facebook

פרסום דוח "פיתוחה וחיזוק מעמדה של ירושלים - חלק שני"

מבקר המדינה פרסם היום דוח ביקורת מיוחד בנושא ירושלים, בירת ישראל

מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, פרסם היום, יום ראשון, כ"ח באייר תשע"ט, 02/06/2019, דוח ביקורת מיוחד: פיתוחה וחיזוק מעמדה של ירושלים - חלק שני.

דוח זה, המתפרסם לציבור ב"יום ירושלים", נוסף על שורה של דוחות ביקורת בנושא ירושלים, בירת ישראל.

ירושלים, שעיני כל העולם נשואות אליה, היא לא רק בירת ישראל אלא גם הגדולה בערי ישראל, הן מבחינת שטח השיפוט שלה והן מבחינת מספר תושביה. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המעודכנים לשנת 2017, מונה האוכלוסייה בירושלים 901,000 איש - מהם 60.6% יהודים, 37.9% ערבים ו-1.5% אחרים.

מעמדה המיוחד של ירושלים קיבל ביטוי חוקתי בחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל. חוק היסוד קובע כי "הממשלה תשקוד על פיתוחה ושגשוגה של ירושלים על ידי הקצאת משאבים מיוחדים, לרבות מענק שנתי מיוחד לעיריית ירושלים (מענק הבירה)", ומסדיר את מעמדה של ירושלים כבירת ישראל וכמקום מושבם של מוסדות השלטון וסמליו.

ביום ירושלים אשתקד פורסם דוח הביקורת פיתוחה וחיזוק מעמדה של ירושלים אשר עסק בפעולות הממשלתיות לפיתוח כלכלי-חברתי של העיר וביישום החלטות הממשלה בנושא מעבר יחידותיה לבירה.

הדוח הנוכחי, העוסק במגוון של נושאים, מעלה כי בעשור האחרון התאפיינה ירושלים בעקביות במאזן שלילי של הגירה פנימית, מדי שנה - כלומר, מספר העוזבים אותה היה גדול ממספר המהגרים אליה ובשיעור גבוה יותר לעומת מטרופולינים אחרים.


שער ראשון: חוסנה הכספי של העירייה וחזות העיר

השער מכיל פרקי ביקורת בנושאים המשליכים זה על זה -

• החוסן הכספי של העירייה וניהולה הפיננסי.

• פעולות עיריית ירושלים לשיפור ניקיון העיר.

• ניהול אזורי תיירות בירושלים ותחזוקתם - דוח מעקב מורחב.

• שימור מבנים ואתרים בירושלים.

הביקורת העלתה כי יש סיכונים לחוסן הכספי של עיריית ירושלים וכי תלותה בממשלה הולכת וגדלה על מנת לשמור על איזון תקציבי. המשאבים שברשותה למתן שירותים לתושביה נמוכים בהרבה מאלו שיש בממוצע לערי המטרופולין האחרות. המאפיינים הדמוגרפיים והחברתיים-כלכליים של העיר עלולים להביא להכבדה נוספת על תקציב העירייה ולהיחלשותה הכלכלית. בניהול הפיננסי של העירייה נמצאו בנושאים שנבדקו ליקויים שאינם עולים בקנה אחד עם עקרון החיסכון.

אף על פי שעיריית ירושלים מחויבת לספק לתושביה שירותי ניקיון ותברואה נאותים ועל אף שהיא משקיעה מאות מיליוני ש"ח בתחום, אין היא עושה די כדי לקדם את מדיניותה המוצהרת לשמור על עיר הבירה של ישראל נקיה ומטופחת. נמצא כי העיר מלוכלכת וממוקמת במקום אחרון במדד שביעות רצון התושבים מהניקיון באזור מגוריהם.

התיירות היא משאב חשוב לשיפור מצבה הכלכלי של העיר ורווחת תושביה ולחיזוק מעמדה הבין-לאומי. 74% מההתיירים שבאים לבקר בישראל מבקרים גם בירושלים. נמצאו ליקויים רבים בניהולם ובתחזוקתם של אזורי התיירות בירושלים (לרבות ניקיון ותברואה),  העלולים לפגוע בענף התיירות וכן, בתדמיתה של ירושלים ושל המדינה כולה, והם אינם הולמים את מעמדה של ירושלים כעיר בין-לאומית.

לכך יש להוסיף את נושא השימור - נמצאו ליקויים רבים הנוגעים לשימורם של מבנים ואתרים בירושלים. ממצאי הביקורת מלמדים שלמרות מדיניותה המוצהרת של עיריית ירושלים ושפע המבנים והאתרים הראויים לשימור מעמדה ההיסטורי, הדתי והתרבותי -  השימור רחוק מלהיות אמצעי מוביל ומשפיע, ונדרשים מאמצים רבים של גורמי המקצוע כדי לקדם החלטות במוסדות התכנון בדבר שימורם של אתרים העומדים בסכנת הרס או שינוי.

שער שני: המענה הביטחוני ב"עוטף ירושלים"

ב-07/02/2019 חדר מחבל מחברון לירושלים דרך אחת הפרצות ורצח באכזריות ביער עין-יעל את אורי אנסבכר ז"ל, צעירה בת 19 מהיישוב תקוע. הביקורת מעלה ליקויים משמעותיים בנוגע לעמידה בנהלי האבטחה והבידוק הביטחוני במעברים, בהכשרת המפקדים ובכשירותם המבצעית של המאבטחים במעברים. חרף הערות קודמות של מבקר המדינה, המשטרה אינה מיישמת החלטת ממשלה ומסרבת לקבל את הנחיות השב"כ, במעברי עוטף ירושלים, שבידיו הסמכות בתחום הטיפול הביטחוני. המשך קיומן של פרצות במכשול אשר מאפשרות כניסה של שוהים בלתי חוקיים משטחי איו"ש מסכן את ביטחון תושבי ישראל בכלל ואת תושבי ירושלים בפרט.

שער שלישי: השכונות הערביות במזרח ירושלים

• השירותים החברתיים לאוכלוסייה הערבית במזרח ירושלים (התקציר מתורגם לערבית)

• טיפול המדינה במעמדם האזרחי של תושבי מזרח ירושלים (התקציר מתורגם לערבית)

• ניקיון ותברואה בשכונות הערביות במזרח ירושלים (התקציר מתורגם לערבית)

האוכלוסייה הערבית במזרח ירושלים חיה בעוני קשה וקיימים פערים עמוקים בכל תחומי החיים בינה ובין שאר תושבי העיר והמדינה. המענה של רשויות המדינה לתושבים הערבים במזרח ירושלים חלקי ביותר - הן אינן פועלות די על מנת לשפרו, ובמקרים מסוימים אף אינן מממשות את אחריותן על פי דין

בתחום החינוך, עיריית ירושלים ומשרד החינוך לא מילאו את חובתם להעניק חינוך חינם לכול, בין היתר, בשל מחסור ניכר בכיתות לימוד. כ-23,000 ילדים בני 3 - 18 אינם רשומים ומעולם לא נרשמו בשום מסגרת חינוכית המוכרת לרשויות ואין גם כל תכנית לאתרם. אחד מכל ארבעה תלמידים בכיתות ט'-י"ב נושר מבית הספר - שיעור נשירה הגבוה במידה ניכרת הן משיעור הנשירה הכלל-ארצי, והן משיעור הנשירה בכלל המגזר הערבי. המדינה מחמיצה הזדמנות לקדם את שילובם העתידי של התלמידים במזרח ירושלים בתעסוקה ובלימודים גבוהים מכיוון של-92% מאלה הלומדים לפי תכנית הלימודים הפלסטינית לימוד השפה העברית הוא בהיקף נמוך.

בתחום הרווחה, בשכונות שבתחום השיפוט של העיר הנמצאות מעבר לגדר ("מכשול עוטף ירושלים"), ישנם ליקויים ועיכובים מצד רשויות המדינה בהגנה על ילדים במצבי סיכון. העירייה והמשטרה לא הסדירו ביניהן

שיטת פעולה שתאפשר להן להגיש טיפול מהיר ומתאים לילדים אלה. כמו כן, במזרח ירושלים כולה קיים מחסור בעובדים סוציאליים, בלשכות רווחה ובשירותים המותאמים לילדים בסיכון, לאנשים עם מוגבלות ולקשישים. לתושבי מזרח העיר מוקצים רק כ-25% מהמשאבים של שירותי הרווחה בעיר, אף שהם כ-38% מתושבי העיר, וכ-61% מתושבי העיר העניים.

שיפור מצבם של תושבי מזרח ירושלים ייטיב הן עם התושבים והן עם המשק והחברה הישראלית בכלל, ואף יגביר את ביטחונה הלאומי של מדינת ישראל.

הטיפול במעמד האזרחי הוא בטיפול רשות האוכלוסין  והמוסד לביטוח לאומי. אשר לרשות האוכלוסין: ביולי 2018 היו כ-2,500 בקשות של תושבי מזרח ירושלים לקבלת מעמד, רובן להתאזרחות, שהוגשו בשנים 2016-2014 והטיפול בהן טרם הסתיים. תושב מזרח ירושלים המבקש לקבל אזרחות נדרש להמתין פרק זמן של שנתיים וחצי, רק לצורך הגשת הבקשה להתאזרחות. פרק זמן זה חריג בחומרתו ובלתי סביר לחלוטין. ומשקף כשל חמור בעבודת רשות האוכלוסין. עוד נמצא שרשות האוכלוסין לא קבעה כללים בדבר בקשת התאזרחות לפי סעיף 4א לחוק האזרחות. השירות שניתן לתושבי מזרח ירושלים עדיין נחות בהרבה מזה הניתן לאזרחים ביתר חלקי הארץ.

הקריטריונים לקביעת תושבות לפי חוק הביטוח הלאומי אינם מפורסמים על ידי המוסד לביטוח לאומי. כמו כן, הדרישה לבדיקת תושבות והליך הבדיקה עצמו הכולל אפשרות לביצוע חקירה אינם מצוינים באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי.

כמו כן, המוסד לביטוח לאומי לא נקט אמצעי פיקוח מספקים ופעולות בקרה יזומות כדי לוודא כי נהליו נאכפים, וכי חקירות המבוצעות במיקור חוץ מתנהלות אגב שמירה על כללי המינהל התקין.

ניקיון ותברואה: הביקורת מעלה תמונה עגומה וקשה במיוחד לגבי טיפול לקוי של העירייה במצב התברואה, בפינוי הפסולת, בהצבת מספר כלי אצירה ובניקיון הרחובות בשכונות הערביות במזרח העיר ובעיקר בשכונות שמעבר לגדר ההפרדה.

שער רביעי: תלונות הציבור - נקודת המבט של התושב

פרק זה מיוחד לפועלו של מבקר המדינה בתפקידו הנוסף כנציב תלונות הציבור.

בשנים 2016 - 2018 התקבלו בנציבות 3,561 תלונות מאת תושבי ירושלים. על עיריית ירושלים התקבלו 469 תלונות, בהן לדוגמא: חניה חינם לאנשים עם מוגבלויות בבניין עיריית ירושלים - בעל תג חניה לנכה אשר ביקר בבניין העירייה התקשה לממש את זכותו על פי חוק לחניה חינם במוסדות ציבור ; טיפול במפגעים בעיר - תושבת שכונת גאולה הלינה כי ביוב זורם ברחוב מגוריה במשך שבועות אך הרשויות אינן מטפלות בכך.

תלונות רבות משקפות גם את אופייה הייחודי של ירושלים כעיר הבירה שבה שוכנים מוסדות המדינה ומשרדי ממשלה, כעיר שבה מתגוררים יחדיו מגזרי אוכלוסייה שונים הנבדלים זה מזה בלאום, בדת ובאורחות החיים, וכעיר שבה אתרי מורשת המקודשים ליהדות, לאסלאם ולנצרות. העיר ירושלים מתאפיינת בין השאר בחיבור בין מזרח למערב ומשמשת דוגמה לחייהם המשותפים של בני אדם מכל הזרמים ומכל הדתות אשר חיים יחדיו זה שנים רבות במעין פסיפס אנושי, לעיתים בשלווה ובנחת ולעיתים, למרבה הצער, מתוך עימות. מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מסיים את המבוא לדוח זה במלים הבאות: "כירושלמי אני מאמין באפשרות להקים גשרים; ואני מאמין שתמימות דרך, הגינות, חמלה ויושרה אינן תכונות שפסו מן העולם. כמו בכל תפקידיי עד כה, אני מנסה ליישם ערכים אלה גם בעבודת משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור. כך אמשיך עד תום כהונתי בתפקיד זה וגם בהמשך הדרך".

 

לקריאת הדוח המלא