הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת דנה (1.1.2024) בדוח המיוחד של משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור. הדוח שפרסמה הנציבות עוסק בתלונות הציבור בשבועות הראשונים למלחמת "חרבות ברזל" ובחן את התנהלות רשויות המדינה, כפי שעלתה מ-1,329 פניות שהגיעו לנציבות תלונות הציבור ב-43 הימים הראשונים למלחמה. בפניות השונות עלו פערים הנוגעים באופן ישיר למצב, כמו הטיפול באזרחים המפונים מבתיהם, סוגיות של פערי מיגון וזכאות למענקים מיוחדים. מנהלת נציבות תלונות הציבור, ד"ר אסתר בן חיים, הדגישה בדבריה לחברי הכנסת כי "התלונות של הציבור חשובות לנו. תלונה אחת יכולה להביא לשינוי רוחבי ומהווה תשומה לביקורת המקיפה שתיערך".
בן חיים סקרה את עיקרי הדוח המיוחד, שהעלה כי הגופים שבעניינם התקבל מספר הפניות הגדול ביותר הם פיקוד העורף והמוסד לביטוח לאומי, ואחריהם משרד העבודה, רשות המיסים בישראל והמשרד לביטחון לאומי. הפניות לגבי צה"ל ופיקוד העורף כללו בעיקר תלונות הנוגעות למיגון (מקלטים וממ"דים) ותלונות הנוגעות לסגירת מעבר קלנדיה בסמוך לירושלים עקב המלחמה. הפניות לגבי המוסד לביטוח לאומי התמקדו בגמלאות ובמענקי האכלוס. הפניות לגבי משרד העבודה נגעו בעיקר לפעילות המשפחתונים והמעונות בתקופת החירום. הפניות לגבי רשות המסים בישראל כללו בעיקר תלונות על קרן הפיצויים. והפניות לגבי המשרד לביטחון לאומי כללו בעיקר תלונות בעניין רישוי כלי ירייה.
לצד אלו נתקבלו 450 פניות הנוגעות ל-81 רשויות מקומיות ובראשן עיריית אשקלון (110), עיריית נתיבות (31) ועיריית בני ברק (24).
עם פרסום הדוח ב-19.12.2023 ציין מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, כי "ממשלת ישראל נכשלה בטיפול בעורף בשבועות הראשונים למלחמת 'חרבות ברזל' ולא הייתה לכך הצדקה. על השרים והמשרדים להפיק לקחים מתלונות הציבור ולפעול לטיוב השירות לאזרחי המדינה, בפרט בעת חירום זו".
לצד מנהלת הנציבות, השתתפו בדיון שנערך בכנסת המשנה למנהלת הנציבות רונית זנדברג; מנהלי האגפים מיכל רונן, שרון ברשד ורונן קרוואני; סגן בכיר למנהלת אגף ז' מוטי לורברבוים – וכן העוזרים למנהלת הנציבות, נדב צימרמן, שלומי שני ועופר גלברט.
בנוסף לדוח המיוחד, ממשיכה הוועדה לענייני ביקורת המדינה לדון גם בדוחות ביקורת מהשנים האחרונות שעלו בהם ליקויים והמלצות שרלוונטיים גם לימי המלחמה. כך, ערכה הוועדה (27.12.2023) דיון נוסף בהסדרת ענף הרכב והתחרותיות בענף יבוא כלי הרכב, אחד מהנושאים בהם עסק הדוח השנתי של מבקר המדינה ממרץ 2022. על רקע גל ההתייקרויות הנוכחי במשק, דנו חברי הכנסת בהשפעה של התחרותיות בענף הרכב על יוקר המחייה.
הוועדה ניסתה בדיונים קודמים למפות את הבעיות בענף הרכב, לאחר שמבקר המדינה המליץ על תיקוני חקיקה שיפתחו חסמים ויעודדו תחרות הן בתחום היבוא והן בתחום החלפים ותחזוקתם. עוד דנה הועדה בביטוחי הרכב ועלות הטיפול ברכבים במוסכים שאינם של היבואן.
בדיון השתתפו מנהל החטיבה לביקורת תחומי כלכלה ותשתיות לאומיות צחי סעד מנהל אגף ב' בחטיבה מרסלו בז, סגן מנהל האגף ירון פישמן ומנהל הביקורת דניאל אלמשט.
סעד ביקש מנציגי משרד התחבורה ומשתתפים נוספים בדיון להציג תמונת מצב עדכנית: "נושא שדובר עליו בכינוס הקודם של הוועדה הוא הרפורמה בעניין המוסכים. נציגת משרד התחבורה דיברה על כך שהמשרד עומד לצאת במסע פרסום בנושא הרפורמה כדי ליידע את הצרכנים לגבי הזכויות שלהם, נשמח לדעת מה קרה עם זה. נרצה גם להתעדכן בנושא שיתוף הפעולה בין משרד התחבורה לרשות התחרות בכל הנוגע לקבלת מסמכים ונתונים מיבואני רכב - כדי לבצע בדיקה מעמיקה של רמת התחרותיות, מעבר למה שנעשה עד כה. אם הנתונים לא יועברו מרשות התחרות, יהיה צורך בקידום תיקון חקיקה שיאפשר למשרד התחבורה לקבל נתונים מיבואני הרכב כדי לבצע בדיקה מעמיקה של רמת התחרות".
אלא שלאחר שנציגי הגופים השונים הציגו את הנתונים, ציין סעד כי "התשובות שניתנו פה וההתייחסויות שקיבלנו לא היו מספקות, בלשון המעטה. הן בטח לא הצביעו על התקדמות מרשימה בנושאים המשמעותיים שהדוח הצביע עליהם".
צילום: אתר הכנסת