בשבועות האחרונים דנו חברי הכנסת במגוון נושאים שנבדקו בדוחות המבקר – מתהליך האישור של בניית מרחבים מוגנים, דרך ההיערכות לרעידות אדמה ועד פעולות הממשלה לצמצום זיהום האוויר מכלי רכב. חברי הוועדה לענייני ביקורת המדינה דנו גם בטיפול בחיילי המילואים - נושא שלגביו הודיע מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, כי ייבדק במסגרת ביקורת המלחמה.
בינואר 2024 פרסם המבקר אנגלמן דוח שהכנתו הושלמה אמנם לפני פרוץ המלחמה, אך קיבל משנה רלוונטיות בעקבות טבח ה-7.10 ומתקפת הרקטות על ישראל. הדוח בחן את נושא אישור מרחבים מוגנים על ידי פיקוד העורף ומכוני הבקרה כחלק מתהליך מתן היתר בנייה. הוועדה דנה (22.1.2024) בדוח זה, לצד דוח המבקר מאוגוסט 2020, בנושא ההיערכות להגנת העורף מפני טילים ורקטות.
איל זוננפלד, מנהל אגף ג' בחטיבה לביקורת מערכת הביטחון, אמר כי ביקורת המעקב על ההיערכות להגנת העורף מצאה פערים מהותיים במיגון ובמקלוט: בין השאר, נמצא כי נכון למועד סיום הביקורת לכ-2.6 מיליון תושבים בישראל (כ-28% מהאוכלוסייה) אין מיגון תקני ליד הבית, כי תוכניות הפינוי של תושבי שדרות וקריית שמונה לא הושלמו – וכי חמישית מהמקלטים הציבוריים במדינה אינם כשירים. "קיימים פערים שיש בהם כדי לסכן את חיי התושבים בעת לחימה", הדגיש.
זוננפלד ומנהל הביקורת יעקב זימרת הציגו גם את ממצאי הדוח בנושא המרחבים המוגנים, שהתריע על כך שהאישור שלהם כחלק מתהליך היתר הבנייה מתבצע בקצב איטי ולא מספיק יעיל: כך, בעוד שמספר הבקשות המאושרות לנספח מיגון גדל ב-53% בין 2019 ל-2022 – מספרם של בודקי הבקשות בפיקוד העורף כמעט לא השתנה בעשור האחרון. "ככל שתהליך האישור של ממ"דים ייעשה בצורה קלה ומהירה – כמות המרחבים המוגנים תגדל", ציין זוננפלד.
"הזדמנות גדולה לשינוי"
המבקר בחן בשנה האחרונה גם את פעולות הממשלה לצמצום זיהום האוויר שמקורו בכלי רכב וההיערכות למעבר לרכבים חשמליים. צחי סעד, מנהל החטיבה לביקורת תחומי כלכלה ותשתיות לאומיות, הציג בוועדה (23.1.2024) את עיקרי הדוח שפורסם בינואר 2024, ביחד עם מנהל אגף ב' מרסלו בז, סגנו ירון פישמן ומנהלי הביקורת ברי קוסובר וטל לוי.
הדוח התריע כי עלות זיהום האוויר בכבישים נאמדת בכ-7.2 מיליארד שקל בשנה. "זיהום האוויר הוא גורם התמותה הסביבתי הגדול ביותר בישראל", אמר סעד. "התחבורה הכבישית היא מקור הזיהום העיקרי בריכוזי אוכלוסייה והוא חמור מאוד. אחד הגורמים המשמעותיים לזיהום הזה הם המשאיות והאוטובוסים, שמהווים אמנם רק 10% מצי הרכב – אבל אחראים ל-61% מהזיהום בכבישים. זה משהו שחייבים לטפל בו". עוד מצא המבקר כי ישנן רק 219 עמדות טעינה מהירות לכ-40 אלף כלי רכב חשמליים הנוסעים בכבישי ישראל. בהקשר זה, הדגיש סעד כי "כניסת כלי הרכב החשמליים זו הזדמנות גדולה מאוד לשינוי מבני שיפחית את הריכוזיות ויכניס תחרותיות אמיתית לענף הרכב".
הוועדה ביקשה את חוות דעתו של מבקר המדינה בנוגע לפעולות הממשלה למניעת פיטורי חיילי מילואים וצמצום הפגיעה בהם. את המבקר ייצגו בדיון שנערך בכך (5.2.2024) יועצו הבכיר יאיר סבן והיועץ המשפטי יואל הדר. "רבים מהנושאים שעלו כאן נבדקים על ידינו בימים אלה", אמר סבן. "נבדוק את יישום תוכנית הסיוע הכלכלית לאנשי מילואים עצמאים, במיוחד בעלי עסקים קטנים; את תגמולי הביטוח הלאומי למשרתי המילואים; ואת טיפול המוסדות להשכלה גבוהה בסטודנטים שגויסו לחרבות ברזל. אנו גם מזמינים כל מי שנעשתה לו עוולה לפנות אלינו לנציבות תלונות הציבור ולהגיש תלונה".
"אובדן זמן חמור"
מבקר המדינה מתריע זה שנים ארוכות מפני הליקויים בהיערכות לרעידות אדמה. ביקורת מעקב מורחבת, שפורסמה בינואר 2024, מצאה כי 18 שנה אחרי שאושרה תוכנית תמ"א 38, היא עדיין לא השיגה את מטרתה: נכון לסוף 2021, חוזקו בפועל רק 3.5% מהמבנים שיש לחזקם. 60% מבתי החולים אינם עמידים מפני רעידות אדמה – ורק כ-5% ממוסדות החינוך חוזקו.
בדיון שנערך בכנסת על הדוח (6.2.2024) השתתפו נציגי החטיבה הכלכלית: מנהל החטיבה צחי סעד, מנהל אגף ח' דוד בר, סגנו נתן שטיבלמן, וכן מנהלי הביקורת רועי פתאל, עינת אדלר חן ודן מנחם. "רעידת אדמה חזקה היא שאלה של זמן. אף שמבין ארבעת האיומים המרכזיים על המדינה הנזקים הצפויים מרעידת אדמה הם הקשים ביותר, ההשקעה במוכנות לרעידות אדמה היא הנמוכה ביותר", אמר סעד. "שש השנים שחלפו מאז הדוח הקודם בוזבזו. אובדן הזמן הזה חמור במיוחד לאור העובדה שרעידות אדמה זה תחום שמצריך השקעה ארוכת טווח. השקעה במוכנות לרעידות אדמה תביא לא רק להפחתה בנפגעים ובסבל אנושי – היא גם יעילה כלכלית. דוח המעקב העלה תמונת מצב עגומה. נדרשים תוכנית ותקציב רב שנתיים שיאפשרו טיפול מתמשך".
לעתים, בכוחה של הביקורת להניע את הגופים המבוקרים לפעולה כבר מעצם קיומה, עוד לפני פרסום ממצאי הדוח לציבור. כך היה במקרה של הדוח שבדק את הפיקוח והבקרה על החברות הממשלתיות: עוד לפני שפורסם הדוח בינואר 2024, קיבלו השרים את המלצת מבקר המדינה למשוך מחברות ממשלתיות דיבידנדים שכבר הוכרזו בסך 2 מיליארד ש"ח, כדי להשתמש בהם להוצאות המלחמה.
בדיון שנערך בכנסת על דוח זה (7.2.2024) הציגו צחי סעד, דוד בר, סגן מנהל האגף יעקב שטראוס ומנהל הביקורת אלי מרדר את עיקרי הממצאים: כ-50% מהחברות והעמותות שרשות החברות הממשלתיות מפקחת עליהן פעלו ללא יו"ר דירקטוריון בשנת 2022, וכי כ-44% מהמשרות בדירקטוריונים של החברות אינן מאוישות. עוד נמצא כי בשנים 2021-2018 חילקו החברות הממשלתיות בפועל רק כ-1.07 מיליארד שקל כדיבידנד לציבור.
צילום: ערוץ הכנסת
