"הגוף האובייקטיבי היחיד שבודק את המחדל"

16 חודשים חלפו משבעה באוקטובר, טבח שמחת תורה, ואזרחי ישראל עדיין מצפים לתשובות על שורה ארוכה של שאלות קשות שמייסרות מדינה שלמה מאותו יום, הרצחני ביותר שעבר על העם היהודי מאז השואה. נכון ליום שבו נכתבות השורות האלה, הגורם האובייקטיבי היחיד שפועל כדי לספק אותן הוא משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור. 
 
בריאיון מקיף, שמתפרסם כאן בשני חלקים, מתאר מבקר המדינה מתניהו אנגלמן איך מתבצעת ביקורת המדינה בזמן מלחמה, מה למד בסיורים שערך בשטח מאז שבעה באוקטובר, ובפני אילו אתגרים ניצבת הביקורת בדרך להשלים את משימתה: לשפוך אור על כשלי הדרג המדיני, הדרג הצבאי והדרג האזרחי לפני יום הטבח, במהלכו ואחריו והמחויבות לפעול לתיקון הליקויים.

"קרה אסון בישראל" 

מבקר המדינה, לפני שנדבר על דוחות המלחמה אני מבקש להחזיר אותך לשבעה באוקטובר. איפה זה תפס אותך?
"היינו בביקור משפחתי בקנדה. במהלך התפילה בבית הכנסת בבוקר החג ניגש אליי הרב וסיפר לי שקרה אסון גדול מאוד בישראל. דיברתי עם המתפללים על האתגר העצום שעומד לפתחה של מדינת ישראל בעקבות התקפת הטרור הנפשעת. היינו אמורים להמשיך למוחרת את הטיול לניו יורק, אבל בתוך כל הכאוס היה לי ברור שביום ראשון אני חוזר לארץ - וכך עשינו. נחתנו בישראל, אני הלכתי למשרד, והבן שלי חגי התגייס למילואים. הוא נכנס לעזה וכעבור כחודש נפצע כשהטנק שלו נפגע מטיל. לשמחתי, מצבו עכשיו טוב, ואני מאחל לכל הפצועים להחלים במהרה".
 
רבים הרגישו אז שמדינת ישראל עוברת שואה של יום אחד.
"בשבעה באוקטובר פעולות יחידים הן שהצילו את מדינת ישראל. הם הפגינו גבורה ויכולת אלתור, תוך סיכון חייהם, כדי לנסות להציל את התושבים שזעקו לעזרה. אבל גבורת היחידים חידדה עוד יותר את כשל המערכות".

"הסימנים היו על הקיר"

במסגרת תפקידך אתה מתריע כל העת על נקודות התורפה של רשויות השלטון והגופים הציבוריים. האם אי פעם דמיינת שנגיע לקריסת מערכות טוטלית כל כך, שאזרחי ישראל יופקרו כך?
"אני לא יכול להגיד שדמיינתי כשל קולוסלי כזה, אבל אפשר היה לראות את הסימנים ואת האותות שהיו כתובים על הקיר. שלושה חודשים לפני שבעה באוקטובר עשינו ביקורת בזק במוצבי צה"ל בגבול הצפון. הייתה תחושה של היעדר מוכנות להגנה על הגבולות - וזה היה בגבול שנחשב אז למסוכן ביותר. הדוח היה אמור להתפרסם לציבור בשבוע של שבעה באוקטובר, אך הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת הטילה עליו חיסיון, והוא לא הוסר מאז. אני סבור שבשלה העת להסיר את החיסיון מדוח זה. אף שהדוח לא התפרסם לציבור, הוא היה בידי ראשי המדינה והצבא בתקופה שלפני שבעה באוקטובר, והם יכלו להפיק ממנו לקחים".

"תרבות של 'סמוך'"

"כשלים ראינו גם בהרבה ביקורות אחרות שמבצע משרדנו בשנים האחרונות. למשל, בביקורת על המכשול בגדר ההפרדה, על מבצע שומר החומות ובביקורות נוספות. הדוחות בנושאים אלה מצביעים על מסקנה משותפת: ההיערכות שלנו בעת שגרה לאיומי טרור מבוססת לטעמי יותר מדי על תרבות של 'סמוך', וכשדברים משתבשים - על יכולת אלתור. ואני שואל את עצמי למה? התופעה הזו בלטה בדוח שפרסמנו על אפקטיביות המכשול בקו התפר. השקיעו בפרויקט כ-8.3 מיליארד שקל, ובסוף מצאנו בביקורת שהמכשול היה מחורר לגמרי, כך שעשרות אלפי שב"חים עברו דרכו".

"רואים כאן את שני הכשלים המרכזיים: הראשון, היעדר יכולת לתחזק תפיסת ביטחון לאורך זמן. אם המדינה משקיעה בגדר אבל לא משקיעה מספיק במעברים ובתחזוקה השוטפת - הדבר מביא לשחיקה משמעותית באפקטיביות הגדר. הכשל השני הוא שדרגים מבצעים לוקחים לעצמם חירות להכתיב את המדיניות, ולא בהכרח עומדים במדיניות שנדרשת, ואילו הדרג המדיני יותר מדי תגובתי לאירועים. אנו רואים בביקורות פעם אחר פעם שמדיניות לא מיושמת".

"להיות קשובים לביקורת" 

איך אתה מסביר את הפער הבלתי נתפס הזה בין המצוינות הישראלית, הסטארט-אפ ניישן שזוכה לתהילה בעולם, לבין ההתנהלות הכושלת של כל הדרגים במחדל הנורא בשבעה באוקטובר? זו הרי אותה מדינה, אלה אותם אנשים.
"אפשר להסביר את הפער בכמה דרכים. ראשית, היכולת הישראלית לאלתר לא בהכרח מתאימה כשצריך לנהל מדינה בצורה מסודרת. שנית, העדר היכולת להקשיב לביקורת ולקבל דעה שונה. זה נכון לגבי הממשלה, לגבי הרמטכ”ל ולגבי גורמים נוספים. הממשלה וכלל הגופים הציבוריים גם חייבים לפעול לתיקון הליקויים שמעלה ביקורת המדינה. וכשבא דרג זוטר ואומר 'המלך עירום' ומתריע על סכנה אפשרית - אסור לבטל את דעתו. חייבים להיות קשובים לזה.צריך להבין שקשב לאחר - משביח. בעיניי, זהו אחד הלקחיםהמרכזיים של שבעה באוקטובר. זה גם סוד ההצלחה של הסטארט-אפ ניישן - היכולת לחשוב מחוץ לקופסה וליצור סביבך סביבה מגוונת, כדי לקבל  זוויות ראייה שונות".
 
מייד אחרי תחילת המלחמה יצאת לשטח. במשך החודשים הבאים ערכת עם עובדי משרדך עשרות סיורים ברחבי הארץ. מה הייתה החשיבות שראית בכך?
"אני מאמין שכדי שהביקורת תהיה אפקטיבית, היא צריכה לרדת לשטח. אמרתי אז למנהלי חטיבות הביקורת במשרדי - תסתכלו לאנשים בעיניים. תקשיבו להם. תראו אותם לנגד עיניכם בהמשך, כשנתחיל לכתוב את דוחות הביקורת על המלחמה, כי מאחורי כל דוח עומדים בני אדם".

"אנחנו חווים את חשיבות הסיורים הללו עד היום, עם ההבנה שאנחנו הגורם האובייקטיבי והבלתי תלוי היחיד שבודק את הכשל הזה ובוחן את כל הדרגים - המדיני, הצבאי והאזרחי".

חיזוק השליחות הציבורית

 מה היה הדבר הבולט ביותר שנחשפת אליו בשטח?
"הסיורים איפשרו לנו לאתר בעיות שמחייבות פתרון מיידי, והעברנו אותן מייד לטיפול הגורמים הרלוונטיים. כחודש לאחר הטבח שלחתי מכתב לראש הממשלה ופירטתי בו שורה של כשלים שראיתי בשטח ושיש לפתור מייד - מכיתות הכוננות שאינן מצוידות כראוי ועד לטיפול במפונים מהדרום ומהצפון".
 
"יש חשיבות רבה לסיורים גם מבחינת חיזוק ממשקי ביקורת המדינה אל מול הציבור בישראל, לפגוש את האנשים שנפגעו בצורה הקשה ביותר בשבעה באוקטובר. כשאתה רואה אותם מול העיניים ואומרים לך: 'אני איבדתי פה את הבת שלי', 'את בן הזוג שלי', 'את בת הזוג שלי' או 'אני ניצלתי בנס וחיכיתי שעות רבות עד שמישהו יענה לי לטלפון', אתה מבין שמי שנושא באחריות יצטרך לתת לציבור דין וחשבון".
 
"לצד אגפי הביקורת גם הזרוע השנייה של משרדנו - נציבות תלונות הציבור - יצאה לשטח. שלושה ימים לאחר הטבח, מול חורבות משטרת שדרות, הודעתי על פתיחת הקו החם של הנציבות, מוקד טלפוני שנועד לסייע לתושבים שנפגעו מגופים ציבוריים בזמן מצב החירום. לא הסתפקנו בכך: צוותי הנציבות הגיעו למרכזים שבהם שהו המפונים כדי להיות להם אוזן קשבת ולסייע להם לפתור חסמים בירוקרטיים מול הרשויות. כבר בדצמבר 2023 פרסמנו דוח מיוחד של נציבות תלונות הציבור שניתח את התלונות והפניות שהתקבלו בשבועות הראשונים למלחמה והצביע על פערים חמורים".

זירת קרב בקיבוץ

איזה מהסיורים הכי נגע בך אישית? 
"הגענו לבארי עם ראש מועצת אשכול דאז גדי ירקוני 11 ימים לאחר הטבח. תוך כדי הסיור גדי התבשר שנמצאה עוד גופה של חבר קיבוץ בארי, שיש עוד אינדיקציה על מישהו שנחטף. הלכתי בין הבתים השרופים, ההרוסים, שבחצרות שלהם נותרו סוכות מיותמות. אתה רואה שכונה פסטורלית שהפכה לזירת קרב, לגיהינום עלי אדמות".
 
"לשדרות הגענו שלושה ימים לאחר פרוץ המלחמה ומצאנו עיר פגועה שכ-50% מתושביה עדיין לא פונו, ובפרט אלו מקרב האוכלוסיות הראויות לקידום. סייענו לראש העיר להגיע לגורמים הרלוונטיים כדי לוודא שכלל התושבים יפונו".
 
בחלק השני של הריאיון מספר המבקר אנגלמן על הביקורת שעורך משרדו על כשלי המלחמה ועל האתגרים הניצבים בפני הביקורת.