לוגו מדינת ישראל
ספריית הפרסומים משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור
הגעת לתוכן כרטיסייה על מנת להמשיך בנייוט דלג עם החיצים למטה ולמעלה
מסגרת פרסום:
תאריך הפרסום:
סוג הפרסום:
 

רקע

בריאות תעסוקתית היא ענף במדע שנועד לשמור על שלומו של האדם בעבודתו באמצעות מניעת סיכונים תעסוקתיים. ענף הבריאות התעסוקתית מאגד שני תחומים: גיהות תעסוקתית ורפואה תעסוקתית. הגיהות התעסוקתית עיסוקה בהערכת סיכונים במקומות עבודה ובמזעור החשיפה של עובדים לגורמי סיכון תעסוקתיים; והרפואה התעסוקתית עיסוקה במניעת נזקים רפואיים העלולים להיגרם מגורמי סיכון תעסוקתיים (עקב חשיפה לחומרים כימיים, לתהליכים פיזיקליים וכד'), באבחון מחלות מקצוע וטיפול בהן ובהחזרת עובדים שנפגעו והשתקמו או שחלו והחלימו למעגל העבודה. 

הוראת פיקוד עליון (הפ"ע) בנושא המטה המקצועי במטה הכללי קובעת כי קצין הרפואה הראשי (קרפ"ר) הוא המנחה המקצועי בצה"ל בתחום רפואה מונעת - גיהות. פקודת הארגון של מפקדת קרפ"ר (מקרפ"ר) קובעת כי מתפקידי מקרפ"ר לקבוע את עקרונות הרפואה המונעת בצה"ל ולספק שירותי רפואה תעסוקתית לכלל חיילי צה"ל. בפקודה זו צוינו בין היתר ארבעה תפקידים של מינהל הבריאות התעסוקתית במקרפ"ר: (א) לשמש גורם מטה מקצועי בנושא בריאות חיילים ומניעת תחלואה שמקורה בחשיפת חיילים לחומרים מסוכנים במקומות עבודה; (ב) לגבש הנחיות מקצועיות ולגבש את המדיניות בצה"ל בתחומי הבריאות התעסוקתית; (ג) לעקוב אחר ביצוע הוראות קרפ"ר בנושא בריאות תעסוקתית ולבצע בקרה בנושא; (ד) לבצע ניטורים, סקרי סיכונים, פיקוח, בקרה ואישור לגבי מזהמים כימיים ומזהמים פיזיקליים, אמצעי לחימה ואמצעי סיוע ללחימה בצה"ל. 


נתוני מפתח

  • 2.58 מיליון

    מספר הנשים והגברים שמתו ברחבי העולם בשנת 2021 ממחלות מקצוע

  • 1,683

    מספר בני האדם שחלו במחלות מקצוע בישראל בשנת 2018; כ-46% מהם חלו במחלות מקצוע בתחום מערכת השמע

  • 91%

    שיעור הדיווחים של חיילים ביחידות לוחמות בשנים 2017 - 2020 על תסמינים האופייניים לחשיפה לרעש עקב שימוש באמל"ח בפעילות אימונים או בתרגילים, לעומת 9%...

  • פי שלושה

    שיעור הגידול בדיווחי החיילים שהתלוננו על תסמינים האופייניים לחשיפה לרעש עקב שימוש באמל"ח בשנים 2017 - 2020 (מ-232 ל- 700)

  • 72%

    שיעור החיילים ביחידות לוחמות שהתלוננו על תסמינים האופייניים לחשיפה לרעש עקב שימוש באמל"ח ודיווחו כי במסגרת אימונים הם לא השתמשו כלל באמצעי מיגון לש...

  • 136

    המספר השנתי הממוצע של החיילים שהוכרו כנכי צה"ל בגין פגיעה בשמיעה בשנים 2017 - 2021 - עלייה בשיעור של כ-10% לעומת מספרם השנתי הממוצע בשנים 2010 - 2015

  • 10.7 מיליון ש"ח

    הסכום השנתי הממוצע ששילם משהב"ט עבור מכשירי שמיעה לנכים בשנים 2017 - 2021 - פי 1.6 מהסכום השנתי הממוצע בשנים 2010 - 2015

  • 48%

    שיעור דוחות ניטור הרעש שבהם נדרשו תיקונים (26 מתוך 54 דוחות) בין אפריל 2022 לפברואר 2023

פעולות הביקורת

​בחודשים ספטמבר 2022 עד מרץ 2023 ערך משרד מבקר המדינה ביקורת מעקב בנושא הבריאות התעסוקתית בצה"ל (הדוח הקודם). להלן הנושאים העיקריים שנבדקו בביקורת המעקב: איוש תפקידים במינהל הבריאות התעסוקתית וההשפעה על פעילותו בהיבטים של מיפוי גורמי סיכון, בקרה ופיקוח; שימור מידע וידע בתחום הבריאות התעסוקתית בצה"ל וניהולם; שימור השמע של חיילי צה"ל; בדיקות סינון שמיעה ללוחמים ולמועמדים לשירות ביטחון; הנחיות מטכ"ליות לקליטת חומרים מסוכנים בצה"ל וניטור סביבתי תעסוקתי. הביקורת נעשתה בצה"ל - במקרפ"ר, בדגש על מינהל הבריאות התעסוקתית. בדיקות השלמה בוצעו באגף כוח אדם בצה"ל ובמשרד הביטחון (משהב"ט) - במינהל ההרכשה והייצור (מנה"ר) ובאגף שיקום נכים. 

הביקורת הקודמת:


תמונת מצב העולה מן הביקורת

  • dislike
    הכרה בנכי צה"ל בגין פגיעה בשמיעה ותשלום בגין מכשירי השמיעה - בדוח הקודם עלה כי בשנים 2010 - 2015 מספר החיילים הממוצע שהוכרו בשנה כנכי צה"ל בגין פגיעה בשמיעה היה 124, ואילו בביקורת המעקב נמצא כי בשנים 2017 - 2021 עלה מספרם הממוצע ל-136 בשנה (עלייה בשיעו...
  • dislike
    איוש תפקידים במינהל הבריאות התעסוקתית - בדוח הקודם עלה כי אוישו שלושה תקנים בלבד מתוך השבעה שתוכננו לשלב הראשון (כ-43%). בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה מועטה: כל שבעת התקנים (100%) שתוכננו לשלב הראשון אוישו. לגבי השלב השני, שתוכנן לשנים 2019...
  • dislike
    השפעות האיוש החסר על פעילות מינהל הבריאות התעסוקתית בהיבטים של מיפוי גורמי סיכון, בקרה ופיקוח - בדוח הקודם עלה שלא נערך מיפוי מלא של גורמי סיכון בריאותיים תעסוקתיים ביחידות צה"ל, והלכה למעשה התקיים טיפול בתחום הבריאות התעסוקתית רק ביחידות שבהן כבר בוצע...
  • dislike
    שימור מידע וידע בתחום הבריאות התעסוקתית בצה"ל וניהולם - בדוח הקודם עלה שמקרפ"ר הפסיקה את הפיתוח של מערכת המידע לתחום הבריאות התעסוקתית (מב"ת), ולמעט פיתוח והטמעה חלקית של מודול הגיהות, לא פותחו ולא הוטמעו המודולים של המערכת. עוד עלה בדוח הקודם כי לא הי...
  • dislike
    שימור השמע של חיילי צה"ל - בדוח הקודם עלה שמפקדים בצה"ל אינם ממלאים בקפידה את הוראת קרפ"ר בנוגע לשימור השמע. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה מועטה: מקרפ"ר יזמה הדרכה למפקדים ולטירונים לוחמים בנוגע לנזקי רעש ולשימוש באמצעי מיגון והעלתה לאתר צה"ל...
  • dislike
    בדיקות סינון שמיעה ללוחמים - בדוח הקודם עלה כי חיילי המערך הלוחם אינם מוגדרים כעובדים ברעש מזיק, ולכן אינם נדרשים לבצע בדיקות סינון שמיעה. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה מועטה: להערכתה המקצועית של מקרפ"ר אין להגדיר לוחמים כעובדים ברעש מזיק. עם...
  • dislike
    בדיקות סינון שמיעה למועמדים לשירות ביטחון (מלש"בים) - בדוח הקודם עלה כי בתהליכי הצו הראשון, למעט מלש"בים המתמיינים לתפקידים ייחודיים, יתר המלש"בים אינם עוברים בדיקת שמיעה מכל סוג. בפברואר 2019 אישר סגן מפקד יחידת מיטב באכ"א לבצע פיילוט לבדיקות סינון שמ...
  • dislike
    הנחיות מטכ"ליות לקליטת חומרים מסוכנים בצה"ל - בדוח הקודם עלה שבניגוד להוראת אט"ל, בעלי הסמכות המקצועית בזרועות, בפיקודים ובאגפים אינם מוסרים למינהל הבריאות התעסוקתית מידע על אודות חומרים מסוכנים (חומ"ס) לפני קליטתם בצה"ל, והמינהל אינו מאשר שימוש בחומ"ס...
  • dislike
    דוחות הניטור - ניטור הוא מדידה של רמות החשיפה לגורמי סיכון בסביבת העבודה העלולים לפגוע בבריאות, הערכת רמות החשיפה ומעקב אחריהן. הוראות קרפ"ר מחייבות ביצוע ניטור של רמת החומ"ס באוויר וכן ניטור של מפלסי רעש (ניטור רעש) במקומות הרלוונטיים. הניטור מבוצע על...
  • like
    התקשרות לביצוע ניטורי רעש - בדוח הקודם עלה שבמשך יותר משנה, ממרץ 2017 עד מאי 2018, לא התקיימה התקשרות בין משהב"ט לספק לצורך ביצוע ניטורי רעש בצה"ל. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן באופן מלא: למנה"ר קיים הסכם עם ספק לביצוע ניטורי רעש. הסכם זה בתוקף עד...

עיקרי המלצות הביקורת

  • [alt]
    מומלץ כי אג"ת ישלים את העמדת התקנים ואיושם בדגש על מדורי הבריאות התעסוקתית בזרועות, בפיקודים ובאגפים, זאת נוכח אי-ההעמדה של שבעה תקנים מתוך השמונה שתוכננו לדרג הנפרס ומתוך ה-15 שהועמדו בסך הכול למינהל הבריאות התעסוקתית, ונוכח אי-איוש התקן האחד שהועמד ל...
  • [alt]
    מומלץ למקרפ"ר ובפרט למינהל הבריאות התעסוקתית להשלים את המיפוי והניטור בכל יחידות צה"ל של כלל גורמי הסיכון העלולים להשפיע על בריאות המשרתים ואזרחים עובדי צה"ל. זאת כדי שמינהל הבריאות התעסוקתית יוכל לבסס את פעילותו בתחום זה על מידע מלא המתאר את התהליכים...
  • [alt]
    מומלץ למקרפ"ר, לאגף התקשוב, לאט"ל ולזרוע האוויר והחלל לפעול לקידום פיתוח מערכת מידע אינטגרטיבית בתחום הבריאות התעסוקתית שתאפשר תחקור, עיבוד ותכלול של מידע ונתונים כדי לספק תמונת מצב כוללת ולשמש כלי תומך בקבלת החלטות, לרבות בנוגע לתחלואת מחלות מקצוע בצה...
  • [alt]
    מומלץ כי מקרפ"ר תבחן את מכלול הגורמים לעלייה החדה במספר הדיווחים על ירידה בשמיעה: האם מפקדים מממשים את אחריותם וממלאים את ההוראות המקצועיות בתחום מניעת נזקי רעש? האם ההדרכות בנושא נזקי רעש כוללות את כל הדגשים הרלוונטיים? האם ההדרכות מתבצעות לכל המפקדים...
  • [alt]
    מומלץ כי מינהל הבריאות התעסוקתית במקרפ"ר יסיים את עבודת המטה בנושא השימוש בטכנולוגיות ובמכשור לצורך בדיקת סינון שמיעה ללוחמים באופן עצמאי ואת בדיקת דרכי הפעולה האפשריות ומשמעויותיהן. לאחר סיום עבודת המטה מומלץ כי המינהל יציג את ממצאיו לקרפ"ר לצורך קבלת...

סיכום

בריאות תעסוקתית נועדה לשמור על בריאות האדם בעבודתו. צה"ל אחראי לשמור על מצבם הבריאותי התקין של חייליו ושל האע"צים, משום שבין היתר מצבם הבריאותי משפיע על כשירותם ועל כוננותו של צה"ל ומוכנותו. נוסף על כך, לתחלואה תעסוקתית השפעות כלכליות הן על הפרט והן במישור הלאומי, כגון השפעה על עלויות השיקום, על הטיפול הרפואי, ועל התגמולים למי שהוכרו כנכי צה"ל. 

בביקורת המעקב נמצא כי רובם המכריע של הליקויים שעלו בדוח הקודם תוקנו במידה מועטה או לא תוקנו: איוש התפקידים במינהל הבריאות התעסוקתית לא הושלם. טרם הועמדו שבעה מתוך 15 התקנים שתוכננו לבעלי התפקידים הייעודיים בתחום הבריאות התעסוקתית (כ-47%), והפער נמצא בעיקר בדרג הנפרס (שבעה תקנים מתוך שמונה לא הועמדו, ותקן אחד הועמד אך לא אויש); בשל אי-איושם של שמונת תקני רמ"די הבריאות התעסוקתית בדרג הנפרס, לא מתקיים מיפוי וניטור מלא בכל יחידות צה"ל של כלל גורמי הסיכון העלולים להשפיע על בריאות החיילים והאע"צים ואין ביכולתו של מינהל הבריאות התעסוקתית לקיים בקרה אחר יישום ההנחיות; בנושא שימור המידע והידע בתחום הבריאות התעסוקתית בצה"ל וניהולם נמצא שעדיין אין במקרפ"ר מערכת מידע לניהול כלל תהליכי העבודה בתחום. מערכת זו אמורה להיות כלי תומך בקבלת החלטות; לגבי שימור השמע של חיילי צה"ל אין הקפדה על מילוי הוראות קרפ"ר - נמצא שבשנים 2017 - 2020 עלה פי שלושה מספר דיווחי החיילים שהתלוננו על תסמינים האופייניים לחשיפה לרעש עקב שימוש באמל"ח (מ-232 ל-700), וכ-72% מהחיילים ביחידות לוחמות דיווחו שבמסגרת אימונים הם לא השתמשו באמצעי מיגון כלל או שלא השתמשו בהם לפי ההוראות, ומתוכם 27% השתמשו באימונים באמצעי מיגון לא תקינים. אי-הקפדה זו מסכנת את בריאותם של חיילי צה"ל בכלל ובמסגרות ההכשרה והאימונים בפרט; לעניין בדיקות סינון שמיעה ללוחמים, במהלך ביקורת המעקב החלה מקרפ"ר לבצע עבודת מטה לבחינת מכשור הקיים בחו"ל, אולם בדיקה זו טרם הסתיימה; בדיקות סינון שמיעה למועמדים לשירות ביטחון אינן מתקיימות ואף לא בוצע פיילוט לבדיקות סינון שמיעה ; למינהל הבריאות התעסוקתית אין סמכות לאשר חומ"ס לשימוש או לפסול את השימוש בהם מטעמים של בריאות תעסוקתית; המעקב והבקרה של מינהל הבריאות התעסוקתית אחר דוחות הניטור אינו מלא. ליקוי אחד תוקן באופן מלא: קיים הסכם ההתקשרות בין מנה"ר ובין ספק לביצוע ניטורי רעש, והוא בתוקף עד אוגוסט 2024.

מומלץ כי צה"ל יפעל לתיקון הליקויים שעלו בביקורת המעקב כדי לצמצם את הנזקים הבריאותיים ולהפחית את התחלואה בקרב החיילים והאע"צים עקב חשיפה לחומ"ס. חשוב להשלים את הקמתו של הדרג הנפרס במינהל הבריאות התעסוקתית, מאחר שמהלך זה יאפשר למינהל למלא את ייעודו, ובין היתר יאפשר לבחון את הדרכים למניעת פגיעה בעקבות החשיפה לרעש עקב שימוש באמל"ח.


עשוי לעניין אותך