מאז שהחלה מלחמת חרבות ברזל, מקיימת הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת דיונים שוטפים בדוחות ביקורת שפורסמו בשנים האחרונות ושיש בהם רלוונטיות להיבטים שונים של המלחמה הנוכחית. במהלך החודש האחרון (29.11-24.12.2023) דנה הוועדה בנושאים מגוונים שעלו בדוחות המבקר לאורך השנים – מרישוי כלי ירייה והפיקוח על החזקתם ועד להיערכות להגנת העורף מפני טילים ורקטות.
בנוסף, הופיע מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, בפני ועדת הכספים (20.12.2023) כדי להציג את תקציב המשרד לשנת 2024 - והתייחס בדבריו לביקורת המלחמה. "כפי שהראינו בדוח נציבות תלונות הציבור שפרסמנו אתמול, מאות אלפים מתושבי קווי העימות בדרום ובצפון שפונו מבתיהם הפכו לנזקקים ונפגעו מהעדר טיפול ממשלתי בעורף בסמוך לאחר הטבח", אמר המבקר. "זהו אירוע משנה מציאות ברמה הלאומית. המציאות שהייתה קיימת עד יום הטבח לא יכולה להימשך לאחריו. הנחת היסוד הזו עומדת בבסיס תכנון ביקורת המדינה על האירועים שקדמו לטבח, ליום הטבח עצמו ולאירועים שהיו מנת חלקם של אזרחי ישראל לאחר מכן.
"הביקורת הסדורה על הטיפול בעורף תתחיל בימים הקרובים, כאשר תחילת הביקורת על מערכת הביטחון תתבצע בהתאם להתפתחות המלחמה. עם זאת, כבר כעת ברור שממשלת ישראל וכוחות הביטחון מחוייבים לבצע בדק בית משמעותי כיצד אירע הכשל הגדול ביום 7.10".
מאז פרוץ המלחמה זינק מספר המבקשים רישיונות לאחזקת נשק. הוועדה לענייני ביקורת המדינה ביקשה לבחון את הטיפול בבקשות הללו לאור ממצאי דוח המבקר ממאי 2014, בנושא רישוי כלי ירייה והפיקוח על החזקתם. הוועדה דנה בכך בשתי ישיבות נפרדות (29.11.2023 ו-18.12.2023).
בדיון הראשון (29.11.2023) ייצגו את המשרד הילה אור, סגנית מנהלת אגף ו' בחטיבה לביקורת משרדי ממשלה ומוסדות שלטון; פנינה גונן, עוזרת למנהל החטיבה; ומנהל הביקורת אלעד שילד. "אנו סבורים שנכון יהיה להביט על ארבעה נושאים עקרוניים שנבחנו בביקורת הקודמת ולתת עליהם את הדעת היום", אמרה אור. "אלו פעולות ננקטות על מנת להבטיח שמדיניות רישוי כלי הירייה נעשית באופן מבוקר, מפוקח ומוקפד ואינה חושפת את החברה לסיכונים משמעותיים? כיצד מוסדר התיאום ושיתוף הפעולה בין המשרדים? יש לתת את הדעת גם למענה המקצועי, היעיל והתכליתי שניתן למאות אלפי הפונים. ולבסוף, האם הפיקוח קורה רק במועד מתן הרישיון או שיש בקרה מדגמית על האחסון של כלי הנשק, על התקנת כספות ועוד. בכל אחד מהתחומים הללו מסד נתונים עדכני יכול להציף חסמים ואתגרים שמהם צריך לבחון איך המשרד לביטחון לאומי עומד לצלוח את האירוע הזה".
גונן ולימור קפלנסקי-אבריאל, סגנית מנהל אגף ו' בחטיבה, ייצגו את המשרד בדיון ההמשך (18.12.2023). קפלנסקי-אבריאל הדגישה כי ארבעת הנושאים העקרוניים הללו אמורים להיבחן "תוך איזון לפי תכליות החוק בין זכותו של אדם להגן על עצמו לבין זכות הציבור להיות בטוח".
דוח שפרסם מבקר המדינה במאי 2000, על פעילות החטיבה הקונסולרית במשרד החוץ, עלה לדיון בוועדה (19.12.2023), שביקש לבחון את נוהל הנפקתם של דרכונים רשמיים על ידי משרד החוץ. מנהל החטיבה לביקורת משרדי ממשלה ומוסדות שלטון, יובל חיו, ומנהלת אגף ט"ז בחטיבה ציפי שלזינגר סקרו את הליקויים המרכזיים שעלו בדוח: כך, למשל, תקנון שירות החוץ לא כלל הנחיות בנוגע לזכאים לקבל דרכון רשמי. רשימת הזכאים לא עודכנה מעת לעת ולא נקבעו סנקציות כלפי אלו המשתמשים בדרכון לרעה. חיו ציין כי "רשימת הזכאים לדרכון דיפלומטי לא נעשתה על פי אמות מידה ברורות ושיטתיות והיא כללה ראשי תפקידים שלא ברורה ההנמקה להכללתם ברשימה".
בדיון נוסף (19.12.2023) התמקדה הוועדה בהמלצות שעלו מדוח המבקר בנושא ההתנהלות התקציבית במשבר הקורונה, ובלקחים שניתן להפיק מהדוח לגבי ההתנהלות התקציבית בזמן המלחמה. לדיון זה הוזמן נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, שהציג את התמורות שחלו בכלכלת ישראל בעקבות משבר הקורונה ומשברים גיאו-פוליטיים שאירעו במהלך שני העשורים האחרונים.
מאז ה-7.10 סופג העורף מטחי רקטות ופצצות מרגמה מרצועת עזה ומדרום לבנון. התמשכות הלחימה הביאה את חברי הכנסת לדון פעם נוספת (20.12.2023) בדוח ביקורת המעקב שפרסם מבקר המדינה בנושא ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות (מיגון פיזי, התרעה ופינוי אוכלוסייה) באוגוסט 2020. מנהל החטיבה לביקורת מערכת הביטחון, איתן דהן, הציג את עיקרי הדוח כשלצדו מנהל אגף ג' בחטיבה, איל זוננפלד, וסגניתו שרון שפיר. ביקורת המעקב העלתה כי לכ-2.6 מיליון תושבים בישראל אין מיגון תקני בסמוך למקום מגוריהם (נכון ל-2018) – ובהם 50 אלף תושבים המתגוררים במרחק של עד 9 ק"מ מגבול הצפון ו-231,650 תושבים המתגוררים במרחק של עד 40 ק"מ מגבול עזה. הביקורת העלתה כי 20% מהמקלטים הציבוריים אינם כשירים (נכון ל-2019). דהן ציין כי מאז שהחלה המלחמה, המבקר וצוותו קיימו סיורים רבים ביישובי הדרום והצפון, ביקרו במרכזי המפונים ברחבי הארץ, כך "שיש בידינו מידע רב אודות מה שקורה בפועל הגם שלא קיימנו עדיין ביקורת בעניין הזה".
ביקורת המעקב העלתה כי אין מנגנון עיתי לעדכון התעריף לשיפוי רשויות מקומיות שאמורות לקלוט מפונים. דהן ציין כי בסיורים שנערכו במהלך המלחמה עלה כי "גם כשהתקבלו החלטות לתת תקציבים, לקח זמן רב מאוד עד שהתקציבים הגיעו באמת לשטח ויכלו לתת מענה לפערים". לגבי פינוי תושבים בעלי צרכים מיוחדים, אמר דהן כי בזמן הפינוי במהלך "חרבות ברזל" התברר כי "במקומות רבים שהיינו, אוכלוסייה שהייתה צריכה לקבל קשב מיוחד לא קיבלה". זוננפלד הוסיף כי "נוכח האפשרות לפינוי אוכלוסייה נוסף, אולי תחת אש, בשל הסלמה אפשרית בצפון - כדאי לשמוע איך הגופים השונים נערכים לאפשרות הזו". דהן סיכם באומרו כי "בסיורים שערכנו עלה הצורך בחמ"ל מדינתי, שמרכז את כל גופי הממשלה ומסוגל לפתור בעיות בין-משרדיות מורכבות".
צילום: ערוץ הכנסת
צילום: ערוץ הכנסת