מאז שהחלה מלחמת חרבות ברזל, מקיימת הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת דיונים שוטפים בדוחות ביקורת שפורסמו בשנים האחרונות ושיש בהם רלוונטיות להיבטים שונים של המלחמה הנוכחית. בשבועיים החולפים דנו חברי הכנסת במגוון נושאים שנבדקו בדוחות המבקר - מהטיפול באזרחים הוותיקים ועד מחירי החשמל והדלק. נציגי הגופים המבוקרים הוזמנו לדיונים הללו ונשאלו האם הליקויים שעליהם התריע המבקר בתחומי פעילותם תוקנו.
באוגוסט 2021 פרסם מבקר המדינה דוח מיוחד על הטיפול באזרחים הוותיקים במשבר הקורונה. כעת, בעיצומו של אירוע חירום מסוג אחר, נערכה ישיבה משותפת של הוועדה לענייני ביקורת המדינה ושל הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה (8.1.2024) - כדי לדון, על בסיס הדוח מתקופת הקורונה, ברמת הטיפול הנוכחית באוכלוסיית הגיל השלישי המונה כמיליון ישראלים.
בני גולדמן, מנהל אגף ט"ו בחטיבה לביקורת תחומי חברה ורווחה במשרד מבקר המדינה, הציג את עיקרי הדוח, שבו התריע המבקר כי "על אף חשיבותו של מאגר מידע מהימן על אזרחים ותיקים אין בישראל גוף אחד שמרכז מידע בסיסי על כלל אוכלוסייה זו, הכולל את זהותם ופרטי ההתקשרות המעודכנים עימם; החוסר במאגר אחוד הקשה על הסיוע לאזרחים הוותיקים על ידי נציגי השלטון המקומי והמרכזי".
גולדמן הדגיש כי "מאגר המידע הוא מנגנון שצריך להיות קיים ומתוחזק כדי שיאפשר לרשויות להשתמש בו בעת חירום וייתן גישה מהירה לתושבים העלולים להזדקק לו. בלי מאגר מידע שיאפשר מענה ממשלתי מהיר נצטרך להתחיל כל פעם (לאסוף מידע) מחדש".
חברי הכנסת דנו גם ביוקר המחיה המאמיר, ושעליו התריע גם מבקר המדינה בדוח שפרסם החודש, והקדישו לכך שני דיונים נפרדים. הדיון הראשון (10.1.2024) התמקד בדוח בנושא הפיקוח על המחירים בענף המזון מינואר 2024 ובדוח קודם בנושא, ממאי 2021, אודות הטיפול במונופולין ובריכוזיות בענף המזון.
את המשרד ייצגו בדיון מנהל החטיבה לביקורת תחומי כלכלה ותשתיות לאומיות צחי סעד; מנהל אגף בחטיבה דוד בר וסגן מנהל אגף נתן שטיבלמן. "יוקר המחיה הוא סוגייה כואבת שרלוונטית לכל אזרח, ובפרט בהקשר של מוצרי המזון. הפער במחירי המזון עומד על 37% בהשוואה למדינות ה-OECD ועל פער של 51% בהשוואה למדינות האיחוד האירופי. לפי הסקירות של הכלכלן הראשי באוצר יש רווחיות חריגה אצל יבואני המזון והטואלטיקה, במיוחד בקרב עשרת היבואנים הגדולים שיש בישראל. מחירי מוצרי המזון בישראל גבוהים בהשוואה לעולם ופער המחירים נובע בחלקו לפחות מרווחיות חריגה, כתוצאה מהיעדר תחרות מספקת.
"בהינתן שבישראל יש בעיה מבנית, של ריכוזיות יתרה בתחומי המזון והטואלטיקה, הפתרון הרצוי הוא קידום של פתרונות מבניים שישנו את מבנה השוק מהיסוד. אבל בשווקים מסויימים בהם קיימת בעיה לקדם את הפתרונות המבניים האלה, החלופות מצומצמות ואחד הכלים הקיימים הוא פיקוח על מחירים. למדינת ישראל יש חוק בתחום הזה. אנחנו יודעים שהחוק הזה אינו מקובל בהכרח על כלכלנים או קיים במקומות אחרים בעולם, אך הוא קיים במדינת ישראל. והוא כלי שנועד למנוע הפקעת מחירים וגריפת רווחים עודפים. כל עוד החוק הזה קיים...חשוב להשתמש בו לרווחת הציבור. לא לייבש אותו ולא לדלל אותו במשך השנים בגלל אי הסכמות על המתכונת".
הדיון השני (16.1.2024) עסק בהתייקרות הצפויה במחירי החשמל והדלק, בהסתמך על שני דוחות שפרסם המבקר בשנים האחרונות: דוח בנושא הפיקוח על תחנות תדלוק ומעקב אחר הטיפול בתחנות תדלוק פירטיות ותחנות תדלוק פנימיות מאוקטובר 2020, והתייעלות בחברת החשמל מנובמבר 2022. את עיקרי הדוח הציג סעד כשלצדו עוזר מנהל החטיבה נתי בלזם, סגן מנהל אגף בחטיבה יעקב שטראוס ומנהלת הביקורת האלה אבו חלה.
"מחירי החשמל והדלק רלוונטיים לכל אזרח ויש להם השפעה גדולה על יוקר המחייה", אמר סעד. "הדוחות שפרסמנו עסקו בנושאים שיש להם השפעה על מחירי הדלק והחשמל". בדוח שעסק בפיקוח על תחנות הדלק, נמצא כי בישראל נמכרים 3.6 מיליארד ליטר דלק בשנה. "צריך לזכור ש-65% ממחיר הדלק זה רכיב המסים. בשנת 2018 החלק של מסי הדלק מכלל הכנסות המדינה היה 24 מיליארד שקל. בדוח הצבענו על ריכוזיות מאוד גבוהה - 77% מתחנות הדלק הן בבעלות ארבע החברות הגדולות. המלצנו להמשיך ולקדם הוספה של תחנות תדלוק במקומות שבהם אין תחרות ולהקל על כניסת מתחרים חדשים".
לגבי ההתייעלות בחברת החשמל, הביקורת העלתה כי כשלוש שנים מהחתימה על הרפורמה המבנית בתחום "מכלול הצעדים האלו אינו מביא לשיפור הנדרש ביעילותה של החברה בפרט וביעילות משק החשמל בכלל". סעד הסביר כי "להתייעלות חברת החשמל, שאותה בדקנו, יש משמעויות על התעריף לצרכן. משנת 2021 חלה עלייה בתעריפי החשמל של כ-20%".
המשבר במערכת בריאות הנפש עלה לדיון בוועדה (15.1.2024) בעקבות דוח המבקר ממאי 2020 בנושא ההיבטים ברפורמה להעברת האחריות הביטוחית בבריאות הנפש. הביקורת בדקה האם הרפורמה - שהעבירה את האחריות למתן שירותי בריאות הנפש מבתי החולים הפסיכיאטריים מהמדינה אל קופות החולים - מיישמת את ייעודה: להרחיב את נגישות השירותים וזמינותם, לשפר את איכות הטיפול ולהפחית את הסטיגמה שממנה סובלים המטופלים.
מנהלת החטיבה לביקורת תחומי חברה ורווחה ליאורה שמעוני, מנהל אגף בחטיבה דן בנטל ומנהלת הביקורת דנה לוי-וטשטיין הציגו את נתוני הדוח, שהצביעו בין היתר על מחסור חריף בפסיכיאטרים ובפסיכותרפיסטים בקופות החולים.
שמעוני ציינה כי השינויים בתחום בריאות הנפש, במיוחד בחודשים האחרונים, מחייבים בחינה חדשה של יעדי הרפורמה: "אוכלוסייה רבה נפגעה מאיזושהי טראומה בעקבות המלחמה. יש כאלה במעגל הראשון של הנפגעים, שכולל למשל חיילים שנפגעים או חוו חוויות קשות במסגרת הלחימה, המעגל השני של משפחות הנפגעים הללו - והמעגל השלישי, האוכלוסייה כולה, שנכנסה גם היא לחרדה. לכן כל ההסתכלות היום על מערך בריאות הנפש הרבה יותר מעמיקה, רחבה ממה שראינו בזמן שפרסמנו את הדוח".
צילום: ערוץ הכנסת
