להלן ציטוטים מההודעה המעדכנת:
"מבקר המדינה מצר על הביטוי והיחס לביקורת כפוגעת במאמץ המלחמתי והוא בדעה שהלוואי היה וכל הנוגעים בדבר היו קשובים לביקורת מגורמים שונים עובר ל- 6.10".
"הגישה הדיכוטומית אותה מציע צה"ל היא בלתי סבירה באורח קיצוני, ותוצאתה עלולה להיות אי-קיום ביקורת מכל סוג ומין בצה"ל, משך תקופה ארוכה מאד, תקופה שצה"ל אינו קוצב אותה בלוח זמנים כלשהו, ותוך פגיעה ישירה גם בביקורת המדינה על הגופים האזרחיים".
"השלב הראשון של אותה מתכונת, הקבוע לחודש מאי 2024, אינו נוגע לנושאי ליבה מבצעיים של צה"ל הנוגעים לכשל הישיר ב- 7.10 , אלא מדובר בביקורת של פן המדיני והאזרחי, שהנגיעה של צה"ל אליו היא כמבוקר משני. כך, לדוגמה ביקורת בנושא טיפול המוסדות להשכלה גבוהה בסטודנטים שגוייסו למילואים והביקורת בעניין איסוף, פינוי וטיפול בחללים אזרחיים".
"באופן מעשי, המשמעות של צו הביניים המבוקש היא היתר לגופים המבוקרים להימנע, בין היתר, מקיום הוראת סעיף 3 לחוק יסוד: מבקר המדינה, הוראה המחייבת גופים מבוקרים למסור למבקר המדינה מסמכים ומידע "ללא דיחוי".
"החשש מפני השלכות התנהלות צה"ל אינו תאורטי. שלשום, 7.5.2024, הודיע מזכיר הממשלה למבקר המדינה, על דחיית דרישת מבקר המדינה לעניין מסגרת הזמן שלגביה יועברו מסמכים, לצורך קיום הביקורת וזאת "עד להכרעת בית המשפט העליון בסוגיה"
"קיום ביקורת באיחור ניכר, משמעו פגיעה מובהקת בנגישות לראיות שעלולה חלילה לפגוע בביקורת ובאפקטיביות שלה נוכח חלוף הזמן, קושי באיתור מסמכים, חילופי גברא והחלשות הזכרון".
"נכונותו של צה"ל לקיים שיח שכזה עם משרד מבקר המדינה, משך ארבעה חודשים, משמעו בהכרח, שגם צה"ל היה נכון לעריכת ביקורת גם בעת הזו, שאם לא כן, לא היתה סיבה שצה"ל יקיים שיח נרחב על ההדרגתיות של מתכונת הביקורת".
"התבקשה השהיית הליכי הביקורת המתקיימים בשרות הביטחון הכללי, אף שאלו מתנהלים מזה חודשים ארוכים, בשיתוף פעולה מלא מצד שרות הבטחון הכללי".
"ביקורת מדורגת ומידתית כמתוכנן, לא זו בלבד שלא תפגע במאמצי הלחימה, כל שכן בביטחון המדינה, אלא תוכל לסייע במניעת תוצאות עתידיות קשות, חלילה, ומניעת מחדלים שעלו למדינת ישראל במחיר כבד. ביקורת שכזו תאפשר תיקון מהיר, ככל הניתן, של הליקויים שיעלו בביקורת, ושיפור מהיר בתפקוד הגופים המבוקרים הרלוונטיים, לרבות צה"ל".
"זוהי גם החובה הערכית כלפי אזרחי מדינת ישראל אלו החיים ואלו שכבר אינם עימנו, הזכאים לתשובות לשאלות הקשות העולות בעקבות ארועי 7.10".
"מתן הארכה המבוקשת על-ידי משיבים מס' 2-3, משמעה סחבת מצד צה"ל ומניעת עריכת ביקורת בגוף מבוקר באופן חסר תקדים. הדברים תמוהים במיוחד, בשים לב לכך שעד כה שירות הביטחון הכללי, חרף השתתפותו בלחימה, השכיל להענות לקיום הביקורת".
את משרד מבקר המדינה ייצגו עורכי הדין אליה צונץ קולר, ניקולס גיפס וישראל קליין ממשרד ש. הורוביץ ושות'.