היערכות משרד החינוך לשוק העבודה המשתנה

רקע

בעשור האחרון מצביעים חוקרים על מגמת שינוי בשוק העבודה בעתיד הקרוב: אומנם הידע וההשכלה הנחוצים משתנים ממקצוע למקצוע, אבל העובדים בשוק העבודה המשתנה יידרשו לפתח ולחזק מיומנויות אישיות ומקצועיות בכל מקצוע שבו יעסקו.

הצלחת מדינת ישראל לעמוד באתגרים של שוק העבודה המשתנה תלויה במידה רבה בהיערכות מערכת החינוך לאתגרים אלה, בדגש על הקניית המיומנויות הנחוצות לבוגרי מערכת החינוך (משלב החינוך הקדם-יסודי ועד לתלמידי כיתות י"ב).

הגדרת מיומנויות המאה ה-21 כאתגר מרכזי של מערכת החינוך נקבעה גם במישור הבין-לאומי - אחת מהמטרות הגלובליות לפיתוח בר קיימא שאימצה העצרת הכללית של האומות המאוחדות ב-2015 קובעת כי יש להבטיח חינוך איכותי ושוויוני ולקדם הזדמנויות למידה לכל החיים.

נתוני מפתח

1,835,459

תלמידים למדו במערכת החינוך בכיתות א'-י"ב בשנת הלימודים התש"ף (ספטמבר 2019 - אוגוסט 2020) ושיעורם 20% מהאוכלוסייה. כ-42% מכלל התלמידים לומדים בבתי ספר
8

המיומנויות שעל פי מחקרים הן הנחוצות והחיוניות ביותר במאה ה-21 הן חשיבה ביקורתית, יכולת פתרון בעיות, למידה עצמית, הכוונה עצמית, שיתוף פעולה, יצירתיות,
57

מספר המיומנויות שצוינו בארבעה מסמכי מדיניות שגיבשו יחידות מטה במשרד החינוך בשנים 2016 – 2019, מסמכים שלא תורגמו לתוכנית בעלת סדר עדיפויות
29 - 33

דירוג ציוני תלמידי ישראל במבחני פיזה הבין-לאומיים שנערכו ב-2015 וב-2018 (מבין 37 מדינות ה-OECD שהשתתפו במבחן)
38%

שיעור התלמידים בבתי הספר העל-יסודיים הסבורים שבית הספר אינו מכשיר אותם לחיים ואינו נותן להם כלים שיעזרו להם להשתלב בעתיד בעולם העבודה
10 - 11

מספר בחינות הבגרות שבהן נדרש תלמיד בישראל להיבחן כדי להיות זכאי לתעודת בגרות. במדינות שונות בעולם שנבדקו עומד מספר הבחינות על 2 - 5
67%

שיעור מנהלי בתי הספר העל-יסודיים שציינו בשאלון שהפנה אליהם משרד מבקר המדינה כי מוענקת להם גמישות פדגוגית במידה בינונית ומטה
61%

שיעור מנהלי בתי הספר העל-יסודיים שציינו בשאלון משרד מבקר המדינה שלדעתם חטיבת הביניים מקנה לתלמידים את המיומנויות הנדרשות במידה מועטה או בינונית

פעולות הביקורת

בחודשים ינואר 2019 - מרץ 2020 בחן משרד מבקר המדינה את היערכות משרד החינוך בהתאמת מערכת החינוך הישראלית למאה ה-21 ובהקניית המיומנויות הנדרשות לתלמידים לקראת שוק העבודה המשתנה. הביקורת התמקדה בשלב החינוך העל-יסודי - בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה. בכלל זה נבדק התהליך לגיבוש מדיניות בעניין המיומנויות הנחוצות לתלמיד במאה ה-21 והתאמת התכנון הפדגוגי להקניית מיומנויות אלו - לרבות שילובן בתוכניות הלימודים, שיטות המדידה וההערכה ומידת הגמישות הפדגוגית המוקנית לבתי הספר.

הבדיקות נעשו ביחידות המטה של משרד החינוך ובבתי ספר על-יסודיים ברחבי הארץ. בדיקות השלמה נעשו במכוני מחקר להוראה, לרבות במכון מופ"ת ובמכון סאלד. כמו כן, הבדיקה כללה הליך נרחב של שיתוף הציבור, שבו השתתפו כלל המפקחים המרכזים של תחומי הדעת (מפמ"רים) וקבוצות מיקוד של רכזי מקצועות ושל תלמידים ב-11 בתי ספר על-יסודיים ממלכתיים. כמו כן, נשלח שאלון ל-1,961 מנהלים, והשיבו עליו 757 מנהלים (כ-39% מכלל המנהלים).

תמונת מצב העולה מן הביקורת

השפעת רפורמת הלמידה המשמעותית והפקת הלקחים ממנה: מטרת הרפורמה, שיושמה החל בשנת הלימודים התשע"ה (2014 - 2015), הייתה להתאים את מערכת החינוך למאה ה-21 ולהקנות לתלמידים את המיומנויות הדרושות להם בעת הזאת. המשך קריאה בקובץ המצורף
תוכנית משרדית כוללת להקניית מיומנויות המאה ה-21: בשנים 2016 - 2019 גיבשו יחידות מטה שונות במשרד החינוך מסמכי מדיניות להקניית מיומנויות לתלמידי מערכת החינוך. המסמכים הצביעו על מיומנויות נדרשות רבות ושונות, המשך קריאה בקובץ המצורף
שיתוף גורמים חוץ-משרדיים בתהליך השינוי האסטרטגי: נמצא כי בגיבוש מסמך פדגוגיה מוטת עתיד שותפו גורמי מקצוע חוץ-משרדיים, ובגיבוש התוכנית האסטרטגית שותפו כלל יחידות המטה במשרד החינוך. עם זאת, בגיבוש מסמכי המדיניות לא שותפו נציגים המשך קריאה בקובץ המצורף
מיפוי תוכניות הלימודים לצורך בחינת היקף המיומנויות בהן: המזכירות הפדגוגית מיפתה את תוכניות הלימודים כדי לבדוק באיזו מידה הוטמעו בהן המיומנויות. המיפוי התבצע בהתאם להנחיית ה-OECD, אך נערך על מספר מועט של תוכניות לימודים המשך קריאה בקובץ המצורף
מועד עדכון תוכניות הלימודים והתאמתן לרפורמת הלמידה המשמעותית: אף שחלפו יותר מחמש שנים מאז החלה רפורמת הלמידה המשמעותית, כמחצית מתוכניות הלימודים לא עודכנו, ולא שולבו בהן עקרונות הלמידה המשמעותית. על פי נתוני פברואר 2020, 42 מתוך 82 המשך קריאה בקובץ המצורף
הטמעה ובחינה של מיומנויות במסגרת ההערכה והמדידה של התלמידים: אף שהמבחנים הבין-לאומיים החלו לשנות את פניהם ולשים את עיקר הדגש על הערכה של מיומנויות ופחות על הערכת ידע, בחינות הבגרות בכתב בישראל (שמשקלן כיום כ-49% מהציון הסופי המשך קריאה בקובץ המצורף
היקף בחינות הבגרות במדינת ישראל: ריבוי הבחינות בישראל (כ-10 עד 11 בחינות לעומת 2 עד 5 במדינות שונות בעולם) מייצר מערכת המקשה על בתיה"ס לתת עדיפות ולהשקיע בהקניית המיומנויות הנדרשות לתלמידים. ההערכות החלופיות, שמטרתן להחליף חלק המשך קריאה בקובץ המצורף
גמישות פדגוגית: מידת הגמישות המוענקת לבתי הספר נמוכה - 67% מהמנהלים שהשיבו על השאלון ציינו כי מוענקת להם גמישות פדגוגית במידה בינונית ומטה; בתחומים שבהם לראיית המנהלים הגדלת הגמישות תתרום במידה הרבה ביותר להקניית המיומנויות, מוענקת גמישות נמוכה במיוחד.
תפקיד חטיבת הביניים ויכולותיה בהקניית המיומנויות: רק 18% ממנהלי בתי הספר העל-יסודיים סבורים שהמטרה העיקרית שמשרד החינוך מועיד לחטיבות הביניים היא הקניית מיומנויות לתלמידיהן, ו-61% ממנהלי בתי הספר העל-יסודיים סבורים שבפועל המשך קריאה בקובץ המצורף

תחילת גיבוש מדיניות משרדית להקניית מיומנויות: ביולי 2019 התניע משרד החינוך מהלך להגדרת המיומנויות הנדרשות לתלמידים במאה ה-21 ולקביעת לוחות זמנים לשילובן בתוכניות הלימודים ובהכשרה המקצועית למורים.

תרשים התקציר

התפלגות בתי הספר לפי ממוצע מספר מבחני הבגרות לתלמיד, 2017 - 2019

עיקרי המלצות הביקורת

גיבוש תוכנית משרדית כוללת להקניית המיומנויות: מומלץ כי משרד החינוך יבצע תהליך סדור של הפקת לקחים מקיפה מיישום רפורמת הלמידה המשמעותית. כמו כן, מומלץ שהמשרד ישלים את גיבושה של התוכנית הכוללת להקניית המיומנויות הנדרשות לתלמידי מערכת החינוך, המשך קריאה בקובץ
מיפוי לתוכניות הלימודים והטמעת מיומנויות במסגרתן: מומלץ כי המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך תשקול להרחיב את מהלך מיפוי תוכניות הלימודים למהלך מערכתי כולל, מעמיק ויסודי בכל תוכניות הלימודים (או לכל הפחות בכל מקצועות החובה), המשך קריאה בקובץ המצורף
שינוי המדידה וההערכה לשם שיפור הקניית המיומנויות: מומלץ שמשרד החינוך יבחן את שילובן של מיומנויות המאה ה-21 במתכונת הנוכחית של בחינות הבגרות, וייתן דעתו לריבוי הבחינות ולהשפעת עומס זה על המערכת כולה. מומלץ שייוועץ בעניין זה עם המשך קריאה בקובץ המצורף
הגברת הגמישות הפדגוגית לשם שיפור הקניית המיומנויות: מומלץ כי משרד החינוך יפעל להרחבת הגמישות הפדגוגית בהתאם למדיניותו, בהיקף הנדרש ובתחומים הנדרשים, באופן שיוכל לשפר את הקניית המיומנויות לתלמידים.
הגדרת תפקיד חטיבת הביניים בדגש על הקניית מיומנויות: לצד היוזמה החיובית של משרד החינוך, בהובלת המזכירות הפדגוגית והמינהל הפדגוגי, לשינוי דגשי הלימוד ודפוסי הלימוד בחטיבות הביניים ולהתאמתן למאה ה-21, מומלץ ששני הגופים ישלימו גיבוש המשך קריאה בקובץ המצורף

סיכום

כדי להכין את בוגריה לתפקוד מוצלח בחייהם העתידיים, על מערכת החינוך להטמיע בקרב תלמידיה, לצד ידע בתחומי הדעת השונים וערכים, גם את המיומנויות שיהיו נחוצות להם כבוגרים בחייהם החברתיים, האישיים והמקצועיים במאה ה-21. הדבר מקבל משנה תוקף לאור חשיבותו של הנושא והירתמותן של מערכות חינוך ברחבי העולם להטמעת מיומנויות אלה.

ממצאי הדוח מצביעים כי לצד הכנת מסמכי מדיניות בנושא המיומנויות הנדרשות ותחילת גיבושו של מהלך משרדי להטמעתן, קיימים ליקויים בתחום התכנון והמדיניות וכן בביצוע האופרטיבי בהטמעת המיומנויות בתוכניות הלימודים, בדרכי ההערכה והמדידה ובמידת הגמישות הפדגוגית המוענקת לבתי הספר, באופן שמקשה על בתי הספר להקנות לתלמידים את המיומנויות הנדרשות למאה ה-21.

מומלץ כי משרד החינוך יגבש מדיניות כוללת ותוכנית אסטרטגית ייעודית להטמעת מיומנויות המאה ה-21 בקרב תלמידי מערכת החינוך. על התוכנית האסטרטגית לשמש מסגרת לפעילות מתואמת בנושא זה של כל יחידות המטה הרלוונטיות, ולכלול בין השאר את אופן ההטמעה של המיומנויות בתוכניות הלימודים, בהערכה ובמדידה, את אופן הקניית המיומנויות בחטיבת הביניים ואת האמצעים להרחבת הגמישות הפדגוגית בבתי הספר העל-יסודיים.

חיפוש מתקדם