבים, אבל איפה המדינה? אני זה שצריך להיות השריף האזורי?".
ראשי העמותה קראו להגביר את האכיפה והענישה ובמקביל לפצות את בעלי העסקים שנפגעו.
"הממשלה לא באמת עוזרת"
דוד אזולאי סקר בפגישה את מאמצי השיקום של מטולה. "עדיין יש לנו המון קשיים. במטולה נפגעו 28 מ-32 מבני הציבור מאש חיזבאללה. כ-78% מהבתים נפגעו והיתר ניזוקו מחולדות ומזיקים. החלטנו לשפץ את מבני הציבור שיפוץ מקיף, כדי שיוכלו לתפקד עוד עשרות שנים. אבל כל שינוי כזה מצריך הליך בירוקרטי שנמשך כשנה. תכננו להקים מרכז שיקום אזורי עם עשרה חדרי טיפול - והתהליך נעצר. רק 80 מ-240 חדרי המלון שבו לפעול. הגיעו לגור פה 40 משפחות שזקוקות להסעות לבתי הספר - ואין מענה. הממשלה לא באמת עוזרת לנו".
אזולאי ליווה את המשלחת לביקור בבית הכנסת ששיפוצו מסתיים בימים אלה: "טיל פגע במבואה וגרם להרס, ספרי תורה נאכלו על ידי חולדות. שיפצנו את בית הכנסת בעלות של מיליון שקל".
לדבריו, לא כל השירותים עדיין שבו לפעול. למשל, הדואר: "הסניף עדיין נעול. במקום הדוור, יש שני תושבים גמלאים מתנדבים בחלוקת הדואר לשכניהם".
"ליבנו איתכם", אמר המנכ"ל וקנין לתושבים שעמם נפגש במהלך הסיור. "אנחנו מבינים את הכאב הגדול. אתם מחזיקים את הצפון על כתפיכם אבל זו לא צריכה להיות רק המשימה שלכם אלא של כל עם ישראל". המנכ"ל הדגיש כי "אנו מלווים את שיקום הדרום והצפון כבר תקופה ארוכה ובשבועות הקרובים נפרסם דוחות על ליקויים שמצאנו".





