מחורבן לניצני תקומה

הזמן כאילו קפא בשכונת הצעירים של קיבוץ כפר עזה. הדירות הקטנות, שבקעו מהן עד לא מזמן קולות צחוק ומוזיקה, נותרו חרבות - גל-עד דומם לבוקר הטבח שבו נרצחו 62 מחברי הקיבוץ ו-18 חיילים ואנשי שב"כ. על כניסות הבתים נותרו כתובות האזהרה שריססו הלוחמים הראשונים שהגיעו לכאן: "מזוכה... שרידי דם בכניסה לממ"ד ובכל הסלון", "שרידי אדם על הספה".

הדירה הקטנה של סיון אלקבץ ונאור חסידים ז"ל זועקת מכל פינה את זיכרון התופת שחוללו כאן רוצחי החמאס. התקרה, הקירות, המקרר, מכונת הכביסה - כולם מנוקבים בעשרות קליעים שחדרו לכל פינה. 

על הקיר תלו ההורים השכולים תצלום מוגדל של הודעות הווטסאפ שקיבלו מ"סיווני המתוקה" בבוקר שבעה באוקטובר, תזכורת כואבת לרגעיה האחרונים: 

11:11 – "הם היו לי בחלון, אנחנו מתחת למיטה אני ונאור. כולם בסדר אבא?".
11:11 – "אנחנו בסדר גמור... שלחי לי מיקום שלך".
11:16 – "יש חיילים בשכונה שלך?"
12:21 – "סיווני".
22:40 – "סיווני".

כמה עשרות מטרים מכאן נשלמת הקמתה של שכונה חדשה - שכונת "הרצפות הירוקות", שבתיה שופצו ונתרמו על ידי מתנדבים. המרחק בין שתי השכונות, החרבה והחדשה, אולי קצר - אבל מהדהד לאורך כל הסיור. זהו המרחק שבין חורבן לתקומה, בין שכול לתקווה ולצמיחה מחדש, שבניצניהן כבר אפשר להבחין ביישובי העוטף.

"אסור לאבד את הדור הבא של הקיבוץ"

בימים אלה עורכים מנכ"ל המשרד תא"ל (מיל') ישי וקנין ובכירי המשרד סדרת סיורים ברחבי הארץ, כדי לבחון מקרוב את הטיפול בפערים שהתגלו בסיורים הקודמים שנערכו במהלך מלחמת חרבות ברזל ומבצע עם כלביא.

בסיור שנערך ביישובי המועצה האזורית שער הנגב ובעיר נתיבות ב-18 בנובמבר 2025 השתתפו מנהלת נציבות תלונות הציבור כרמית פנטון ומנהל חטיבת המינהל וההון אנושי אמיר גנאור. כן השתתפו נציגים בכירים מהמשרד המעורבים בביקורת ובבירור התלונות ביישובי הנגב המערבי על רקע המלחמה.

ערב המלחמה מנתה קהילת כפר עזה 950 תושבים. שנתיים אחרי, כמעט כולם עדיין לא שבו לקיבוץ. הפצע עדיין מדמם. "המחבלים הגיעו לכל מקום פה, צריך לשפץ כמעט 400 בתים", מסבירים בקיבוץ.

מינהלת תקומה קבעה את קיץ 2026 כתאריך היעד לחזרת התושבים, אך בקיבוץ סבורים שזו תחזית אופטימית מדי: "זה יהיה אתגר גדול להחזיר את האנשים שלנו. משפחות צעירות עם ילדים הכי מתלבטות אם לחזור, והן הדור הבא של כפר עזה, אסור לנו לאבד אותן". 

לשם כך, הם אומרים, דרוש סיוע משמעותי מהמדינה - "אבל גם היום, שנתיים אחרי, אנחנו מתקשים לקבל את המענים שאנו זקוקים להם. הציפייה שלנו היא שהמדינה תנהג כלפינו בנדיבות, שתבין שאנחנו בחזית ולא תתחשבן איתנו על כל שקל".

"התושבים זקוקים לתנאים וביטחון"

במרחק 750 מטרים מהגדר המערבית של קיבוץ נחל עוז נמצאת שכונת שג'אעייה החרבה. מכאן הגיע בשבעה באוקטובר נחיל מחבלים שהסתער על הקיבוץ בשלושה גלים. "השדות שאתם רואים כאן היו מוצפים מחבלים", הסביר מפקד כיתת הכוננות ברי מאירוביץ. "שנתיים אחרי, אנחנו עדיין הקהילה הכי מפוצלת מכל הקהילות".

כמחצית מ-450 תושבי הקיבוץ חזרו להתגורר בו עד כה, לאחר שנתיים שבהן שהו במשמר העמק ובמקומות אחרים ברחבי הארץ: "בזמן שהקיבוץ היה ריק שיפצנו את כל הבתים, התשתיות ומבני הציבור - אף שרבים מהם לא נהרסו. כדי שלתושבים יהיה טוב יותר כשיחזרו".

הבתים המשופצים בוהקים בלובנם, אך המציאות עדיין אינה פסטורלית: "מאז שנגמרה המלחמה אנחנו רואים יותר ויותר משפחות שחוזרות, אבל הן זקוקות לתנאים ולביטחון. חזרנו להתנהל כקיבוץ חקלאי עם המון אילוצים".

כפר עזה ונחל עוז הם שניים מ-12 היישובים שבתחומי המועצה האזורית שער הנגב, שבה התגוררו כ-10,000 תושבים. "בשנתיים האחרונות אנחנו מתמודדים עם אתגרים משמעותיים", אמר מנכ"ל המועצה אורי פינטו. "יש עדיין משבר אמון של התושבים מול הצבא, טראומה מתמשכת שעימה הם מתמודדים וגם העובדה שהקהילות היו מפוזרות בשנתיים האחרונות היא אתגר משמעותי".

"השיקום של שער הנגב נשען על ארבעה עוגנים: מערכת החינוך, הפיתוח הכלכלי, ביטחון ומוגנות וקהילה. הקהילה אינה עניין שתלוי רק במקום גיאוגרפי, גם החטופים ומשפחותיהם הם קהילה, גם המשפחות השכולות", ציין פינטו.

"שבנו לכאן כדי להתרשם מהמצב אחרי שנתיים", אמר מנכ"ל המשרד. "מבקר המדינה יפרסם בקרוב דוח חשוב מאוד על שיקום האוכלוסייה ביישובי הנגב המערבי, ונציבות תלונות הציבור במשרדנו ממשיכה לעמוד לרשות התושבים כדי לסייע להם בהתמודדות הבירוקרטית עם הגופים הציבוריים. אנו מחזקים את ידיכם על ההתמודדות עם האתגרים הרבים".

התקווה של נתיבות

ניצני השיקום בולטים במיוחד בנתיבות. קו הרקיע מתמלא מגדלי דירות שהולכים ונבנים בשכונות החדשות. גם ראש העירייה, יחיאל זוהר, מתקשה להסביר את הצמיחה המפתיעה של העיר הדרומית - צמיחה שנמשכה גם בזמן שהקרבות ברצועת עזה הסמוכה היו בעיצומם. היערכות מקדימה ותגובה מהירה של יחידת הביטחון העירונית אופ"ק בשבעה באוקטובר הצליחו לבלום את פלוגת הנוחבה שהייתה בדרכה אל העיר.

כ-60,000 תושבים גרים בנתיבות, שליש מהם חדשים בעיר. אוכלוסייתה צעירה יחסית (כ-60% בני ארבעים ומטה) ובה כ-23,000 ילדים ובני נוער. קצב הגידול המהיר מחייב היערכות משמעותית: מוסדות חינוך חדשים נפתחים מדי שנה, וזוהר מתכנן להקים גם בית חולים אזורי בעיר - אך הוא מודה כי קיים קושי לגייס תקציבים ממשלתיים, דבר שמאלץ את העירייה להתבסס על תרומות: "קיבלנו יותר מיהדות העולם מאשר מהממשלה".

המנכ"ל שיבח את פעילות יחידת הביטחון אופ"ק ואמר כי "היכולת לעבור בן רגע משגרה לחירום מרשימה ומעוררת כבוד". הוא ציין כי "הגידול באוכלוסייה והשכונות החדשות שנבנות הן התשובה לאויבינו - אין ניצחון גדול מזה".