הוועדה לענייני ביקורת המדינה המשיכה לדון בדוחות מבקר המדינה גם במהלך הפגרה שאליה יצאה הכנסת לקראת חג הפסח.
בדיון שנערך על הדוח שעסק בחינוך החרדי והפיקוח עליו (8.4.2024) עלה כי תלמידי החינוך החרדי מהווים כ-30% ממערכת החינוך העברי בישראל ומספרם הולך וגדל בהתמדה. רובן המוחלט של מסגרות החינוך החרדיות הינן בבעלות עמותות, על ידן מועסקים עובדי ההוראה. לכל זרם בחברה החרדית מוסדות החינוך שלו ובתי ספר נפרדים לכל מגדר. תקצוב המסגרות משתנה ותלוי בסוג הבעלות עליהם ובשיעור לימודי הליבה.
בשנת 2014 הקים משרד החינוך את המחוז החרדי, על מנת לקיים פיקוח נפרד ומותאם לחינוך החרדי. הביקורת שנערכה בשנת 2019 בחנה היבטים שונים בחינוך החרדי. מספר כשלים עלו בדוח, ביניהם: מבחני המיצ"ב מתקיימים רק בחלק קטן מבתי הספר וגם זה במתכונת חלקית; משרד החינוך לא קובע יעדים במבחני המיצ"ב ובמסגרות החרדיות; ורוב מסגרות החינוך החרדי אינן מדווחות למשרד החינוך על מצבת עובדי ההוראה שלהן.
המבקר אף מצא כי ישנו מחסור גדול במורים למקצועות הליבה; העסקת מורים ללא תעודת הוראה ומחסור בספרי לימוד עדכניים. משרד החינוך אינו מפקח פיקוח מיטבי על מוסדות הפטור אשר תוקצבו, נכון למועד פרסום הדוח, בכ-250 מיליוני שקלים בשנה. הפיקוח, האכיפה והבקרה היו מצומצמים ביותר.
מנהלת החטיבה לביקורת תחומי חברה ורווחה, ליאורה שמעוני, אמרה בדיון כי "כמעט שליש מילדי ישראל לומדים במוסדות החינוך החרדי. בדוח ניסינו להראות מהן התפוקות של מערכת החינוך הזאת, ואת זה השגנו באמצעות ההצבעה על הישגי התלמידים. יכול להיות שהיעדים הם שונים מיעדיה של מערכת החינוך הכללית, אבל ההישגים של התלמידים במערכת החינוך החרדית הם נמוכים מאוד". לדבריה, הפיקוח של משרד החינוך על העסקת המורים "הוא לא מספק בלשון המעטה ומוגבל ביותר בגלל חוסר שיתוף פעולה" מצד הגופים המעסיקים אותם.
דיון נוסף שקיימה הוועדה (15.4.2024) התכנס על רקע המשבר בחינוך העל-יסודי ובעקבות דוח המבקר בנושא היערכות מערכת החינוך לשוק העבודה המשתנה. את המשרד ייצגה בדיון כרמל קרני, סגנית מנהל אגף ד' בחטיבה לביקורת תחומי חברה ורווחה.
בדוח, שפורסם במרץ 2021, בחן המבקר כיצד נערך משרד החינוך לשוק העבודה המשתנה. בביקורת נמצא כי מטרת רפורמת הלמידה המשמעותית, שיושמה החל בשנת הלימודים התשע"ה (2014 - 2015), הייתה להתאים את מערכת החינוך למאה ה-21 ולהקנות לתלמידים את המיומנויות הדרושות להם בעת הזאת - אולם כחמש שנים מאז החל משרד החינוך ליישם את הרפורמה, העריכו כמחצית מבעלי התפקידים בחינוך העל-יסודי (המפקחים המרכזיים, מנהלי בתי הספר ורכזי המקצועות השונים) כי השפעתה לא הייתה רבה. ואכן, בחלוף 5 שנים מתחילת הרפורמה, נמצא כי כמחצית מתוכניות הלימודים לא עודכנו ולא שולבו בהן עקרונות הלמידה המשמעותית.
המבקר אף התריע בדוח כי ריבוי הבחינות בישראל (כ-10 עד 11 בחינות לעומת 2 עד 5 במדינות שונות בעולם) מייצר מערכת המקשה על בתי הספר לתת עדיפות ולהשקיע בהקניית המיומנויות הנדרשות לתלמידים.
כחצי שנה אחרי טבח שבעה באוקטובר, שורדי המסיבות "נובה" ו"פסיידאק" עדיין נאבקים על זכויותיהם מול רשויות המדינה. חברי הכנסת דנו במצוקת השורדים (16.4.2024), ובבקשת הוועדה לקבל מהמבקר חוות דעת מתוקף סעיף 21 לחוק מבקר המדינה. הוועדה ביקשה להכין דוח הסוקר את מצבם של שורדי הנובה ובני משפחותיהם, בהתייחס לפעולות משרדי הרווחה, הבריאות, החינוך, הביטחון, הביטחון הלאומי, המשפטים, האוצר, הנגב והגליל ומשרד ראש הממשלה. השרים המעורבים, מצדם, ביקשו מהוועדה ארכה של חודש כדי לבחון את הבעיות שעלו בדיון.
יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי לוי, הדגיש כי “המצב המיוחד שבו היו נתונים המבלים במסיבות מחייב היערכות שונה של כלל משרדי הממשלה. אין לנו זמן לטפל בזה בעתיד, צריך לטפל עכשיו". בדיון התייחסו חברי הכנסת לכך שלא ידוע מה עלה בגורלם של רבים מהניצולים שאינם מטופלים על ידי המדינה ומלבד קצבאות הביטוח הלאומי, לא פנו לקבלת טיפול.
ליאורה שמעוני, שייצגה בדיון את משרד מבקר המדינה לצד היועץ המשפטי של המשרד יואל הדר ומנהל אגף ט"ו בחטיבה לביקורת תחומי חברה ורווחה בני גולדמן, התייחסה בדבריה לביקורת המקיפה והמערכתית סביב הנושאים האזרחיים הקשורים למלחמת "חרבות ברזל", ושנוגעים לניצולי הנסיבות: "במסגרת ביקורת המלחמה אנחנו בודקים גם את הטיפול הנפשי בנפגעי טראומה והמוכנות לעת חירום, ואת הנושא הכלכלי - התאמת הדין לנפגעי איבה מאירועי שבעה באוקטובר. בהיבט הצבאי אנחנו בוחנים את רישוי שתי המסיבות שהתקיימו באותו יום ואת אבטחתן".
דוחות הביקורת:
- החינוך החרדי והפיקוח עליו, דוח שנתי 70ב (2020)
- היערכות משרד החינוך לשוק העבודה המשתנה, דוח שנתי 71ב (2021)
- הסביבה הלימודית בבתי הספר העל-יסודיים כתשתית להקניית מיומנויות המאה ה-21, דוח שנתי 71ב (2021)
