אישור מרחבים מוגנים על ידי פיקוד העורף ומכוני הבקרה כחלק מתהליך מתן היתר בנייה

בתחום ההיערכות להגנת העורף מפני איום של ירי טילים ורקטות נעשות כמה פעולות מרכזיות שמטרתן להגן על האוכלוסייה האזרחית ולמנוע פגיעה בנפש; לצמצם נזקים לרכוש; למזער את הפגיעה בתחושת הביטחון של האוכלוסייה; לאפשר לאוכלוסייה האזרחית לקיים שגרת חיים; ולהפחית את הפגיעה בפעילות המשק. אחת מהפעולות היא קביעת התקנים הנדרשים להקמת מרחב מוגן דירתי (ממ"ד) או מרחב מוגן קומתי (ממ"ק) כחלק מתהליך רישוי הבנייה. שכן על פי פיקוד העורף (פקע"ר), המרחבים המוגנים הם הפתרון הטוב ביותר למיגון האוכלוסייה בעת התרעה על ירי טילים ורקטות, ויש בהם כדי להגן גם מפני איומים אחרים, כגון רעידת אדמה, שריפה ודליפת חומרים מסוכנים.

כחלק בלתי נפרד לצורך מתן היתר בנייה למגורים ולמבנים נוספים, החוק בישראל מחייב לקבל אישור לנספח מיגון מפקע"ר או ממי שהוסמך על ידו. ואכן בכל שנה פקע"ר מטפל בעשרות אלפי בקשות לאישור מרחבים מוגנים לצורך קבלת היתר הבנייה של מבנה חדש או של תוספת בנייה למבנה קיים, לרבות בקשות לפטור ממיגון, וכן בבקשות לתעודת גמר עם השלמת הבנייה, לצורך אישור תקינות המרחב המוגן שנבנה. לשם קבלת האישור לנספח המיגון על הבקשות לאישור לעמוד בהנחיות המקצועיות שפקע"ר מפרסם. אישור הבקשות כרוך בבחינה מקצועית, שבעקבותיה הבקשות מוחזרות לעיתים למגישיהן, אף פעמים מספר, לתיקון (איטרציות). 

בעקבות התמוטטות רצפת אולם שמחות בירושלים במאי 2001 (אסון אולמי ורסאי), מונתה ועדת חקירה ממלכתית לעניין בטיחות מבנים ומקומות המשמשים ציבור (ועדת זיילר). הוועדה המליצה בין היתר להקים מרכזי בדיקה פרטיים ומקצועיים שיפקחו על תכנון המבנים ועל הבנייה (מכוני בקרה), כחלק מהליך רישוי הבנייה - בשלבי הרישוי והביצוע. בדצמבר 2006 אימצה הממשלה את המלצות הוועדה וכן התקבלו החלטות ממשלה נוספות שהובילו לתיקון מקיף של חוק התכנון והבנייה (תיקון 101). בשנת 2018 תוקנו תקנות התכנון והבנייה בדבר הקמת מכוני בקרה ודרכי עבודתם, והמכונים החלו בעבודתם (הפעימה הראשונה). בינואר 2024 מתוכנן להוסיף עוד תכולות עבודה למכוני הבקרה (הפעימה השנייה). 

​

​בחודשים אוקטובר 2022 עד אפריל 2023 בדק משרד מבקר המדינה את חלקו של פקע"ר בתהליך אישור הבקשות להיתרי בנייה הכוללות אישור למרחבים מוגנים ואת עבודתו עם מכוני הבקרה בהקשר זה. הביקורת נערכה בפקע"ר, במינהל התכנון במשרד הפנים ובשתי רשויות מקומיות: עיריית קריית שמונה ועיריית אשקלון, שנבחרו בשל קרבתן לאזורי עימות. במהלך הביקורת נערכו פגישות עם נציגים מארגוני מהנדסים ואדריכלים וכן עם נציגים ממכון בקרה. 

בשנים האחרונות התממש בישראל איום ירי של טילים ורקטות שבו נקראו אזרחי מדינת ישראל באזורים שונים בארץ להיכנס לפרקי זמן שונים למרחבים המוגנים. החוקים והתקנות בבנייה בישראל, מחייבים לאשר נספח מיגון באמצעות פקע"ר או מי שהוסמך על ידו, כחלק בלתי נפרד מקבלת היתר בנייה. 

נוסף על גידול ניכר במספר הבקשות לאישור נספח מיגון, תהליך אישורן כחלק מתהליך קבלת היתר הבנייה אורך זמן רב, והשתלבות מכוני הבקרה בתהליך אישור הבקשות להיתרי הבנייה, ובכלל זה בבקרות התכן, נעשית בקצב איטי. בשנת 2022 היקף הבקשות לאישור נספח מיגון שאישר פקע"ר עלה בכ-53% בהשוואה לשנת 2019, ומספר האיטרציות הנדרשות לאישורים אלה עלה ב-2022 בכ-200% בהשוואה לשנת 2019. 

פקע"ר ער למצב זה, בוחן הצעות ונוקט פעולות לשיפורו. למרות הכוונה להרחיב את השילוב של מכוני הבקרה בתהליך בקרת התכן בהתאמה לחקיקה הקיימת, נראה לפי פרסום תכולת ההרחבה המתוכננת כי בשנים הקרובות לא יחול שינוי רב במעורבותו הרבה של פקע"ר בתהליך. כדי לייעל את תהליך הטיפול בבקשות להיתרי בנייה לצד שמירה על מעמדו של פקע"ר כמאסדר בתחום הנחיות המיגון והסמכת בקרים לנספחי המיגון, מומלץ כי מינהל התכנון ופקע"ר בשיתוף מכוני הבקרה יבחנו את הדרכים להרחבת פעילותם של מכוני הבקרה באופן שיכלול את מרבית הבקשות לבנייה שבהן נדרש מרחב מוגן מחד גיסא, ולהרחבת הסמכת מורשים (לאדריכלים ולמהנדסים) לאישור עצמי של נספחי מיגון מאידך גיסא. 

​