לוגו מדינת ישראל
ספריית הפרסומים משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור

רקע

בשנת 2021 היו 71 חברות ממשלתיות, 19 חברות בנות ממשלתיות, 4 עמותות ו-15 חברות מעורבות בפיקוח רשות החברות הממשלתיות. בשנת 2021 היקף הנכסים של החברות והעמותות שבפיקוח הרשות עמד על כ-235 מיליארד ש"ח. מחזור ההכנסות של החברות הממשלתיות בשנה זו עמד על כ-76.3 מיליארד ש"ח, והרווח הנקי שלהן עמד על 3.8 מיליארד ש"ח. מספר המועסקים בחברות הממשלתיות בשנת 2021 היה כ-57,000, כ-1.4% מסך המועסקים במשק; הדיבידנד שחילקו לאוצר המדינה באותה השנה עמד על 121.7 מיליוני ש"ח. 17 מ-71 החברות הממשלתיות הן חברות מובילות ומשמעותיות בשווקים שבהם הן פועלות במשק הישראלי. שיעור הכנסותיהן הוא כ-97% מהכנסותיהן של כלל החברות הממשלתיות, והן בעלות 96% מסך הנכסים של כלל החברות הממשלתיות. 

רשות החברות הממשלתיות הוקמה ופועלת מכוח חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 (חוק החברות הממשלתיות). חוק החברות הממשלתיות חל על חברות ממשלתיות ועל חברות בנות ממשלתיות ועמותות אחדות. כמה מהוראות החוק חלות גם על חברות מעורבות, כמשמעותן בחוק החברות הממשלתיות. 

תפקידי הרשות וסמכויותיה קבועים בחוק, ואלה עיקריהם: לייעץ לממשלה ולשרים הנוגעים בדבר בנוגע לחברות הממשלתיות; לייעץ לחברות הממשלתיות ולסייע להן בניהול עסקיהן; לטפל לפי הנחיות הממשלה בעניינים המשותפים לכלל החברות הממשלתיות או לסוגי חברות; לעקוב ברציפות אחר הפעילות של כל אחת מהחברות הממשלתיות; לבדוק את הדוחות שמגישות לה החברות ולמסור את הערותיה עליהם לחברות ולשרים; לטפל ולסייע בהקמה ובפירוק, במיזוג, בפשרה, בסידור, בחידוש, בארגון של חברות ממשלתיות ובמכירת מניותיהן; לייעץ לוועדת השרים לענייני הפרטה בעניינים הנוגעים להפרטה ולטפל בביצוע החלטות ובהפרטה. הרשות היא יחידת סמך של משרד ממשלתי. התקציב של רשות החברות הממשלתיות בשנת 2021 היה 66 מיליון ש"ח. 


נתוני מפתח

  • 76.3 מיליארד ש"ח

    ההכנסות המצרפיות של החברות הממשלתיות בשנת 2021

  • 3.8 מיליארד ש"ח

    הרווח הנקי המצרפי של החברות הממשלתיות בשנת 2021

  • 1.07 מיליארד ש"ח בלבד

    חולק בפועל לאוצר המדינה בשנים 2018 - 2021 כדיבידנד מהחברות הממשלתיות; עודפיהן הצבורים של החברות עמדו בשנת 2021 על למעלה מ-9 מיליארד ש"ח (ללא חח"י...

  • 85 מיליון ש"ח בלבד

    (כ-6%) סכום הדיבידנדים שחולק בפועל (מחברה ממשלתית אחת) בשנת 2022 מתוך 1.4 מיליארד ש"ח שעליו הכריזו החברות ממשלתיות

  • 270 משרות דירקטורים

    מתוך 620 (כ-44%) המשרות בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות אינן מאוישות; 52 מ-109 החברות והעמותות שרשות החברות הממשלתיות מפקחת עליהן (כ-50%) פעלו ב...

  • 5% בלבד

    שיעור הנשים המכהנות בתפקיד מנכ"ל בחברות הממשלתיות; שיעור הנשים המכהנות כיו"ר הדירקטוריון הוא 14% בלבד; היעד הוא 50%

  • כ-1.5% בלבד

    מעובדי החברות הממשלתיות וכ-6% (28) מהדירקטורים המכהנים הם מהאוכלוסייה הערבית, לעומת שיעורם באוכלוסייה - 21%. כ-1.5% מהדירקטורים המכהנים הם מהאוכלוס...

  • ב-51 (כ-72%)

    חברות ממשלתיות, רואה החשבון המבקר מכהן מעל לשש שנים, זאת בניגוד לכללי מינוי רו"ח

פעולות הביקורת

בחודשים אפריל 2022 - מאי 2023 בדק משרד מבקר המדינה את סדרי הפיקוח והבקרה של הרשות על החברות והעמותות המפוקחות על ידה, משנת 2018 ועד ינואר 2023 ככלל); את נבחרת הדירקטורים ותהליכי מינוי דירקטורים על ידי השרים; את אופן הטיפול של הרשות בנוגע להנהגת ממשל תאגידי בחברות המפוקחות; את תיקון הליקויים שהועלו בדוחות מבקר המדינה מהשנים 2012 ו-2017; נוסף על כך נבדקו תהליכי המינוי של רואי חשבון. הביקורת בוצעה ברשות החברות הממשלתיות ובמשרד האוצר, ובדיקות השלמה נערכו במשרד המשפטים ובכמה חברות ממשלתיות.

בינואר 2023 שלח משרד מבקר המדינה ל-38 חברות ממשלתיות שאלון מקוון העוסק בסוגיות של ממשל תאגידי; 34 מהן השיבו על השאלון. מטרת השאלון היא גיבוש תמונת מצב בנושא הפיקוח של רשות החברות הממשלתיות על החברות הממשלתיות. כמו כן בחן משרד מבקר המדינה את הפיקוח של הרשות על עבודת הדירקטוריונים, מבקרי הפנים ורואי החשבון המבקרים ואת נושאי הקוד האתי, רישום של רכוש קבוע ונדל"ן, ההגנה על מערכות מידע וסייבר ונושאים נוספים. 

​ביקורות קודמות:


תמונת מצב העולה מן הביקורת

  • dislike
    איוש הדירקטוריונים בחברות הממשלתיות על ידי השרים - למרות ההשקעה הרבה של רשות החברות הממשלתיות בשנים האחרונות בתהליך אפיון מועמדים לדירקטוריונים בחברות ועמותות המפוקחות על ידי רשות החברות הממשלתיות והקמת נבחרת דירקטורים, נכון לינואר 2023, בכל סוגי החברו...
  • dislike
    נבחרת הדירקטורים - בנובמבר 2013 החלה רשות החברות הממשלתיות להקים מאגר של מועמדים לכהונת דירקטורים הנקרא "נבחרת הדירקטורים". על פי פרסומי הרשות, הליך הקמת נבחרת הדירקטורים הוא פומבי, תחרותי ושוויוני ונועד לאתר את המועמדים המנוסים ביותר והמתאימים ביותר ל...
  • dislike
    בחירת דירקטורים בתהליך תואם נבחרת - במסגרת הליך תואם נבחרת בחירת הדירקטור נעשית שלא מתוך מאגר הדירקטורים. במכתבו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה משנת 2014, צוין כי הליך מינוי תואם נבחרת מהווה חריג, שכן על השרים לבחור מועמדים מתוך נבחרת הדירקטורים.
  • dislike
    ייצוג הולם לאוכלוסיות הגיוון לרבות נשים - הבטחת ייצוג הולם לקבוצות אוכלוסייה הנמצאות בתת-ייצוג נובעת מעקרון השוויון. עיקרון זה אינו מתמצה באיסור אפליה בלבד, אלא כלולה בו גם החובה לנקוט מהלך פעיל להשגת שוויון מהותי. בנוגע לייצוג הולם בחברות הממשלתיות חל...
  • dislike
    ייצוג הולם בקרב עובדי החברות הממשלתיות - בחוק החברות הממשלתיות או בהחלטות ממשלה העוסקות בחברות הממשלתיות לא נקבעו יעדים מדידים לאוכלוסיית הגיוון. לצד זה, נמצא כי בשנת 2022 קבעה רשות החברות הממשלתיות יעדי גיוון ל-17 (כ-24%) מהחברות הממשלתיות, שיעור עוב...
  • dislike
    ייצוג הולם בקרב דירקטוריוני החברות הממשלתיות - בשנים 2018 - 2022 מונו לחברות הממשלתיות 390 דירקטורים, מהם 155 נשים (כ-40%); 10 דירקטורים בלבד (כ-3%) מהאוכלוסייה החרדית; 36 בלבד (כ-9%) מהאוכלוסייה הערבית; 2 בלבד (כ-1%) מקהילת יוצאי אתיופיה; 4 בלבד...
  • dislike
    ייצוג הולם בקרב נבחרת הדירקטורים 2022 - נבחרת הדירקטורים לשנת 2022 הייתה מאוזנת מהבחינה המגדרית (50% נשים), אך שיעור אוכלוסיות הגיוון היה קטן משיעורן באוכלוסייה: שיעור המועמדים מקרב האוכלוסייה הערבית היה 5% בלבד (67 מועמדים) לעומת 21% באוכלוסייה; מקרב...
  • dislike
    חלוקת דיבידנד מהחברות הממשלתיות למדינה - החברות הממשלתיות אינן מכריזות על דיבידנד ומשלמות אותו בכל שנה לגבי הרווחים השוטפים של אותה השנה. נמצא כי בכ-40% מהחברות (6 מתוך 14 החברות המחויבות לחלק דיבידנד) לא חילקו דיבידנד בארבע השנים האחרונות שנבדקו (2018...
  • dislike
    מינוי רואה חשבון מבקר - עקב הקשיים בכינוס הוועדה למינוי רואי חשבון מבקרים, ב-51 חברות ממשלתיות רואה החשבון מכהן מעל שש שנים, זאת בניגוד לכללי מינוי רו"ח; ב-18 חברות (כ-20% מהחברות הממשלתיות והבנות הממשלתיות) רואי החשבון המבקרים מכהנים מעל ל-15 שנים...
  • dislike
    מבקר הפנים בחברות הממשלתיות - חוזר ביקורת פנימית של רשות החברות הממשלתיות קובע, בין היתר, שבחברות בסיווג 7 ומעלה מבקר הפנים יהיה עובד החברה. סיווג החברה נקבע על ידי "הוועדה לסיווג חברות ממשלתיות" ומושפע מגודל החברה, מהיקף הכנסותיה, מהרווחיות שלה, ממספר...

    עיקרי המלצות הביקורת

    • [alt]
      על כל השרים הממונים על החברות והעמותות שבפיקוח רשות החברות הממשלתיות והשר האחראי על רשות החברות הממשלתיות לפעול בהקדם למינוי דירקטורים בחברות ועמותות אלו מקרב נבחרת הדירקטורים בהתאם לכללים ולחוק כדי לקיים לכל הפחות את הקוורום הדרוש לפעילותן התקינה של ה...
    • [alt]
      מוצע לרשות החברות הממשלתיות לבחון בשיתוף משרד המשפטים אפשרויות של צמצום פערי איוש בדירקטוריונים, ובכלל זה בחינת האפשרות שהשרים הממונים על החברות והעמותות שמפוקחות על ידי רשות החברות הממשלתיות יבחרו דירקטורים רבים יותר מכפי שנקבע בתקן של הדירקטוריון, כך...
    • [alt]
      מומלץ כי הרשות תשקול לעדכן את נבחרת הדירקטורים באופן עיתי ותתבסס על מאגר המועמדים שכבר נכללים בנבחרת הקיימת כך שכל עוד לא שונו אמות המידה לכניסה לנבחרת, תהיה הנבחרת "נושמת": מועמדים חדשים יצטרפו ומועמדים שכבר אינם רלוונטיים ייגרעו מהנבחרת, דירקטורים שכ...
    • [alt]
      ייצוג הולם ואוכלוסיות הגיוון - בקרב עובדי החברות הממשלתיות - מומלץ כי רשות החברות הממשלתיות תמשיך לפעול לשיפור הייצוג של קבוצות הגיוון בקרב עובדי החברות הממשלתיות, תעודד הקצאה של משרות פנויות ותשקול קביעת יעדים כמותיים עבור אוכלוסיות הגיוון.
    • [alt]
      מומלץ לרשות החברות הממשלתיות להשלים את גיבוש היעדים הפיננסיים שנקבעו לשלוש החברות הכלולות בפיילוט תוך שיתוף פעולה עם הנהלת החברות והדירקטוריונים ולעקוב אחר עמידת החברות ביעדים שהוגדרו. כמו כן מומלץ לרשות להרחיב את קביעת היעדים לחברות ממשלתיות נוספות.

    סיכום

    רשות החברות היא זרועה הארוכה של המדינה לצורך מימוש בעלותה על החברות הממשלתיות. הרשות משמשת חוליית קשר מרכזית בין החברות, הממשלה וגופים מאסדרים נוספים, מייעצת לממשלה ולשרים בנוגע לחברות ומשמשת את השרים בתפעול ההליך הפומבי והשוויוני למיון מועמדים לדירקטוריונים של החברות.

    מממצאי הביקורת עלה כי מנגנון נבחרת הדירקטורים משמש מנגנון פומבי, תחרותי ושוויוני ומגשימה את התכליות שבבסיס הסמכות שהופקדה בידי השרים למינוי דירקטורים בחברות המפוקחות. עם זאת, על אף מאמצי הרשות בגלל חוסר במינויים על ידי השרים הרלוונטיים, איוש הדירקטוריונים בחברות המפוקחות אינו מלא וקיימות חברות המתנהלות ללא קוורום, ללא יו"ר דירקטוריון וללא ייצוג הולם, דבר הפוגע בניהול של החברות המפוקחות.

    כן עלה כי עודפיהן הצבורים של החברות הממשלתיות עמדו בשנת 2021 על למעלה מ-9 מיליארד ש"ח (לאחר נטרול 29 מיליארד ש"ח של חברת חשמל), ועם זאת היקף הדיבידנד השנתי הממוצע שהוכרז עמד על כ-270 מיליון ש"ח בלבד. בשנים 2018 - 2021 החברות הממשלתיות חילקו בפועל רק כ-1.07 מיליארד ש"ח כדיבידנד, ונוצר פער רב שנים בגביית דיבידנד. ממאי 2022 שמה רשות החברות הממשלתיות, דגש על חלוקת דיבידנדים מהחברות הממשלתיות, עמדה על כך שהציבור זכאי לקבל את חלקו ברווחי החברות הממשלתיות והביאה לכך שעד תום שנת 2022 חברות ממשלתיות הכריזו על חלוקת דיבידנדים בסכום כולל של כ-1.4 מיליארד ש"ח ושמתחילת שנת 2023 הודיעו חברות ממשלתיות על כוונתן להכריז על חלוקת כ-600 מיליון ש"ח כדיבידנד בגין רווחי שנת 2023. עם זאת, בפועל עד תום יוני 2023 חילקה חברה ממשלתית אחת 85 מיליון ש"ח בלבד, בין היתר כי השרים האחראים לחברות הממשלתיות לא פעלו לכינוס האסיפות הכלליות בחברות (כשהדבר נדרש) כדי שדיבידנד שהוכרז יחולק בפועל לאוצר המדינה. זאת, בהמשך להנחיית שר האוצר ולאחר מכן השר האחראי על רשות החברות הממשלתיות לרשות בשנת 2023 להשהות את החלוקה עד לגיבוש מדיניותם בנושא. 

    עוד עלה כי הסמכויות המוגבלות ומבנה כוח אדם של הרשות אינם מתאימים למשימותיה ומקשים עליה לפקח על החברות ועל מידת עמידתן של החברות המפוקחות ביעדים שנקבעו להן. מערכות המחשוב של הרשות מיושנות ואינן מתואמות ביניהן, דבר שפוגע בגיבוש תמונת מצב עדכנית ומלאה על פעילותן של החברות המפוקחות וכן פוגע בעבודת הפיקוח והבקרה של הרשות. 

    על משרד האוצר ועל השר הממונה על הרשות לבחון את הקצאת המשאבים הנחוצים לרשות ואת הסמכויות הנדרשות לה כדי שהיא תעמוד במשימותיה. אם יורחב סל הכלים שברשותה, היא תוכל להיטיב למלא את משימתה העיקרית והיא שמירת האינטרס של המדינה כבעלי החברות הממשלתיות. 

    לרשות החברות הממשלתיות ולשרים האחראים לחברות הממשלתיות תפקיד מרכזי בסדרי הפיקוח והאסדרה של פעילות החברות הממשלתיות, ולכן על הנהלת הרשות והשרים האחראים לחברות לפעול לחיזוקה ולנקוט את הצעדים הדרושים כדי לתקן את הליקויים שעליהם הצביע משרד מבקר המדינה בדוח זה.