אפקטיביות מכשול קו התפר - המענה המבצעי והתפעולי

ביולי 2001 החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני-ביטחוני) לאשר תוכנית מקיפה בנוגע למרחב התפר, שנועדה להוות מרכיב בהתמודדות אפקטיבית עם הטרור באמצעות קיום משטר למניעה וסיכול של מסתננים ממרחב התפר לישראל ושוהים בלתי חוקיים (שב"חים). התוכנית כללה, בין היתר, הקמת מכשול פיזי מגבול ירדן בסמוך לטירת צבי בצפון ועד אזור מצדות יהודה בדרום (קו התפר). בשנת 2002 החל מימוש תוכנית מרחב התפר, שתרמה לצמצום משמעותי של פעילות הטרור מאיו"ש לישראל. בעת הקמת מכשול קו התפר סדר הכוחות (סד"כ) הצבאי שפעל באזור יהודה ושומרון (איו"ש) כלל כמה עשרות גדודים, שחלקם עסקו בפעילות ביטחון שוטף לאורך מכשול קו התפר. התפיסה המבצעית שנקבעה באותו מועד הייתה כי גדר קו התפר תתריע על ניסיון לחצייה או לחיתוך של הגדר, וכי המענה המבצעי יתבסס על כוח צבאי אשר יגיע במהירות לנקודה ויטפל באירוע. עם זאת, במהלך השנים הסד"כ הצבאי בשטחי איו"ש הצטמצם משנת 2002 לשנת 2019 ועד מרץ 2022, בכ-70%.

במקביל לירידת הסד"כ, התקיימה תופעה של פעולות חבלה ופגיעה בגדר קו התפר על ידי פלסטינים כדי ליצור בה פרצות לצורך הסתננות לישראל מאיו"ש ללא בקרה. חלק מהנזקים התאפיינו בהרס טוטלי של כל מרכיבי הגדר לאורך קילומטרים רבים. רבים מהנזקים שתוקנו, נפרצו שעות או ימים מועטים לאחר מכן. צמצום הסד"כ פגע ביכולת צה"ל לשמור על הגדר, ובשנת 2017 החליט צה"ל באמצעות פיקוד המרכז להפסיק לתקן את הנזקים החוזרים בגדר.

במחצית הראשונה של שנת 2022 ביצעו מחבלים שהסתננו לישראל דרך פרצות בגדר קו התפר שלושה פיגועים בהם עמד מספר הנרצחים על 11 שבעקבותיהם החל צה"ל בסוף מרץ 2022 ובמהלך תקופת הביקורת בביצוע מבצע "שובר גלים" לצורך הידוק ההגנה על מרחב התפר ומניעת הסתננות מאיו"ש לישראל. 

בחודשים ספטמבר 2021 עד יולי 2022 ביצע משרד מבקר המדינה ביקורת בנושא אפקטיביות המענה המבצעי והתפעולי במכשול קו התפר, תוך התמקדות בגזרות החטמ"רים מנשה ואפרים. פעולות השלמה בוצעו עד אוגוסט 2022. הביקורת נעשתה בצה"ל: בפיקוד המרכז (פקמ"ז), בזרוע היבשה (ז"י), באגף התכנון (אג"ת) ובאגף המבצעים (אמ"ץ); במשרד הביטחון (משהב"ט): במינהלת גבולות ותפר, במינהל הרכש, באגף ההנדסה והבינוי ובאגף התקציבים; ובמטה לביטחון לאומי (מל"ל). בדיקות השלמה נעשו במשטרת ישראל, במשמר הגבול (מג"ב), בשירות הביטחון הכללי (שב"כ) ובמינהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית.

במהלך הביקורת משרד מבקר המדינה שיתף את הציבור בתהליך הביקורת באמצעות קיום מפגש עם מנהלי אגפי ביטחון ורכזי ביטחון שוטף צבאיים מרשויות מקומיות ויישובים הסמוכים למכשול קו התפר.

ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת החליטה שלא להניח דוח זה במלואו על שולחן הכנסת אלא לפרסם רק חלקים ממנו, לשם שמירה על ביטחון המדינה, בהתאם לסעיף 17 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב]. 

למימוש תוכנית מרחב התפר, בה הושקעו משאבים רבים, חשיבות רבה בהתמודדות עם הסכנה לחדירת טרור לשטח מדינת ישראל. שמירה על אפקטיביות מכשול קו התפר מחייבת פעילות מבצעית רציפה יחד עם קיום פעילות תחזוקתית יעילה. בביקורת עלו ליקויים הנוגעים לאופן בו הדרג המדיני ודרג מקבלי ההחלטות במערכת הביטחון התמודדו עם היעדר האפקטיביות של מכשול קו התפר ולפעילות מערכת הביטחון למיצוי המשאבים לתחזוקת הגדר ולהגנה על מרחב התפר. בעקבות סדרת פיגועים במחצית הראשונה של שנת 2022 שבהם נרצחו 11 אנשים, שינה צה"ל את תפיסתו, הגדיל את היקף הכוחות הפועלים במרחב התפר והשקיע תקציבים בשיקום הגדר ואף בהחלפת חלק ממנה בחומה (בעלות כוללת של כ-400 מיליון ש"ח), זאת לצד שיפור בשיתוף הפעולה בין כל כוחות הביטחון הפועלים בשטח. פעולות אלו, ששילבו שינוי תפיסתי יחד עם ריכוז משאבים ומאמץ מצד כל גורמי הביטחון, הביאו לצמצום תופעת השב"חים, אך לא לביטולה. 

כדי להבטיח שמירה על אפקטיביות המכשול וכדי לוודא שההשקעות והפעולות שבוצעו לאחרונה יתרמו לצמצום תופעת ההסתננות בכללותה, ובהמשך לאמירת ראה"ם ושר הביטחון באפריל 2022 כי הקמת המכשול לכל אורך קו התפר היא חלק מתפיסת ההגנה ולצורך כך נדרשת תוכנית רב-שנתית, על המל"ל לוודא את גיבושה של תוכנית רב-שנתית מקיפה שתכלול את כלל ההיבטים הנדרשים להקמה ולשימור של מכשול אפקטיבי אשר ירתיע מסתננים מלעבור לישראל. מתוך הבנה כי ההתמודדות עם תופעת ההסתננות ממרחב התפר מחייבת טיפול של כלל גורמי הביטחון והאכיפה, מומלץ כי תוכנית זו תובל על ידי צוות בין-משרדי, שיכלול נציגים ממערכת הביטחון, מהמשרד לביטחון הפנים, ממשרד המשפטים, ממשרד האוצר ומגורמים רלוונטיים נוספים. במסגרת גיבוש התוכנית יש לבחון דרכים לעודד את הפלסטינים בעלי היתרי התעסוקה להיכנס לישראל באמצעות המעברים המוסדרים באמצעות התאמת מספר המעברים, מיקומם ואיכות השירות הניתן בהם למספר העוברים הרצוי בהם. עוד מומלץ כי בתום גיבוש התוכנית הרב-שנתית, ראה"ם ושר הביטחון יביאו את התוכנית לדיון בקבינט המדיני-ביטחוני לצורך אישורה תוך הקצאת תקציבים והגדרת לוח זמנים למימושה. בפעולות אלה יהיה כדי לצמצם את תופעת השב"חים ואת הסיכון הביטחוני והפלילי הכרוך בה, אשר פוגעים בתחושת הביטחון בישראל.